הבקרה על התיקון הראשון לחוקה

הבקרה על התיקון הראשון לחוקה היא תנועה חברתית אמריקאית, המסווגת על ידי העוסקים בנושא, הידועים כ"מבקרים", אקטיביסטים ועיתונאים אזרחים הבוחנים זכויות חוקתיות; ובמיוחד את הזכות לצלם ולהקליט וידאו במרחב הציבורי (גם להזרים מדיה ב'שידור חי'). המבקרים גם מאמינים כי התנועה מקדמת שקיפות ושלטון גלוי. עם זאת, מבקרים בדרך כלל נוטים להתעמת מטבעם. יש מבקרים מוכרים שגם נוטים להיכנס לתוך מבני ציבור תוך נשיאת נשק בגלוי (חוקה אמריקאית), שמובילה להאשמות על כך שמבקרים עוסקים בהפחדה, טרור ותנועות אזרחים ריבוניות, המבקרים משיבים כי ההאשמות מוגזמות וכי התנהלותם היא חוקית ולא איום. מבקרים נוטים להסריט או לצלם מבנים ממשלתיים, ציוד, נקודות בקרת גישה ואזורים רגישים יחד עם אכיפת החוק או אנשי צבא נוכחים. מבקרים עוכבו שלא כדין, נעצרו, הותקפו, החרימו להם ציוד צילום, נשק כוון אליהם, פשטו על בתיהם צוותיי SWAT (יחידות משטרה מיוחדות), וצילמו וידאו במקום ציבורי. אירועים אלה גרמו לעובדי מדינה משטרתיים לשחרר מידע על שיטות מתאימות לתפעול פעילות כזו. לדוגמה, מסמך בחסות האיגוד הבינלאומי של ראשי המשטרה קובע כי השימוש במכשיר הקלטה בלבד אינו עילה למעצר, אלא אם כן הופרו חוקים אחרים.

המבקרים

מבקרים בדרך כלל עוברים דרך מקום הנחשב רכוש ציבורי, כגון המדרכה או מקום עם זכות שימוש ציבורית, או מקום פתוח לציבור, כגון סניף דואר או בניין ממשלתי, ובאופן ברור וגלוי מצלמים ומסריטים בניינים ואנשים דרך זווית הצילום שלהם. במקרה של פיקוח על המדרכה או זכות שימוש ציבורית, הסכסוך מתעורר כאשר בעל הנכס או מדיניות של המנהל, במהותו, צילום הרכוש שלהם אינו מותר. לפעמים, מבקרים יגידו לבעלי הנכס על חקירתם, מכיוון שהם מצלמים או מסריטים לצורך סיפור, הם מצלמים או מסרטים לצורך "השימוש האישי" שלהם, או לפעמים מבקרים בוחרים שלא לענות על שאלות. לעיתים, נקראת אכיפת החוק המקומית והמבקר מדווח לעיתים כאדם חשוד. כמה קצינים יפנו למבקרים ויבקשו מהם להזדהות, ממנה או ממנו ויסבירו על פשר התנהגותם. כמעט באופן אוניברסלי, מבקרים יסרבו לזהות עצמם ולעיתים מצטטים את החוק הרלוונטי לקצין כאשר הסיבה שמאחורי סירובם היא ההזדהות העצמית. אלא לפעמים התוצאות, על כך שקצינים עוצרים מבקרים, מכיוון שלא הצליחו לזהות עצמם, הפרה של משפט, הפרת סדר, או כל יכולת או פשע נתפס (ביזיון השוטר) אשר יכול להיות מוצדק על ידי סוג האירוע.

