המיועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הדגול)
המיועד
The Chosen
מידע כללי
מאת חיים פוטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה סיימון אנד שוסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום
סדרה
הספר הבא The Promise עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המיועד (the chosen, בתרגום הישן "הדגול") הוא ספר שכתב הסופר היהודי-אמריקאי חיים פוטוק ויצא לאור בשנת 1967. עלילת הספר מתרחשת בניו-יורק בשנות הארבעים של המאה העשרים, ועוסקת בחברות הייחודית בין דני סונדרס, בן לאדמו"ר שמרן ואנטי-ציוני, המיועד לרשת את מקומו של אביו כמנהיג החסידות, וראובן מאלטר, בנו של חוקר תלמוד מהקהילה האורתודוקסית המודרנית. במהלך העלילה הספר עוסק בנושאים רבים, וביניהם יחסי הורים-ילדים, רכישת השכלה ומחירה והיחס לשואה ולהקמת מדינת ישראל.

הספר נחשב ליצירתו החשובה של פוטוק, ולאחר יציאתו שהה במשך עשרה חודשים ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס. הוא תורגם לשפות רבות, נמכר במיליוני עותקים ואף זכה למספר עיבודים בתיאטרון ובקולנוע.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח במשחק בייסבול בין קבוצת בית הספר של ראובן (המספר את עלילת הספר בגוף ראשון), בנו של דויד מאלטר, חוקר תלמוד מודרני, לבין קבוצת הישיבה של דני, בנו הבכור של אדמו"ר שמרן. במהלך המשחק ראובן נפגע מכדור שדני חבט בעוצמה והוא לא הצליח להדוף, ומתאשפז בבית חולים עם סכנה לעינו. דני מגיע לבקר את ראובן בבית החולים ולהתנצל אך ראובן, המשוכנע שדני פגע בו במכוון, דוחה את התנצלותו. דויד מאלטר, אביו של ראובן, גוער בבנו וממליץ לו לקבל את ההתנצלות, ומאוחר יותר גם מעודד אותו "לקנות את דני לחבר".

דני חוזר אל בית החולים וראובן אכן מתיידד איתו, למרות הרקע המשפחתי וההשקפתי השונה והבדלים בולטים באופי. מהר מאוד מגלה ראובן כי דני ניחן בזיכרון פנומנלי, והוא נחשב לעילוי בתחום התורני - אך מאחורי גבו של אביו (שלא מאפשר לו ללמוד לימודי חול) הוא נוהג לבקר רבות בספריה השכונתית, על-מנת לקרוא ספרות כללית ובעיקר ספרי פסיכולוגיה. בהמשך מתברר כי דויד מאלטר פגש בדני בספריה, והנחה במשך תקופה ארוכה את הקריאה ורכישת ההשכלה שלו. כאשר ראובן מבקר בחסידות ופוגש את אביו של דני, הוא מגלה כי האדמו"ר לעולם לא מדבר עם בנו (מלבד לימוד משותף), אך לאחר שהוא בוחן את ראובן הוא דווקא מעודד את החברות בין שני הבנים, והוא מודע להשפעתה המיטיבה על בנו. דויד מגונן על שיטת החינוך של האדמו"ר, אף שאינו מזדהה איתה, ומסביר לראובן כי החברות הזו חשובה, כיוון שהאדמו"ר אמנם לא מדבר עם בנו, אך את המסרים שהוא רוצה להעביר לו הוא אומר לראובן, בידיעה שהוא יאמר אותם לדני. דני מתוסכל כאשר הוא מתחיל לקרוא את ספריו של פרויד ואינו מצליח להבינם, ומרגיש שהידע שהוא צובר מכביד עליו. גם הידיעה שעליו להיות לרב ולרשת את אביו מעיקה עליו, והוא מעוניין להתנער מכך ולהיות פסיכולוג. ראובן, לעומת זאת, עם העניין שהוא מוצא בלימודים כלליים ובפרט במתמטיקה, דווקא מעוניין להיות רב ולהנהיג קהילה.

