הבנק למסחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבנק למסחר בע"מ
סוג חברה בפירוק
תאריך הקמה 1935
תאריך פירוק 2002
משרד ראשי תל אביב
שליטה בחברה שמיל ובר
ענפי תעשייה שירותי בנקאות
שווי שוק 25 מיליון ש"ח (2002)
עובדים 57 (2002)[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הבנק למסחר היה בנק ישראלי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, וקרס בשנת 2002 עקב מעילה של עובדת הבנק אתי אלון.

הבנק עסק במתן שירותים בתחומי הבנקאות המסחרית והבנקאות הסיטונאית. כמו כן הוא העניק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים בעלי פעולות בהיקף מינימלי של 150 אלף שקל וללקוחות עסקיים מכל מגזרי הפעילות הכלכלית בעלי פעילות מעל 100 אלף דולר. היקף הפעילות של הבנק היה קטן בהיקפו. היו לו רק 1,300 לקוחות ושני סניפים בלבד. האחד בתל אביב ברחוב לילינבלום, והשני בבאר שבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק הוקם בשנת 1935 בשם "בנק כללי לעסקי מסחר".[2] במשך שנים רבות מנכ"ל הבנק ובעל השליטה בו היה נחמן שטרן.[3][4] במהלך שנות ה-80 רכש איש העסקים שמיל ובר בהדרגה את השליטה בבנק עד שהגיע להחזקה של 72% ממניות הבנק.[5][6] וב-1990 הנפיק את מניות הבנק בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[7]

בשנת 1995 מכר שמיל ובר 20% ממניות הבנק לאברהם אירני, שהקים את "החברה המרכזית לניירות ערך" (שהפכה למגדל שוקי הון).[8] וב-1999, רכשה חברת הכשרת היישוב חברה לביטוח 10% ממניות הבנק.[9] בשנת 2000, עבר הבנק לבנין משרדים ברחוב לילינבלום 33 שאותו שיפץ[10] אך הוא שימש את הבנק פחות משנתיים עד קריסתו, נמכר והוסב לבית דירות.[11]

המעילה בבנק וסגירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המעילה בבנק למסחר

החל ממרץ 1997 החלה פקידת הבנק, אתי אלון, למעול בכספי הבנק ובכספי לקוחותיו. את הכסף העבירה אלון לאחיה, עופר מקסימוב, שהסתבך בחובות הימורים בעולם התחתון. בנוסף, אלון שינתה את פרטי ההתקשרות עם הלקוחות על מנת להסוות את פעולותיה, ואף שלחה להם דוחות כוזבים. באפריל 2002 החלה חקירה של בנק ישראל בבנק למסחר, ולאחר מספר ימים התייצבה אלון במשרדי מחלק ההונאה של מחוז תל אביב והתוודתה על מעילת הענק שביצעה בבנק.

המעילה, שהיקפה הגיע ל-254,199,600 ש"ח, הביאה לקריסתו המידית של הבנק. אתי אלון נשפטה ל-17 שנות מאסר ונקנסה, בנוסף לכל חברי הדירקטוריון של הבנק, שנקנסו גם הם. בנק ישראל קנה את כל החובות של הבנק ללקוחותיו, מנע את קריסת הלקוחות הפרטים והעסקיים וצמצם את הפגיעה בשמה של המערכת הבנקאית בישראל.

בעל השליטה שמיל ובר נתבע על ידי מפרקי הבנק, בכתב ההגנה טען כי בנק ישראל על צוותי הביקורת שלו לא גילו את המעילה, וגם לא רואי החשבון של הבנק[12] ובר נפטר בשנת 2017 במקסיקו.[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כולו כמו סניף, באתר גלובס, 28 באפריל 2002
  2. ^ הבנקים וקופות־מלוה בתל־אביב , ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
  3. ^ מת נחמן שטרן, מנכ"ל הבנק למסחר, מעריב, 20 בינואר 1987
  4. ^ התיישנות תביעת בנק - ע"א 2167/94 - בנק למסחר בע"מ נ' דן שטרן ו-3 אח' , באתר גלובס, 7 באפריל 1997
  5. ^ הבנק למסחר ביטל את תשקיף ההנפקה שלו, מעריב, 3 במאי 1990
  6. ^ דוד ליפקין, איש העסקים שמואל וובר רכש את בנק למסחר, מעריב, 23 באוגוסט 1988
  7. ^ אודי נחשון, חתימת־יתר פי 68 בהנפקת בנק למסחר, מעריב, 28 באוגוסט 1990
  8. ^ מי מפקח על הפיקוח, באתר גלובס, 28 באפריל 2002
  9. ^ הכשרת הישוב ביטוח רכשה משמיל ובר %10 ממניות בנק למסחר ב-5 מיליון שקל , באתר גלובס, 8 באוגוסט 1999
  10. ^ אלעזר לוין, ‏הסיטי מתרוקנת - בנק למסחר ישלם רק 8 דולר למ"ר, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
  11. ^ אריק מירובסקי, בניין הבנק למסחר בת"א נמכר לקבוצת משקיעים אוסטרית ב-2 מיליון דולר, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
  12. ^ .ענת רואה, בעל השליטה לשעבר בבנק למסחר, שמיל ובר: "הפסדתי את כל נכסי בגלל קריסת הבנק", באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2006
  13. ^ מיכאל רוכוורגר, שמיל ובר, לשעבר יו"ר בנק למסחר, מת במקסיקו, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2017