דנזל וושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דנזל וושינגטון
Denzel Washington
Denzel Washington.jpeg
וושינגטון בשנת 2000
לידה 28 בדצמבר 1954 (בן 62)
מאונט ורנון, ניו יורק, ארצות הברית
שנות הפעילות 1974–הווה
פרסים שני פרסי אוסקר
שני פרסי גלובוס הזהב
פרס גילדת שחקני המסך
דמות ידועה

פרנק לוקאס (אמריקן גנגסטר)

הרמן בון (לזכור את הטיטאנים)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דנזל הייז וושינגטון ג'וניוראנגלית: Denzel Hayes Washington Jr.; נולד ב-28 בדצמבר 1954) הוא שחקן ובמאי אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר, שני פרסי גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וושינגטון נולד במאונט ורנון שבניו יורק למשפחה אפרו-אמריקאית נוצרית-פנטקוסטלית אדוקה. הוא גדל בשכונת מצוקה.[1] אביו היה כומר ואימו זמרת גוספל, אך השניים התגרשו כשהיה בן 14.

וושינגטון סיים תואר בעיתונות באוניברסיטת פורדהם ב-1977, הוא גם שיחק כדורסל כגארד במדי האוניברסיטה אך ויתר על החלום להגיע ל-NBA כדי להיות שחקן[1]. באוניברסיטה למד בחוג לדרמה וקיבל מלגה ללימודים בבית ספר למשחק בסן פרנסיסקו, אותם לא השלים ובמקום זאת החל להופיע.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וושינגטון החל לעבוד עם אנסמבל "שייקספיר בפארק" והופיע במספר הפקות אוף ברודוויי. ב-1982 קיבל לראשונה תפקיד משמעותי על המסך, במסגרת דרמת בית החולים הטלוויזיונית "St. Elsewhere". במהלך השנים הבאות המשיך לשחק במספר תפקידים שוליים ומשניים בקולנוע, הבולט ביניהם בסרטו של סידני לומט "עוצמה" (1986).

פריצתו הגיעה כשקיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בסרט "הזעקה לחופש" (1987) שביים ריצ'רד אטנבורו, בו גילם את דמותו של לוחם החופש סטיבן ביקו. שנתיים אחר כך זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס האוסקר כשחקן המשנה הטוב ביותר, על הופעתו בדרמת המלחמה "גלורי". בהמשך כיכב בארבעה סרטים של הבמאי ספייק לי: "בלוז" (1990) - סרט שהואשם באנטישמיות.[2] וושינגטון גם כיכב בסרט על פעיל זכויות האדם שהתאסלם "מלקולם X" משנת 1992, עליו קיבל מועמדות נוספת לפרס האוסקר.

הוא שיחק גם בסרטים "יש לו את זה" (1998) ו"האיש שבפנים" (2006). בהמשך הופיע ב"פילדלפיה" (1993) כעורך דין של טום הנקס חולה האיידס, ובעוד שני סרטים מ-1993: "תיק שקנאי" מאותה שנה, בה כיכב לצד ג'וליה רוברטס, על פי ספרו של ג'ון גרישם ו"מהומה רבה על לא דבר", של קנת' בראנה, על פי המחזה של שייקספיר.

ב-1999 גילם שני תפקידים מאתגרים: ב"אספן העצמות" גילם בלש משטרה, המתחקה אחר עקבות רוצח סדרתי, כשהוא מרותק למיטתו עקב פציעה ברגל, סרט בהשפעת "חלון אחורי" של היצ'קוק. בנוסף הופיע וושינגטון בסרט "הוריקן" המגולל את סיפור חייו של המתאגרף השחור רובין "הוריקן" קרטר, שהורשע לשווא ברצח משולש ובילה 20 שנה מאחורי הסורגים. תפקיד מרגש זה הביא לו את פרס גלובוס הזהב ומועמדות נוספת לאוסקר. שנתיים אחר כך כיכב בדרמת הפשע "יום אימונים מסוכן", בו שיחק קצין משטרה מושחת מלוס אנג'לס המלמד את שותפו הצעיר את העבודה. על תפקיד זה קיבל וושינגטון את פרס האוסקר. הייתה זו בסך הכול הפעם השנייה שבה שחקן שחור זוכה באוסקר על תפקיד ראשי (אחרי סידני פואטיה ב-1963), והפעם הראשונה בה שחקן שחור זוכה בשני פרסי אוסקר.

ב-2002 התנסה גם בבימוי בסרט "אנטואן פישר", אותו גם הפיק וכיכב בו בתפקיד משני. ב-2006 הוא כיכב בסרטים "האיש שבפנים" ו"דז'ה וו". ב-2007 כיכב בסרט "אמריקן גנגסטר" לצדו של ראסל קרואו. ב-2009 השתתף בסרטו של טוני סקוט, "חטיפת הרכבת התחתית 123", לצדו של ג'ון טרבולטה. ב-2010 שיחק בסרט "הנבחר". ב-2013 שיחק בסרט "אקדח כפול" לצד מארק וולברג. בשנת 2014 שיחק בסרט הפעולה "נקודת שוויון" לצידה של קלואי גרייס מורץ.

בספטמבר 2016 יצא סרט הפעולה "שבעת המופלאים" בה הוא מככב לצידם של אית'ן הוק, כריס פראט, וינסנט ד'אונופריו והיילי בנט. בדצמבר של אותה שנה יצא סרט הדרמה "גדרות" אותו הוא ביים וגם כיכב לצידה של ויולה דייוויס. על תפקידו בסרט זכה בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע.

במהלך טקס פרסי גלובוס הזהב שנערך ב-10 בינואר 2016 קיבל את הפרס על מפעל חיים על שם ססיל ב. דה-מיל.

ב-2017 הוא מככב בסרט הדרמה המשפטית "Roman J. Israel, Esq.".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1983 נשוי לשחקנית פולטה (לבית פירסון). נישואיהם נחשבים בין היציבים בהוליווד. לבני הזוג ארבעה ילדים. הבכור, ג'ון דייוויד וושינגטון (נולד ב-1984) היה שחקן פוטבול מקצועני ולאחר מכן פנה לקריירת משחק.

למרות היותו מצביע עצמאי, בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמך במתמודד הדמוקרט ברק אובמה.

ב-2008 ביקר בישראל ביחד עם משלחת אמנים אפרו-אמריקאים לרגל חגיגות ה-60 שלה, והוא גם נפגש עם ראש הממשלה דאז אהוד אולמט.[3] ב-2010 ביקר בישראל שוב בשביל להפגש עם חברו, ראש קהילת היהדות המשיחית בחיפה.[4]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FRANK ISOLA, SPURS COACH STICKS NECK OUT FOR CRLESIMO, NEW YORK DAILY NEWS, ‏Thursday, June 5, 2003, 12:00 AM