הדירה של ג'ו (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדירה של ג'ו
Joe's Apartment
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
מבוסס על סרט קצר משנת 1992
בימוי ג'ון פייסון
הופק בידי דיאנה פיליפס
בוני לי
תסריט ג'ון פייסון
עריכה פיטר פרנק
שחקנים ראשיים ג'רי אוקונל
מייגן ווארד (אנ')
מוזיקה קרטר בורוול
צילום פיטר דמינג (אנ')
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה The Geffen Film Company (אנ')
MTV Entertainment Studios (אנ')
חברה מפיצה אולפני האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה 26 ביולי 1996
משך הקרנה 80 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה שחורה
סרט מוזיקלי
תקציב 13 מיליון דולר
הכנסות 4.6 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו joesapartment
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדירה של ג'ואנגלית: Joe's Apartment) הוא סרט קומדיה שחורה מוזיקלי אמריקאי משנת 1996. הסרט נכתב ובוים על ידי ג'ון פייסון (שזהו פרויקט הביכורים שלו) ומבוסס על סרט קצר באותו שם שיצר בשנת 1992. בסרט מככבים ג'רי אוקונל ומייגן ווארד (אנ'). הסרט הוא ההפקה הראשונה של אולפני MTV (אנ') והוא גם הסרט הראשון שאולפני Blue Sky Studios היו מעורבים ביצירתו.

עלילת הסרט מתמקדת במקקים שללא ידיעת האנושות, מסוגלים לדבר ואף לשיר, אך הם מעדיפים להסתיר עובדה זו מבני האדם (שלטענתם "מעדיפים קודם למעוך ואז לשאול שאלות"). המדבבים של המקקים בסרט הם בילי וסט (בתפקידו הראשון בתעשיית הקולנוע), ג'ים טרנר (אנ'), ריק אבילס (אנ') (שזהו תפקידו האחרון לפני שנפטר), טים בלייק נלסון, בי.די. וונג ודייב שאפל. הסרט גרף ביקורות שליליות מהמבקרים ונחשב לכישלון קופתי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו הוא בוגר אוניברסיטת איווה שעבר לניו יורק בחיפוש אחר עבודה ודירה. בזמן שהוא מסתובב ברחבי העיר, ג'ו מכיר אמן בשם וולטר שיט שמספר לו על דירות בשכירות נמוכה בשיטת "דמי מפתח", אך ג'ו מגלה שדירות מסוג זה כמעט ולא פנויות בעיר. במהלך שיטוטם של ג'ו ושיט בעיר, אישה זקנה בשם גברת גרוטווסקי מתה ליד השניים בפתאומיות. שיט מציע לג'ו להעמיד פנים שגברת גרוטווסקי היא אמו המנוחה וכך הוא יוכל להתגורר בדירה שלה. במקביל, סנטור אמריקאי בשם דאות'רי מנסה בעזרת העבריין אלברטו ואחייניו, ולאד וחסוס לפנות את הבניין שג'ו מתגורר בו במטרה להרוס אותו ולבנות במקומו כלא.

ג'ו מגלה שבדירתו מתגוררים 30,000 מקקים שמסוגלים לדבר ולשיר ואסירי תודה לג'ו שעבר להתגורר בדירה (מכיוון שלשמחתם, ג'ו הוא לא אדם הייגיני וחי בזוהמה). באחד הלילות, ולאד וחסוס פורצים לדירה של ג'ו במטרה להרוג אותו, אך המקקים, שאוהבים את ג'ו תוקפים את העבריינים ומבריחים אותם מהדירה. ג'ו מנסה את מזלו בעבודות קטנות ברחבי ניו יורק (שליח פיצה, קופאי במסעדת מזון ועוד), אך הוא מפוטר מהן במהרה בעקבות ההתערבות של המקקים, שרק רוצים לסייע לו. כמוצא אחרון, ג'ו מתחיל לעבוד כמתופף בלהקה של וולטר שיט ובמהלך הופעה, הוא פוגש את בתו של הסנטור דאות'רי, לילי. לילי עובדת בניו יורק בתור מוקדנית במוקד החירום ובמקביל מנסה לטפח גינה קהילתית במטרה למנוע מאביה להרוס את השכונה.

ג'ו ולילי מתחברים וג'ו מזמין אותה לדירתו, אך היא נבהלת מהמקקים החיים שם ובורחת. באותו הזמן, הגינה שלילי עבדה על הקמתה נשרפת על ידי אלברטו ואחייניו. במהלך מריבה בין ג'ו והמקקים, הדירה של ג'ו עולה באש. המקקים, שרוצים לפצות את ג'ו על הדייט שהם הרסו לו, יוצרים קשר עם מקקים נוספים, יונים וחולדות בעיר במטרה לשקם את הגינה הקהילתית מחדש. במהלך הלילה, המקקים מתפזרים ברחבי העיר במטרה למצוא חומרים לשיקום הגינה ומצליחים להשיג את הניירת שמונעת מהסנטור להרוס את השכונה.

