יוקיו מישימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עיצוב, ויקיזציה וסגנון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוקיו מישימה
三島由紀夫
Yukio Mishima.jpg
מישימה, 1956
לידה 14 בינואר 1925
טוקיו
התאבד 25 בנובמבר 1970 (בגיל 45)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה היראוקה קימיטקה
עיסוק מתרגם, דוגמן, מבקר, ליריקן, שחקן קולנוע, מחבר, סופר, פרוזאיסט, מחזאי, משורר, שחקן, מסאי, מחבר רומנים, תסריטאי, במאי קולנוע, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוקו היראוקה (1 ביוני 195825 בנובמבר 1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נוריקו היראוקה, איצ'ירו היראוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יפנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לממשל ולמשפטים של אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי לאומיות יפנית, Second Generation of Postwar Writers, התנועה האסתטית, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מקדש הזהב, Kyōko no Ie, Patriotism, Five Modern Noh Plays, המלח שחטא לים, The Sea of Fertility, The Sound of Waves, וידויה של מסכה, מאדאם דה-סאד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1944–1970 (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מורסקי שיקיבו, Ihara Saikaku, Mimei Ogawa, צ'יקמטסו מונזאימון, Izumi Shikibu, Fujiwara no Teika, יוהאן אוגוסט סטרינדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס שינצ'ושה לספרות (1954)
  • פרס יומיורי (1956, 1961)
  • Kishida Theatre Award (1955)
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Yukio Mishima signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוקיו מישימהיפנית: 三島 由紀夫;‏ 14 בינואר 1925 - 25 בנובמבר 1970) הוא שם העט של היראוקה קימיטקה, גדול סופרי יפן במאה ה-20, ומי שהיה מועמד שלוש פעמים לפרס נובל לספרות.

פועלו הספרותי כולל כתיבה של למעלה מארבעים נובלות, קובצי שירה, מאמרים, מחזות ועוד. כתיבתו עוסקת בשאלות של גבריות ונשיות, אסתטיקה יפנית, מיליטריזם ועוד.

החל משנת 1988 הוענק פרס ספרותי על שמו.

עבודה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישימה כתב למעלה מ-40 נובלות, 18 מחזות, 20 קובצי סיפורים קצרים, 20 קובצי מאמרים ולברית אחת.

דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישימה החזיק בדעות לאומניות ריאקציונריות, וטען כי לאחר מלחמת העולם השנייה "יפן מתה" מבחינה תרבותית וכדי לחזור למקומה הראוי עליה לשוב לערכי הבושידו (הלוחם) של הסמוראי. מן החרצית והחרב שסימלו את יפן, קבל מישימה, נעלמה החרב ונותרה רק החרצית. הוא אף טען כי לאחר מלחמת העולם השנייה קיסר יפן הירוהיטו היה צריך להתפטר. דעות אלו קוממו עליו אנשי שמאל וימין כאחד והפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת. לצורך מימון פעולותיו הפוליטיות השתתף גם בסרטי קולנוע ובין השאר כיכב בסרט "פחד מוות" של הבמאי יאסוזו מאסומורה. בשנת 1967 הקים צבא פרטי קטן בראשותו שהתאמן לצד צבא יפן ונתפס על ידו ככוח המזוין היחיד במדינה שראוי להגן על הקיסר. בשנת 1970 שם קץ לחייו באמצעות ספוקו, אקט שביצע לאחר ניסיון השתלטות כושל על צבא יפן.

שנות ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישימה נולד בטוקיו ואת מרבית שנות ילדותו בילה במחיצת סבתו האגרסיבית שתיעבה נערים והתעקשה לגדלו כילדה. מישימה הצעיר לא הורשה לשחק בשמש או להשתתף בכל סוג של פעילות ספורטיבית, ונאלץ לשחק עם בנות דודותיו ובובותיהן. כאשר שב לבית אביו בגיל 12, זכה ליחס מחמיר לא פחות - אביו שהיה איש צבא, הטיל עליו משמעת קשה וניסה למנוע ממנו לכתוב. הדבר לא צלח ומישימה החל לכתוב כבר בשנים אלו כשהוא מושפע מן הסופרים היפניים ומאוסקר ויילד הבריטי. מאוחר יותר, כשהגיע תורו להתגייס לצבא הקיסר, סירב לעשות זאת עקב דעותיו הפציפיסטיות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לפצות על שנות ילדותו בהן הזניח את גופו, הקדיש מישימה את חייו הבוגרים לאימון הגוף. העבודה הקשה באימון משקולות (שלושה אימונים בשבוע במשך 15 שנים) השתלמה וגופו של מישימה הפך שרירי עד מאוד. כמו כן הוא גם עסק בקנדו - אמנות לחימה יפנית בחרבות.

על אף שהיה נשוי ואב לשני ילדים, מישימה היה הומוסקסואל מוצהר. על כך כתב בספרו "וידויה של מסכה" בו יצא מהארון באופן פומבי. יש שמעריכים כי מאהבו הוא זה שכרת את ראשו ב-25 בנובמבר 1970 בסופו של ריטואל הספוקו.

פרס מישימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1988 הוענק פרס ספרותי על שמו. הפרס מוענק לסופר פורץ דרך ביצירותיו. בין הזוכות בפרס נכללת שונו יוריקו שזכתה בשנת 1994.

בין ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וידויה של מסכה (1948)[1] - וידויה של מסכה, תרגמה מיפנית: עינת קופר, הוצאת אפרסמון, 2020.
  • הצמא לאהבה (1950)
  • צבעים אסורים (1953)
  • מקדש הזהב (1956) (תרגמה מיפנית: עינת קופר, ספריית הפועלים)
  • לאחר המשתה (1960)
  • חברי היטלר וסיפורים אחרים (1968)
  • המלח שחטא לים

בין מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים שנעשו על דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מישימה
  • מישימה: העימות האחרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוקיו מישימה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * יוקיו מישימה, פרק מהספר וידויה של מסכה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2020