סמיכה לרבנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר מידע על תולדות הסמיכה המודרנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא נתינת סמכויות לאדם שיוכל לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמיכה המקורית המוזכרת בחז"ל הייתה רשות מיוחדת להיחשב כדיין ולדון דיני נפשות ודיני קנסות ולקדש חודשים ועוד דינים שצריך בהם דיין מוסמך. סמיכה זו נפסקה במהלך הדורות ולא קיימת כיום. בימי חז"ל לא היה צורך בסמיכה כדי לפסוק הלכה בדיני איסור והיתר וטומאה וטהרה, וכל מי שידע את ההלכה יכול היה לפסוק. בזמנו של רבי יהודה הנשיא גזרו שתלמיד בחיי רבו אל יורה בכל דבר לאחרים אלא אם כן נטל רשות מרבו[1]. בסוף תקופת הראשונים התחילו לכנות את נטילת הרשות הזאת סמיכה, והיו אף שחידשו אז שמי שאינו סמוך אינו רשאי להתעסק עם גיטין וחליצה.

היתר הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שסמיכה במשמעותה ההלכתית לא קיימת כיום, נהוגה במקומות רבים סמיכת רב את תלמידו כדי לתת לו רשות להורות הלכה ולכהן כרב או דיין בעצמו. במדינת ישראל, מלבד סמיכה שסומכים רבנים את תלמידיהם באופן פרטי, לרבנות הראשית בישראל סמכות להעניק סמיכות לרבנות והיא עורכת לשם כך מבחני הסמכה.[2]

רבי יהודה ברצלוני מזכיר ברשימת השטרות "שטר מסמיך" שנהוג לתת לתלמיד חכם כשרוצים להכניסו לישיבת הרבנים, כ"זכר לסמיכה".[3]

הסמכה ברבנות הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ארבעה סוגי הסמכות הניתנות על ידי הרבנות הראשית לאנשים שעברו את מסלול המבחנים הנדרש לכל הסמכה:[4]

סמיכת נשים לרבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמיכת נשים לרבנות

אף על פי שברוב פלגי היהדות האורתודוקסית מקובל כיום לעודד נשים ללמוד מעט תורה (בעיקר תנ"ך ומעט הלכות שרלוונטיות לגביהן), באופן מסורתי רק גברים לומדים בצורה עיונית את החומר הנדרש כדי להיות מוסמכים לרבנות. בתנועות היהדות הפרוגרסיביות שכיחה סמיכת נשים לרבנות באופן שוויני לגברים. נשים שהוסמכו לרבנות מעדיפות לרוב את התואר "רב" או "רבה" (ברבים, "רבות"), משום שהתואר "רבנית" ניתן מסורתית לאשתו של רב. עם זאת, במקרים בודדים הוסמכו נשים לרבנות גם בשולי הזרם האורתודוקסי של היהדות. כך הוסמכה למשל אוולין גודמן-טאו על ידי הרב הירושלמי יהונתן צ'יפמן, על מנת לכהן כרבה של הקהילה הרפורמית בווינה.

הרבה הראשונה הייתה רגינה יונאס שהוסמכה בגרמניה בשנת 1935. מאז 1972, כאשר סאלי פריסנד הוסמכה מטעם התנועה הרפורמית, היברו יוניון קולג' הסמיך 520 רבות (נכון ל-2007). איימי איילברג הייתה לרבה הקונסרבטיבית הראשונה בשנת 1985 (מתוך 177 נכון ל-2006). באירופה, מכון ליאו בק הסמיך לראשונה את ג'קי טאביק ב-1975 ומאז עוד 30 רבות.

על אף שכמעט ולא מתקיים דיון לגבי סמיכת נשים כרבנים רשמיים ביהדות האורתודוקסית, בשנים האחרונות מוקמות מסגרות שונות להכשרת נשים לתפקידים הלכתיים מקצועיים שונים:

  • בארצות הברית, הרבנים אבי וייס ושאול ברמן הקימו מכון חינוכי לנשים בשם 'תורת מרים'. הם אינם טוענים כי בוגרות המכון הן רבניות, אך מצפים כי ישתלבו בתפקידים מקצועיים בהנהגת הקהילה ותפקוד בית הכנסת.
  • הרב אריה סטריקובסקי עבד בשנות ה-90 עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (אז הרב הראשי לישראל) להקמת תוכנית להכשרת טוענות רבניות בבתי הדין הרבניים. מאז הוכשרו למעלה מ-70 נשים כטוענות. סטריקובסקי טוען כי "הידע הנדרש להפוך לטוענת רבנית גדול מזה של סמיכה רגילה". הטוענות עובדות בישראל עם כל מגזרי היהדות השונים, כולל חרדים.
  • בישראל, קיימות מספר תוכניות להכשרת נשים כיועצות הלכה, בפרט בענייני נשים וטהרת המשפחהאוניברסיטת בר-אילן, מדרשת נשמת, מוסדות אור תורה סטון ועוד).

עם זאת, כל הרבנים החרדים וכן כמעט כל הרבנים האורתודוקסים, אינם מתירים סמיכת נשים לרבנות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

י"ד בסיוון ה'תשע"ט (17 ביוני 2019)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד ב'
  2. ^ בארצות הברית, אין פיקוח רשמי על הסמכה לרבנות, אך להסתדרות הרבנים דאמריקה, ישנה רשימה של ישיבות ורבנים שהיא מכירה בסמיכותיהם.
  3. ^ ספר השטרות, עמ' 132–134, באתר דעת.
  4. ^ מתכונת חדשה במבחני הרבנות הראשית לישראל, ג' בטבת ה'תשע"ז (1 בינואר 2017).