הגמד
 | |
| עטיפת ההוצאה המחודשת של זמורה-ביתן מ-1995 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פר לגרקוויסט |
| שפת המקור | שוודית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
איטליה  |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | 1944 |
| תאריך הוצאה |
1944 |
| מספר עמודים | מהדורה ראשונה - 220 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
הוצאת מ' ניומן זמורה ביתן |
| תאריך |
מהדורה ראשונה - 1958 מהדורה מחודשת - 1995 |
| תרגום |
יוסף לוז (1958) בשמת אבן-זהר (1995) |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-91-0-058151-0 |
  | |
הגמד (בשוודית Dvärgen) הוא רומן אלגורי מ-1944 מאת הסופר השוודי זוכה פרס נובל, פר לגרקוויסט. הספר כתוב בצורת יומן, שמתאר את נקודת המבט של גמד, יד ימינו של נסיך מקיאוויליסטי בעיר-מדינה איטלקית בימי הרנסאנס. הגמד שותף לכלל התככים וההרג שהנסיך מבצע, ופרשנותו האוהדת למעשי שליטו, מציגים את הרוע האנושי והמניעים האנוכיים של בני אדם כערכים חיוביים. הגמד מהלל את המלחמה והרצח, ובז לחמלה ואמפתיה כל אימת שאלו מוצגים בפניו. עם יציאתו של הספר, הוא נתפס בהקשר התקופתי, כביקורת על הנאציזם. במרוצת השנים, ההקשר של גרמניה הנאצית התרופף, והיצירה נלמדת ונחקרת בעיקר על האופן שבו לאגרקוויסט מבקר את האופי האנושי. בזכות ספר זה, והספר הבא של לגרקוויסט, "בר-אבא", זכה לגרקוויסט בפרס נובל לספרות ב-1951. "הגמד", נחשב לספרו הראשון של לגרקוויסט שהקנה לו הכרה בינלאומית, והטביע את שמו כאחד מהסופרים השוודים המודרניים הנחשבים של תקופתו.[1][2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מתרחש בחצר המלוכה של נסיך השולט בעיר-מדינה באיטליה של תקופת הרנסאנס. המיקום והזמן המדויק אינם ברורים, אולם נוכחותו של דמות האמן "ברנארדו", שהוא ללא ספק ייצוג של לאונרדו דה וינצ'י, יכול לרמוז שהסיפור מתרחש בגרסה בדיונית של מילאנו, בסביבות התקופה שבה דה וינצ'י התגורר בחצר הדוכס של מילאנו לודוביקו ספורצה מ-1482 ועד ל-1499. בנוסף, ברנארדו/דה וינצ'י, עוזר לנסיך, בדומה לעזרה האמיתית של דה וינצ'י לצ'זרה בורג'ה, הנסיך שהיווה את ההשראה העיקרית של מקיאוולי לכתוב את ספרו המפורסם "הנסיך". כמו כן, במהלך הספר יש התייחסויות ליצירות של ברנארדו, שמתארות בדיוק את היצרות הנודעות של דה וינצ'י הסעודה האחרונה והמונה ליזה. ההתייחסויות הרבות לדמויות ומקומות אמיתיים בהיסטוריה עם שמות שונים, נותנות לקורא תחושה אותנטית של קריאה על התקופה והלך המחשבה של אנשי התקופה, אף על פי שהיצירה היא בבירור כולה בדיונית.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגמד - משרתו של הנסיך ליאונה, גר בדירת מגורים המותאמת לגודלו. הגמד לא רואה את עצמו כחלק מגזע בני האדם. מהלל את הרוע והאכזריות ומתעב את האמפתיה והמוסר האנושי.
- הנסיך ליאונה - בן דמותו של הנסיך המקייאוויליסטי, שאפתן, חסר מעצורים וערמומי. הגמד משרת אותו ומבצע את הוראותיו.
- ברנארדו - האמן ואיש האשכולות אשר נמצא תחת חסותו של הנסיך ליאונה, ומסייע לו בהמצאת מכשירים ללחימה במקביל לעבודות יצירה אחרות. מהווה מחווה ברורה ללאונרדו דה וינצ'י.
- הנסיכה תיאודורה - אשתו של הנסיך, אשר בוגדת בו ומהווה לקראת סוף הספר את המודל לציור של ברנארדו, אשר מתואר באופן שאין לטעות בו כציור המונה ליזה המפורסם של דה וינצ'י.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשמת אבן-זהר, אחרית דבר ל'גמד', מתוך "הגמד", הוצאת זמורה ביתן, 1995
- הגמד מתוך אתר כנרת זמורה ביתן, 2008
- הגמד, באתר OCLC (באנגלית)
- אתי סרוסי, "הגמד" מאת פר לאגרקויסט, באתר "דיומא", 15 בינואר 2021
- הגמד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wolfgang Saxon, Par Lagerkvist, 83, Dies; Nobel Laureate Writer מתוך הניו-יורק טיימס, 12 ביולי 1974 (באנגלית)
- ^ פוני בז`זינסקי ואריאל הירשפלד (עורכים), מבלי דלג על דף: בתיה גור, מבחר מסות ומאמרים, ירושלים:כתר, 2008