במקביל, מתוארות ההתפתחויות העולמיות שבאותה תקופה - הפלישה לנורמנדי (המתרחשת בזמן שראובן מאושפז), סוף מלחמת העולם השנייה והתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל.

אחרי סיום לימודי התיכון שני החברים מתחילים ללמוד בקולג' הירש, מוסד בו מקבלים התלמידים גם תואר ראשון וגם סמיכה לרבנות. אביו של ראובן לוקה בהתקף לב, וראובן מתגורר עם משפחתו של דני למשך תקופה. דני נשאר עילוי, ונחשב לבולט שבין תלמידי הכיתה המתקדמת, ומנהיג את קהילת החסידים שבקולג'. כאשר מלחמת העולם השנייה מסתיימת ומתבררים ממדי האסון שפקד את יהדות אירופה, ובמקביל בארץ ישראל מתחיל המאבק על הקמתה של המדינה, הופך דויד מאלטר לאחד הקולות הציוניים הבולטים שבין יהודי ארצות הברית. אביו של דני, לעומתו, הופך לקול אנטי-ציוני מובהק, וכופה עליו לנתק את הקשר עם ראובן למשך שנתיים. ראובן מפתח כעס כלפי דני ובמיוחד כלפי הרב סונדרס, נוסף על הטינה שהוא חש אליו עקב שיטת החינוך בה הוא משתמש, ללא כל דיבור עם בנו. לאחר שקיומה של המדינה הוא עובדה מוגמרת, הרב סונדרס מתיר לבנו לחדש את הקשר עם ראובן.

דני מחליט להתמקצע בפסיכולוגיה כאשר יקבל את התואר הראשון ויוסמך לרבנות, ומנסה להסתיר מאביו את ניסיונות הקבלה לאוניברסיטאות השונות. הרב סונדרס מזמן את ראובן לשיחה. ראובן מתחמק, ורק לאחר שאביו גוער בו שוב הוא הולך. מתברר כי הרב סונדרס מודע להחלטתו של דני ומקבל אותה, וברצונו להסביר לראובן את שיטת החינוך בשתיקה ממנה ראובן כה סולד. הרב סונדרס מתאר כי בילדותו המוקדמת של דני הוא ראה כי שכלו של דני חריף ביותר, וחשש כי הדבר יבוא על חשבון עולם הרגש. כדי לפתח את הרגישות והאמפתיה וללמד אותו להזדהות עם צער הזולת, תכונות הכרחיות למנהיג קהילה, החליט לגדל אותו מבלי לשוחח אתו. הוא גם מסביר לראובן שכאשר הבין שדני נוטה להשכלה כללית, בתקופה בה החלה החברות שלהם, הוא בחן בעצם את אישיותו של ראובן וסמך עליו ש"ישמור" שדני לא יאבד בזמן תהליך רכישת ההשכלה. בסיום השיחה הוא קורא לבנו בשמו בפעם הראשונה מאז ילדותו, וניתן להבין שכעת, שדני בחר שלא להמשיך את דרכו של אביו ולא להפוך לאדמו"ר, יוכל הרב סונדרס לשבור את השתיקה ביניהם.

בסופו של הספר דני הולך ללמוד פסיכולוגיה ולשם כך גוזז את זקנו ופיאותיו, אך נותר יהודי מאמין. אביו מייעד את אחיו הקטן לרשת את מקומו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן מאלטר – גיבור הספר והמספר. בן יחיד לאב דתי-מודרני משכיל ויתום מאם. מתואר כבעל שכל חריף המצטיין הן בהבנת וניתוח סוגיות תלמודיות והן במתמטיקה. אביו שואף שיהיה מתמטיקאי, אם כי הוא שואף להיות לרב.

