הבלוז של מא רייני (מחזה)
 | |
| כתיבה |
אוגוסט וילסון  |
|---|---|
| סוגה | דרמה |
| הצגת בכורה |
1984 |
  | |
הבלוז של מא רייני (במקור: התחת השחור של מא רייני, באנגלית: Ma Rainey's Black Bottom) הוא מחזה משנת 1982 מאת המחזאי אוגוסט וילסון. הוא אחד מסדרת עשרת המחזות מעגל פיטסבורג של וילסון, המתאר את החוויה האפרו-אמריקאית במאה העשרים. המחזה מתרחש בשיקגו בשנות העשרים של המאה העשרים ועוסק בסוגיות של גזע, אמנות, דת וניצול היסטורי של אמני הקלטות שחורים על ידי מפיקים לבנים.
כותרת המחזה מגיעה משיר של מא רייני בעל אותו שם, המתייחס לריקוד התחת השחור. רייני, שהייתה זמרת בלוז ידועה בשנות העשרים מהווה השראה למחזה, והיא גם הדמות הראשית.
"הבלוז של מא רייני" פורסם בתחילת שנות השמונים והוצג לראשונה במרכז התיאטרון יוג'ין אוניל בקונטיקט. הוא הוצג בהצגת בכורה בברודוויי בתיאטרון קורט בשנת 1984, וזכה בפרס מעגל מבקרי הדרמה בניו יורק וקיבל מועמדות לפרס טוני למחזה הטוב ביותר.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולפן הקלטות בשיקגו מתאספים נגני הלהקה של מא רייני: קטלר, טולדו, סלואו דראג (נגרר איטי) וליווי להקליט אלבום חדש משיריה. בזמן שהם מחכים שהיא תגיע הם מספרים סיפורים, מתבדחים, מתפלספים ומתווכחים. מתח ניכר בין החצוצרן הלוהט הצעיר ליווי, שחולם להקים להקה משלו, לבין קטלר וטולדו הוותיקים.
כשמא רייני מגיעה עם פמליה מלווה, ההקלטה מתעכבת הרבה אחר המתוכנן, מה שמכעיס את המפיקים סטורדיוונט וארווין. התעקשותה של מא כי אחיינה המגמגם סילבסטר יקריא את הקדמת שיר הנושא גורמת להידרדרות נוספת. כשהלהקה מחכה לפתרונות של בעיות טכניות שונות, ליווי וקטלר מגיעים לכדי מכות. אז ליווי מפוטר בו זמנית על ידי מא ונדחה על ידי המפיק סטורדיוונט ובזעם דוקר אנושות את טולדו, והורס כל אפשרות לעתיד לעצמו.
הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההצגה הוצגה בקריאה שהועלתה לראשונה בשנת 1982 במרכז התיאטרון יוג'ין אוניל בווטרפורד, קונטיקט. ארבעת השחקנים הראשיים – צא'רלס ס. דאטון בתפקיד ליווי, ג'ו סנקה כקטלר, לאונרד ג'קסון בתפקיד סלואו דראג ורוברט ג'אד כטולדו – התגבשו כאנסמבל חזק.[1] באותה תקופה השחקנית הידועה ביותר בקאסט הייתה תרזה מריט, שגילמה את מא.
הבימוי היה של לויד ריצ'רדס, אחד ממשתפי הפעולה הנפוצים ביותר של אוגוסט וילסון. וילסון וריצ'רדס עבדו יחד כמעט שנתיים על ההצגה. היא נפתחה בתיאטרון הרפרטוארי של ייל באפריל 1984, ואז עבר לתיאטרון קורט בברודוויי. המופע נפתח ב-11 באוקטובר 1984 ורץ ל-276 הופעות. הוא קיבל מועמדות לפרס הטוני לשנת 1985 להצגה הטובה ביותר; דאטון ומריט היו מועמדים לפרסי משחק.
המחזה הוצג לראשונה בבריטניה בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון בשנת 1989 בהפקה של הווארד דייוויס בכיכובם של קלארק פיטרס ויו קווארשי בתפקיד טולדו וליווי.[2] ההפקה התקבלה בביקורות טובות מאוד.
הפקה מחודשת בברודוויי נפתחה ב-6 בפברואר 2003 בתיאטרון רויאל, בהשתתפות צ'ארלס ס. דאטון בתפקיד ליווי, וופי גולדברג בתפקיד מא, ובבימויו של יון מקלינטון. המופע רץ 68 הופעות.
בשנת 2016 התיאטרון הלאומי בלונדון חידש את ההצגה לשבחי הביקורת הגדולה, וזכה בפרס לורנס אוליבייה למחזה המחודש הטוב ביותר.[3] בהפקה כיכבו או. טי. פגבנל בתפקיד ליווי ושרון ד. קלארק בתפקיד מא רייני.
בשנת 2019 הוכרז כי ויולה דייוויס, צ'אדוויק בוסמן, גלין טורמן, קולמן דומינגו ומייקל פוטס אמורים לככב בעיבוד קולנועי לנטפליקס, בהפקת דנזל וושינגטון לצד טוד בלק ודני וולף, ובבימויו של ג'ורג' סי וולף.[4] הסרט הוא גם ההופעה האחרונה של בוסמן לפני מותו בשנת 2020 מסרטן המעי הגס.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דמויות | שחקני ההפקה המקורית בברודוויי 1984 | הפקה מחודשת בברודוויי 2003 | עיבוד קולנוע 2020 |
|---|---|---|---|
| מא רייני | תרזה מריט | וופי גולדברג | ויולה דייוויס |
| ליווי (חצוצרן) | צ'ארלס ס. דאטון | צ'אדוויק בוסמן | |
| סלואו דראג (בסיסט) | לאונרד ג'קסון | סטיבן מקינלי הנדרסון | מייקל פוטס |
| טולדו (פסנתרן) | רוברט ג'אד | תומאס ג'פרסון בירד | גלין טורמן |
| קוטלר (טרומבוניסט) | ג'ו סנקה | קרל גורדון | קולמן דומינגו |
| אירווין (המנהל של אמא) | לו קריסקולו | ג'ק דוידסון | ג'רמי שאמוס |
| סטארדיוונט (בעל סטודיו) | ג'ון נגר | לואי זוריך | ג'וני קווין |
| דוסי מיי | אלטה מיטשל | הת'ר אלישיה סימס | טיילור פייג' |
| סילבסטר (האחיין של מא) | סקוט דבנפורט-ריצ'רדס | אנתוני מקי | דושאן בראון |
| שוטר | כריסטופר לומיס | טוני קוקי | ג'ושוע הרטו |
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרסים
- 1985 פרס מעגל מבקרי הדרמה של ניו יורק למחזה האמריקאי הטוב ביותר
- מועמדויות
- פרס דרמה דסק 1985 עבור מחזה טוב ביותר
- פרס טוני 1985 למחזה הטוב ביותר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבלוז של מא רייני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nemy, Enid "A 'Ma Rainey' Quartet Plays Its Own Special Music."
- ^ "Other works for Clarke Peters". The Internet Movie Database. 2008. נבדק ב-2008-09-18.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2015-04-27. נבדק ב-2015-04-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Williams, Trey "Viola Davis, Chadwick Boseman to Star in August Wilson’s ‘Ma Rainey’s Black Bottom’ Film for Netflix – Glynn Turman, Colman Domingo and Michael Potts will also star in the adaptation of award-winning play"