חיים פוטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חיים (צבי) פּוֹטוֹק (או בשמו האמריקני הרמן הרולד פוטוק, באנגלית: Herman Harold Potok‏; 17 בפברואר 192923 ביולי 2002) היה רב וסופר יהודי אמריקאי שתיאר את העולם היהודי החרדי בארצות הברית. ספרו הראשון: "המיועד" (The Chosen), שיצא בשנת 1967, כיכב למעלה מחצי שנה ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" בארצות הברית.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוטוק נולד וגדל ברובע ברונקס שבניו יורק לבנימין מקס ומולי (פרידמן), מהגרים מפולין. הוא סיים תואר ראשון בהצטיינות בספרות אנגלית בישיבה יוניברסיטי (1950). לאחר שהשלים לימודי תואר שני בספרות עברית והוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה של היהדות הקונסרבטיבית, התגייס לצבא ארצות הברית כרב צבאי. שירת במשך כשנה וחצי (19551957), בגדודים של חיל הרפואה וחיל ההנדסה בקוריאה הדרומית.[2]

ב-8 ביוני 1958 נשא לאשה את עדינה שרה מוסוביצקי, עובדת סוציאלית בבית חולים פסיכיאטרי. לזוג נולדו שלושה ילדים.

בשנים 19661974 כיהן כעורך הראשי של ההוצאה Jewish Publication Society.

בשנת 1965 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה.

פוטוק נפטר מסרטן המוח במריון שבפנסילבניה ב-23 ביולי 2002, בגיל 73.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוטוק התחיל לכתוב ספרות כבר בגיל הנעורים. הרבה לתאר את העולם היהודי, ואת היחסים שבינו לבין העולם האמריקני הכללי ביד אמן רגישה. ספריו זכו למספר פרסים אמריקנים.

פוטוק זכה לעיקר פרסומו בזכות הרומן "הדגול" (או "המיועד" - "The Chosen") משנת 1967. זהו סיפור חצי-אוטוביוגרפי על שני נערים יהודיים: ראובן מלטר, צעיר דתי-מודרני בנו של חוקר ומבקר תלמודי, המתחבר עם דני סנדרס, בנו המבריק של צדיק חסידי. אביו הצדיק, ר' סונדרס, מצפה שבנו דני יירש אותו כרבי, אלא שדני מעוניין יותר בתחום חילוני - פסיכולוגיה. הספר זכה לעיבוד קולנועי.

ספר ההמשך ל"הדגול" הוא "ההבטחה", הממשיך את תיאור קורותיהם של שני החברים, תוך הסתבכות משותפת באהבה רומנטית, ותוך היפוך תפקידים, בנו של החוקר התלמודי הופך לרב, ואילו בנו של האדמו"ר הופך לפסיכולוג.

ספר חשוב נוסף של פוטוק הוא "שמי הוא אשר לב" ("My Name Is Asher Lev") המספר על בחור צעיר, בן למשפחה חסידית בניו יורק, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה"טמאים" של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי. את ההשראה לדמותו של גיבור הספר שאב פוטוק מדמותו של האמן החוזר בתשובה ברוך נחשון[3]. ב-1990 פרסם ספר המשך, "מתנתו של אשר לב" ("The Gift Of Asher Lev").

ב-1981 פרסם את "ספר האורות" - קורותיו של רב אמריקאי בצבא ארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה שהיה בעל זיקה חריפה לעולמה של הקבלה.

ב-1985 ראה אור "הנבל של דווידה", ספר שנכתב מנקודת המבט של ילדה נבונה ורגישה, בת למשפחה מעורבת וקומוניסטית, בתקופת מלחמת האזרחים בספרד, על הרדיפות שסובלים הוריה בשל אמונתם ועל ההתמוטטות הנפשית של אמה בעקבות אובדן האמונה הקומוניסטית על רקע מעשיו של סטלין.

ב-1992 פרסם את "אני החומר" ("I Am the Clay"), ספר על מסע בריחה של שלושה אנשים במלחמת קוריאה, בה שימש רב צבאי בצבא האמריקני. היה זה הרומן הראשון שלו שעסק בנושאים אוניברסליים.

כמו כן הוציא קובץ סיפורים, "זברה וסיפורים אחרים", שיצא במהדורה אנגלית ב-1998 ותורגם בשנת 2002 על ידי הוצאת מודן.

ב-ברודוויי הועלה ב-2013 המחזה ״שמי הוא אשר לב״ בו משתתפת גם בתו של חיים פוטוק - נעמה פוטוק.

ספריו של פוטוק בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫הדגול (1967), תרגם א. אורן, זלקוביץ, תל אביב, תשכ"ט 1969.
  • ההבטחה (1969), תרגמה אופירה רהט, בוסתן, תל אביב, 1974.
  • שמי הוא אשר לב (1972), תרגמה אופירה רהט, מודן, תל אביב, 1974.
  • ‫ספר האורות (1981), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, תל אביב, 1985.
  • הנבל של דווידה (1985), תרגם שלמה גונן, מודן, תל אביב, 1986.
  • אני החומר (1992), תרגמה איבון קומר, ספרית מעריב, תל אביב, תשנ"ד 1993.
  • זברה ועוד סיפורים (1998), תרגמה אירית ארב, מודן, 2002.
  • 79 שנות חיי הראשונות (1999), מאת אייזק שטרן בשיתוף עם חיים פוטוק, תרגמה עופרה עופר, משכל, תל אביב, 2002.
  • ‫המיועד (1967), תרגום חדש לספר הדגול. תרגם שי סנדיק, תמיר סנדיק ספרים תשע"ח 2017.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Margalit Fox, (July 24, 2002). "Chaim Potok, 73, Dies; Novelist Illumined the World of Hasidic Judaism"The New York Times
  2. ^ Sternlicht, Sanford V (2000), Chaim Potok: a critical companion, Greenwood Publishing,
  3. ^ ראו ריאיון עם נחשון במגזין הווידאו תורת חיים תוכנית 392.