חוקיות

פעולת ההקלטה בפומבי היא זכות חוקתית; אולם, חוקיות מעשיהם של המבקרים נתונה לעיתים קרובות לדיון. כל עוד המבקרים נשארים במקום ציבורי שבו מותר להם מבחינה משפטית להיות בו, יש להם את הזכות להקליט כל דבר הנראה במישור, בכפוף לזמן מוגבל מאוד, מקום, והגבלות אופן או דרך. מבקרים אחדים לעיתים צועקים ומגדפים, שפה משפילה וגסה לעבר השוטרים שמנסים למנוע מהם להקליט או תובעים מהם זיהוי לא הולם. המשטרה תאשים לפעמים מבקרים על התנהגות בלתי הולמת כאשר ההתנהגות הבלתי הולמת האמיתית הנדונה היא הפעלת דיבור חופשי (חופש ביטוי); לדוגמה, מבקר בסן אנטוניו הועמד לדין והורשע בהתנהגות בלתי הולמת לאחר ביקורת שעשה. לאחר המשפט, אמר מפקד המשטרה של העיר סן אנטוניו "[פסק הדין] נועץ פגיון בלבו של התיקון הראשון שלהם כתרוץ על העלבת קציני משטרה ..." בכוונת המבקר לערער על ההחלטה. על אף הצהרתו של מפקד המשטרה של סן אנטוניו, זה נערך בבתי משפט רבים בכל רחבי הארץ שמעליבים את המשטרה באופן חוקי. במקרה של וושינגטון וי. מארק די. מונטגומרי, בן 15 שניצח בהצלחה ערעור על ביטול ההרשעות שלו על התנהגות פרועה והחזקת מריחואנה על בסיס חופש הביטוי. מונטגומרי נעצר לאחר שצעק גסויות לעבר שני שוטרים שעוברים בניידת הסיור שלהם. צ'יטוט כהן וי קליפורניה, בית המשפט קבע כי לא ניתן לסווג את דבריו של מונטגומרי כמילים לוחמניות, והגבלת הדיבור המבוססת בלבד על הפגיעה שלו תביא לכך "סיכון משמעותי לדכא רעיונות בתהליך". הזכויות המבוצעות בביקורת טיפוסית מקורן בתיקון הראשון, התיקון הרביעי, והתיקון החמישי של חוקת ארצות הברית. במיוחד, חופש הביטוי בארצות הברית(חופש הביטוי) חופש העיתונות בארצות הברית(חופש העיתונות) לפי התיקון הראשון והחופש ע"פ התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית תחת התיקון הרביעי, וזכות השתיקה תחת התיקון החמישי.

כפי שבית המשפט הפדרלי-מחוזי השביעי לערעורים מסביר ב אקלו וי. אלווארז "פעולתה של הקלטת שמע או אודיו-ויזואלית נכללת בהכרח, בתוך ערבות התיקון הראשון של זכויות הביטוי וזכויות העיתונות כתוצאה של הזכות להפיץ את ההקלטה המתקבלת. הזכות לפרסם או לשדר הקלטה קולית או אודיו-ויזואלית תהיה חסרת ביטחון, או במידה רבה בלתי יעילה, אם הפעולה המתועדת של ההקלטה אינה מוגנת לחלוטין."

מבקרים מנסים לממש את זכות התיקון הראשונה שלהם לצלם ולהקליט בפומבי, תוך הימנעות מביצוע כל פשע. הסיבה לכך נובעת מהחלטת בית המשפט העליון בטרי וי. אוהיו אשר קבע כי אין מדובר בהפרה של התיקון הרביעי לעכב אדם כאשר לקצין יש חשד סביר שהאדם ביצע, זה מבצע, או עומד לבצע פשע. כמו כן, בעקבות החלטת בית המשפט העליון בהייבל וי. בית המשפט המחוזי השישי של נבאדה, בית המשפט קבע כי במדינות שיש להם תקנון עצור והזדהה(נוהל מעצר חשוד), רשאי אדם לספק את שמו לקצין שיש לו חשד סביר שהוא ביצע, זה מבצע, או עומד לבצע פשע.

