הגאקורה
ההָגָקוּרֶה (ביפנית: 葉隠; "בצל העלים" או "עלה נסתר") הוא ספר הדרכה יפני המיועד לסמוראים, המלמד אורח חיים ופילוסופיית חיים דרך קטעי הגות קצרים. הספר מציג את דרך הלוחם, הבושידו, כדרך חיים שמטרתה להקנות לסמוראי לא רק איך לחיות בכבוד, אלא בעיקר איך למות נכון למען אדונו. מחבר הספר יאמאמוטו טסונטומו (1659–1719), סמוראי לשעבר שהפך לכהן בודהיסטי, וזהו ספרו היחיד. הוא נערך מתוך אסופת פרשנויות של הסמוראי יָמָמוֹטוֹ צוּנֵטוֹמוֹ. הפרשנויות נאספו ונערכו על ידי צוּרָמוֹטוֹ טאשירוֹ מתוך שיחותיו עם צונטומו בין השנים 1709 עד 1716, אך הספר פורסם רק שנים אחר כך. הספר זכה לתהודה מחודשת בזכות הסרט "גוסט דוג" של ג'ים ג'ארמוש, שהביא אותו לתודעת קהל רחב.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מות אדונו, נאסר על צונטומו לבצע ספוקו על ידי שוגונות טוקוגאווה (הממסד הצבאי ביפן). ניתן להניח שההגקורה נכתב בחלקו על מנת להדגיש את תפקיד הסמוראי בחברה שלווה. חלק אחר בספר נוגע ל"ימים הישנים" ורומז להחלשות מסוכנת במעמד הסמוראים מאז. ההגקורה נכתב בסביבות מאה שנים לאחר תחילת עידן טוקוגוואה, זמן של שלום יחסי. בלי מטרה מרכזית להילחם למענה מעמד הסמוראים הפך ממעמד לוחם למעמד פקידותי. הספר מפרט את דרך ההתמודדות עם בעיית שמירת הדריכות הצבאית והלך רוח צבאי הולם בקרב החיילים בימי שלום.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתעד את השקפתו של צונטומו על הבושידו. נאמר לפעמים על ההגקורה כי הוא טוען שהבושידו הוא בעצם "דרך המוות" או הדרך לחיות את חייך כאילו אתה כבר מת, והסמוראי המשרת חייב להיות מוכן לוותר על חייו בכל רגע על מנת לשרת את אדונו. הספר מסביר גם כיצד על הסמוראי לנהוג עם משרתיו, אדונו וכיצד להתייחס למוות. הספר המקורי כולל בתוכו כאלף פסקאות על הבושידו, אך ברוב הספרים הנפוצים כיום ישנן רק מאתיים פסקאות.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגקורה לא היה ידוע בשנים שלאחר מותו של צונטומו. הספר התפרסם וקיבל תפוצה רחבה יותר רק בתחילת המאה ה-20. ב-1930 הוא נעשה אחת מהיצירות המפורסמות ביותר ביפן המאפיינות את הבושידו. ההגקורה נשאר פופולרי בקרב לא-יפנים המעוניינים בתרבות הסמוראית.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שההגקורה נחשב לאחד מהמסמכים המפורסמים הדנים בתרבות הבושידו, יש המיחסים לצונטומו פנאטיות, תווית שהוא עצמו לא התנגד לה. לדוגמה, ביקורתו על ארבעים ושבעה הרונין טוענת שהרונין לא היו צריכים לחכות שנה עד שנקמו את מותו של אדונם, אלא היו צריכים לנסות ולנקום מיד, למרות שפעולה מיידית הייתה נכשלת קרוב לוודאי. אף שרבים רואים את ההצלחה של הרונין ומהללים את סבלנותם, צונטומו סבר שפעולה מיידית חשובה יותר מהצלחה או כישלון.
הספר בתרבות המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסרטו של ג'ים ג'ארמוש גוסט דוג: דרכו של סמוראי ההגקורה מקבל תפקיד ראשי בעלילת הסרט, וגם ברשימת המקורות של הבמאי. הסרט משתמש בתרגומו החלקי של ויליאם סקוט וילסון כבסיס לדמות הראשית. בסרט מצוטטים משפטים שונים מהספר.
- להקת החונקים מזכירה את הספר בשירה "ice"
- ספרו של רוברט קרייס, stalking the angle, מתאר קו עלילה שבו מעורבת גנבתו של כתב יד נדיר של הגאקורה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוקיו מישימה, דרכו של הסמוראי, על הגקורה בחיים מודרניים
- יוקיו משימה, על הגאקורה