הבריגדה השוודית
.svg) | |
| דגל הבריגדה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 שוודיה |
| שיוך |
.svg){kind=small} המשמר הלבן |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | מרץ 1918 – מאי 1918 (כ־8 שבועות ו־6 ימים) |
| מלחמות | מלחמת האזרחים הפינית |
הבריגדה השוודית (בשוודית: Svenska brigaden, בפינית: Ruotsalainen prikaati) הייתה בריגדה של מתנדבים שוודים שהשתתפה במלחמת האזרחים הפינית. הבריגדה כללה 400 לוחמים, ונטלה חלק בקרב טמפרה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1918 הכריזה פינלנד על עצמאותה מהאימפריה הרוסית, וכמעט מיד פרצה בה מלחמת אזרחים בין המשמר האדום שנתמך בידי ברית המועצות, למשמר הלבן שנתמך בידי הקיסרות הגרמנית. מצבם של הלבנים נראה בכי רע, והאדומים הצליחו להשתלט על עיר הבירה הלסינקי.
את היוזמה להקמת יחידה של מתנדבים שוודים שתסייע למשמר הלבן במלחמתו, נטלה אגודת "ידידי פינלנד" שנוסדה בסטוקהולם במקביל להכרזת העצמאות הפינית. יו"ר האגודה היה אחיו של קארל גוסטף אמיל מנרהיים - ממפקדיו הבולטים של המשמר הלבן. אגודת ידידי פינלנד קראה ליחידה בשם "הבריגדה השוודית" עוד בטרם החלה לגייס אליה חיילים. בשל המצב הדחוף בפינלנד, הקציבה האגודה חודשיים לגיוס וארגון הבריגדה. כתוצאה מכך, רק 400 שוודים הספיקו להתנדב. עם זאת, רבים מהם היו קצינים מנוסים מהצבא השוודי, והם היוו תוספת משמעותית לצבא הפיני חסר הניסיון. כמו כן, 600 קצינים שוודים נוספים התגייסו למשמר הלבן ישירות, ולא דרך ידידי פינלנד.
בסוף מרץ הגיעו השוודים לפינלנד, וצוידו בידי הפינים בנשק רוסי. בשלב זה, נמצאו הלבנים בעיצומה של מתקפת נגד מוצלחת שמוטטה את הקווים האדומים. השוודים נשלחו למערכה הקשה שהתנהלה סביב העיר טמפרה. הם לחמו באומץ והצליחו ללכוד את תחנת הרכבת של העיר. ב-6 באפריל הסתיים כיבוש טמפרה. בשלב זה התמוטטו האדומים כליל בעקבות כניסתו של הצבא הגרמני לפינלנד. השוודים השתתפו במרדף אחר האדומים, וכבשו מספר כפרים ועיירות.
ב-16 במאי השתתפה הבריגדה בצעדת הניצחון בהלסינקי. חייליה זכו להערכה ושבחים בטרם חזרו לשוודיה. ב-30 במאי ערכה הבריגדה מצעד ניצחון בסטוקהולם, ויום למחרת פורקה. חיילי הבריגדה חזרו איש איש לחייו, אולם רבים מהם נרדפו בידי האיגודים המקצועיים הסוציאליסטיים והתקשו למצוא עבודה.
34 מחיילי הבריגדה נהרגו במהלך הלחימה, ו-50 נפצעו. בין הלוחמים המפורסמים בבריגדה ניתן למנות את הארכאולוג אקסל בואטיוס, וההיסטוריון אולוף פלמה שהיה ממפקדי הכוח ונהרג בטמפרה.