הסרט מסתיים כשג'ו מתאחד עם לילי וברקע המקקים שרים.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'רי אוקונל - ג'ו פ. גרוטווסקי (שם משפחתו האמיתי של ג'ו לא נחשף במהלך הסרט). הדמות הראשית, עובר להתגורר בניו יורק וחולק דירה עם מקקים שמסוגלים לדבר ולשיר. מאוהב בלילי.
  • מייגן ווארד (אנ') - לילי דאות'רי, בתו של הסנטור דאות'רי שמנסה להקים גינה קהילתית סמוך לדירתו של ג'ו על מנת שאביה לא יהרוס את השכונה.
  • ג'ים טרנר (אנ') - וולטר שיט, אמן ניו יורקי וזמר בלהקה. מכיר את ג'ו ומסייע לו למצוא דירה בעיר.
    • ג'ים טרנר דיבב את אחד המקקים בסרט.
  • סנדרה דנטון (אנ') - בלאנק, חברתה של לילי שעובדת איתה במוקד החירום.
  • רוברט ווהן - הסנטור דאות'רי, סנטור אמריקאי שנעזר בעבריינים במטרה להרוג את דיירי הבניין בו ג'ו מתגורר במטרה לבנות במקומו בית כלא. נרמז בסרט שיש לו חיבה לבגדי נשים וב-BDSM.
  • דון הו (אנ') - אלברטו ביאנקו, עבריין שעובד עבור הסנטור ודודם של ולאד וחסוס.
  • ג'ים סטרלינג (אנ') - חסוס ביאנקו, אחיינו של אלברטו ואחיו של ולאד. עבריין שיחד עם אחיו, מנסה להרוג את ג'ו.
  • שייק מחמוד-ביי - ולאד ביאנקו, אחיינו של אלברטו ואחיו של חסוס. עבריין שיחד עם אחיו, מנסה להרוג את ג'ו.
  • דיוויד האדלסטון (אנ') - פי. איי. סמית', מנהל חברה לייצור סבון למשתנות שג'ו עובד עבורו.
  • וינסנט פסטורה - מתווך נדל"ן.
  • פול ברטל (אנ') - צייד כישרונות שמחפש אחר אמנים בניו יורק.
  • מובי - תקליטן במועדון.
  • גרהאם דאוור - שליח פיצה.
  • ניק זד (אנ') - לקוח.
  • סולאנג' מונייה - לקוחה.
  • דזירה קאזדו (אנ') - ילדה בהצגה.
  • בם בם ביגלו - מנהל באתר בניה.
    • בם בם ביגלו גם דיבב את אחד המקקים בסרט.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, ג'ון פייסון יצר סרט קצר בשם "הדירה של ג'ו" בשנת 1992. הסרט הופיע בערוץ MTV בזמן הפסקת פרסומות.[1] פייסון ציין שהוא הושפע מסרט קצר בשם "Those Damn Roaches" ומסרט יפני בשם "Twilight of the Cockroaches (אנ')" משנת 1987, ששילב בין דמויות מונפשות ושחקנים בשר ודם. לאחר שהסרט הקצר זכה בפרס "CableACE Award (אנ')", המפיקים ב-MTV התרשמו והתחילו במשא ומתן עם פייסון במטרה ליצור סרט באורך מלא המבוסס על הסרט הקצר. בשנת 1993, MTV חתמו על עסקה עם אולפני The Geffen Film Company (אנ') במטרה ליצור סרטים שמבוססים על התוכניות בערוץ ולהפיצם דרך אולפני האחים וורנר. ההפקה קיבלה תקציב של 13 מיליון דולר ובמקביל, הסרט "ביווס ובאטהד דו אמריקה" גם הוא החל בתהליך פיתוח.[2][3]

הסרט "הדירה של ג'ו" היה הסרט הראשון שאולפני Blue Sky Studios היו מעורבים בפיתוחו. טרם העבודה על הסרט, האולפנים יצרו לוגואים ופרסומות מונפשות.[4] תחת ניצוחו של האנימטור כריס וודג', האולפנים ייצרו את המקקים בעזרת אנימציה ממוחשבת.[4] צוות ההפקה שילב גם בובות של מקקים, מקקים חיים ואנימציית סטופ מושן.[5] הבעלים של אולפני המאה ה-20 התרשמו מעבודתם של Blue Sky Studios על הסרט ובעקבות זאת האולפן נרכש על ידם, לאחר מכן הפך לחטיבת האנימציה של אולפני המאה ה-20.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 19% טריות על סמך 27 ביקורות.[6]

המבקר רוג'ר איברט העניק לסרט כוכב אחד וציין שהסרט "יכול להיות קומדיה ממש גרועה גם בלעדי המקקים, אבל אז הוא לא יהיה כזה מגעיל. רגע, אני חוזר בי .. גם בלי המקקים, אנחנו עדיין תקועים עם סיפור דוחה שמערב בתוכו סבון למשתנות".[7]

הסרט הרוויח 4.6 מיליון דולר כנגד 13 מיליון דולר שהושקעו ביצירתו ונחשב לכישלון קופתי.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Benjamin Svetkey Updated July 23, 1993 at 04:00 AM EDT, Joe's Apartment becomes a movie, EW.com (באנגלית)
  2. ^ Andy Marx, Geffen and MTV pair on ‘Apartment’, Variety, ‏1993-07-07 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Claudia Eller, The Geffen Camp Heh-Hehs All the Way to the Bank, Los Angeles Times, ‏1997-01-17 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 Celebrating 'Joe’s Apartment' and those CG cockroaches, befores & afters, ‏2021-07-26 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ The Cockroaches of Joe's Apartment, www.awn.com
  6. ^ Joe's Apartment - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, ‏1996-07-26 (באנגלית)
  7. ^ Roger Ebert, Joe's Apartment movie review & film summary (1996) | Roger Ebert, https://www.rogerebert.com/ (באנגלית)
  8. ^ Joe's Apartment, Box Office Mojo