דני סונדרס – גיבורו השני של הספר, חברו הטוב של ראובן. בן בכור לאדמו"ר חסידי כריזמטי (הרב סונדרס, שמה של החסידות אינו מוזכר) שלו אחות אחת ואח צעיר וחולני. גאון בעל זיכרון צילומי חד ויוצא דופן, המסוגל לדקלם דפי גמרא שלמים בעל-פה. מיועד לרשת את אביו אך הוא שואף להפוך לפסיכולוג וקורא ספרות רבה בנושא זה ובנושאים כלליים נוספים ללא ידיעתו של אביו (בהכוונתו של דויד מאלטר).

דויד מאלטר – אביו של ראובן. תלמיד חכם אקדמי, שמתמחה בניתוח טקסטים בגמרא באופן ביקורתי ומדעי, ומעודד את בנו להשכיל כמוהו וללמוד על פי שיטותיו. בין היתר, דויד מאלטר הוא גם פעיל ציוני התומך בהקמתה של מדינת ישראל.

הרב סונדרס – אביו של דני. הרב סונדרס מנהיג קהילת חסידים שמקורה ברוסיה, ואף שחסידיו הלכו אחריו לארצות הברית התנהלותה של החסידות נותרה כשהייתה. הוא מגדל את דני בשתיקה מגיל צעיר מאוד, והשיח היחיד ביניהם הוא בזמן לימוד. הרב סונדרס מתנגד חריף לציונות. מלבד דני יש לו עוד בת אחת ובן צעיר וחולה.

רבים מהדמויות בספר מבוססות על אנשים אמיתיים, ורומזים להם; חוקר התלמוד 'מלטר' מאזכר את פרופ' צבי מלטר, והפרופ' דוד הלבני סיפר שהוא ההשראה לדמות החוקר התלמודי[1].

כתיבת הספר ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המיועד" נכתב בין השנים 1963 ו-1964, בזמן שחיים פוטוק שהה בירושלים, ויצא לאור באנגלית בארצות הברית בשנת 1967. להפתעתו של פוטוק, שציפה שהספר יעניין נישה מצומצמת יחסית[2], זכה הספר לביקורות חיוביות מאוד, שהה במשך עשרה חודשים ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס, תורגם לשפות רבות (ביניהן הולנדית, צרפתית, איטלקית ויפנית) ונמכר במיליוני עותקים.

לעברית תורגם הספר על ידי א. אורן ויצא לאור בארץ בשנת 1969 בהוצאת זליקוביץ בשם "הדגול". הוא תורגם שנית על ידי שי סנדיק ויצא לאור בשנת 2017 בהוצאת סנדיק ומשכל (ידיעות אחרונות), בשם "המיועד".

הספר עובד לתסכית רדיו ב-1977 ברשת NBC, ולסרט קולנוע ב-1982 (עם בארי מילר כראובן מאלטר ורובי בנסון כדני סונדרס). הוא גם עובד למחזמר בידי פוטוק עצמו ב-1988 (המלחין – פיליפ ספרינגר) ולמחזה ב-1999, שוב בידי פוטוק בשיתוף עם אהרון פוזנר שגם ביים.

פוטוק גם כתב ספר המשך בשם "ההבטחה", שיצא לאור ב-1969, ועוסק בשני הגיבורים בשנים שאחרי ההתרחשויות ב"המיועד" - כאשר דני הולך ללמוד פסיכולוגיה, וראובן לומד לקראת הפיכתו לרב קהילה. דמותו של ראובן (כנער צעיר בבית הספר היסודי) מופיעה כדמות משנה גם ברומן מאוחר יותר של פוטוק, "הנבל של דווידה" (1985).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עוד ב-Aaron R. Katz, Reflections on Chaim Potok’s ‘The Chosen’, טאבלט מגזין, ‏5 במרץ 2017 (באנגלית)
  2. ^ על פי "אחרית דבר" מאת רינה פוטוק, שנוספה לספר בתרגום החדש