הסכסוך עם קציני אכיפת החוק מתעורר בדרך כלל בגלל שקצינים לפעמים סבורים שצילום, בעצמו וכשלעצמו "התנהגות חשודה" ומשתמשים בכך כסיבה לעכב מבקר ולדרוש ממנו הזדהות. באופן כללי, בתי המשפט שסקרו את הנושא הספציפי הזה סברו כי העובדה שאדם לוקח תמונה או מקליט שמע או וידאו במקום ציבורי או במקום שלו או לה יש את הזכות להיות בו, אינו מהווה, בעצמו וכשלעצמו, חשד סביר לעצור את האדם, סיבה אפשרית לעצור את האדם, או הצדקה מספקת לדרוש הזדהות. מדינות מסוימות אף תיקנו את קוד העונשין שלהם כדי לשקף את הבעיה. אף על פי כן, שוטרים מעכבים או עוצרים באופן בלתי חוקי את המבקר על "התנהגות חשודה".

אחת הבעיות העיקריות שמבקרים מתמודדים איתן הן עם תביעות עתידיות של החלטות בית המשפט העליון בהרלו וי. פיצ'ג'רלד ואנדרסון וי. קרייטון(חסינות מוסמכת) אשר קבע כי פקידי ממשלה, כולל קצינים, יהיו מוגנים מפני אחריות ונזקים כל עוד התנהגותם אינה מפרה "בבירור זכויות מעוגנות בחוק או חוקתיות" לפיכך, בעוד שתביעה לתיקון התקנות הרביעית עשויה להתקיים אצל מבקר שעמד על מדרכה ציבורית וצילם תחנת משטרה רק כדי לכפות את ידיו באזיקים, והוטל בחלק האחורי של הניידת, תביעה לתיקון ראשון תידחה משום שלמרות שאירעה הפרה, זה לא היה "מבוסס מפורשות". הכשרת חסינות מותרת ב"הכל מלבד חסר היכולת מפורשות או מי שבאופן מודע יודע את החוק" כדי להימלט מאחריות בשל הפרות חמורות וברורות של זכויות האזרח. עד כה 1,3, 5, 7,, 9, ו-11 מבתי המשפט המחוזיים קבעו כי צילום המשטרה במהלך תפקידיהם הרשמיים הוא זכות ברורה.

מטרה

מטרת בקרה אחת נקובה של המבקר היא "שים את עצמך במקומות שבהם אתה יודע שרוב השוטרים ייקראו אליהם, האם הם עומדים לקיים את החוקה, לקיים את החוק ... או לשבור את החוק?" מבקרים מצהירים כי הם מבקשים לחנך את הציבור, הם טוענים שהצילום הוא לא פשע, תוך פרסום מקרים בהם קציני משטרה מפסיקים באופן בלתי חוקי מה שנתפס כהתנהגות לא חוקית.

המבקר בוחר במתקן ציבורי ולאחר מכן סוקר את כל המפגשים עם העובדים והלקוחות כאחד. אם אין עימות או ניסיון לעצור את הצילומים מלהתרחש, אז המתקן עובר את הביקורת. אם עובד מנסה לעצור את אירוע הצילום, הוא מכשיל את הביקורת.

כמה מבקרים מודאגים כי השוטרים חפצים להטריד, לעקב, ולעצור מבקרים. מבקרים בכוונה נמנעים מכל דבר שעלול להיחשב פשע, אזרחים נורמליים עלולים להירתע מהקלטת קצינים מחשש לנקמה. השופט ז'אק וינר מבית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור המחוזי החמישי כתב בשנת 2017 פסק דין פדרלי לטובת מבקר שעוקב כי צילם קציני משטרה, "הצילום של המשטרה תורם ליכולתו של הציבור להחזיק את המשטרה באחריות, להבטיח כי השוטרים אינם משתמשים לרעה באמצעות כוחם, ולקבל החלטות מושכלות על מדיניות המשטרה".