הגאקורה

ההָגָקוּרֶה (ביפנית: 葉隠 - "בצל העלים" או "עלה נסתר") או "הגקורה קיקיגאקי" הוא ספר הדרכה פרקטי ורוחני ללוחמים, שנערך מתוך אסופת פרשנויות של הסמוראי יָמָמוֹטוֹ צוּנֵטוֹמוֹ. הפרשנויות נאספו ונערכו על ידי צוּרָמוֹטוֹ טאשירוֹ מתוך שיחותיו עם צונטומו בין השנים 1709 עד 1716, אך הספר פורסם רק שנים אחר כך. ההגקורה מוכר גם כ"ספר הסמוראי", כ"לקט נָבֶּשִימָה" וכ"לקט נגקורה".

תוכן הספר

הספר מתעד את השקפתו של צונטומו על הבושידו. נאמר לפעמים על ההגקורה כי הוא טוען שהבושידו הוא בעצם "דרך המוות" או הדרך לחיות את חייך כאילו אתה כבר מת, והסמוראי המשרת חייב להיות מוכן לוותר על חייו בכל רגע על מנת לשרת את אדונו. הספר מסביר גם כיצד על הסמוראי לנהוג עם משרתיו, אדונו וכיצד להתייחס למוות. הספר המקורי כולל בתוכו כאלף פסקאות על הבושידו, אך ברוב הספרים הנפוצים כיום ישנן רק מאתיים פסקאות.

הקשר היסטורי

אחרי מות אדונו, נאסר על צונטומו לבצע ספוקו על ידי שוגונות טוקוגאווה (הממסד הצבאי ביפן). ניתן להניח שההגקורה נכתב בחלקו על מנת להדגיש את תפקיד הסמוראי בחברה שלווה. חלק אחר בספר נוגע ל"ימים הישנים" ורומז להחלשות מסוכנת במעמד הסמוראים מאז.

ההגקורה נכתב בסביבות מאה שנים לאחר תחילת עידן טוקוגוואה, זמן של שלום יחסי. בלי מטרה מרכזית להילחם למענה מעמד הסמוראים הפך ממעמד לוחם למעמד פקידותי. הספר מפרט את דרך ההתמודדות עם בעיית שמירת הדריכות הצבאית והלך רוח צבאי הולם בקרב החיילים בימי שלום.

השפעה

ההגקורה לא היה ידוע בשנים שלאחר מותו של צונטומו. הספר התפרסם וקיבל תפוצה רחבה יותר רק בתחילת המאה ה-20. ב-1930 הוא נעשה אחת מהיצירות המפורסמות ביותר ביפן המאפיינות את הבושידו. ההגקורה נשאר פופולרי בקרב לא-יפנים המעוניינים בתרבות הסמוראית.

ביקורת

למרות שההגקורה נחשב לאחד מהמסמכים המפורסמים הדנים בתרבות הבושידו, יש המיחסים לצונטומו פנאטיות, תווית שהוא עצמו לא התנגד לה. לדוגמה, ביקורתו על ארבעים ושבעה הרונין טוענת שהרונין לא היו צריכים לחכות שנה עד שנקמו את מותו של אדונם, אלא היו צריכים לנסות ולנקום מיד, למרות שפעולה מיידית הייתה נכשלת קרוב לוודאי. אף שרבים רואים את ההצלחה של הרונין ומהללים את סבלנותם, צונטומו סבר שפעולה מיידית חשובה יותר מהצלחה או כישלון.

הספר בתרבות המודרנית

• בסרטו של ג'ים ג'ארמוש גוסט דוג: דרכו של סמוראי ההגקורה מקבל תפקיד ראשי בעלילת הסרט, וגם ברשימת המקורות של הבמאי. הסרט משתמש בתרגומו החלקי של ויליאם סקוט וילסון כבסיס לדמות הראשית. בסרט מצוטטים משפטים שונים מהספר.
• להקת החונקים מזכירה את הספר בשירה "ice"
• ספרו של רוברט קרייס, stalking the angle, מתאר קו עלילה שבו מעורבת גנבתו של כתב יד נדיר של הגאקורה

לקריאה נוספת

• יוקיו מישימה, דרכו של הסמוראי, על הגקורה בחיים מודרניים
• יוקיו משימה, על הגאקורה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הגאקורה בוויקישיתוף