הואיל
בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור לדין זה מובא בגמרא [1] במחלוקת בין רבה ובין רב חסדא. המחלוקת נסובה אודות אדם האופה מיום טוב ליום חול לאחר סעודתו[2]. הגישה הפשטנית אותה נוקט רב חסדא היא, שמכיוון שקיים איסור לבשל ביום טוב וזה הותר רק לצורך אוכל נפש, העושה כך עבר על איסור לאו, ועונשו מלקות. רבה, חולק על הנחה זו וקובע ש"הואיל שאם יבואו אורחים לבית, יהיה מותר לבשל ללא ספק - לצורכם, גם עכשיו, כל עוד קיימת אפשרות שיבואו אורחים א"כ אין האדם חייב מלקות על אותה אפייה על אף שכוונתו הייתה לחול ומ"מ עבר על איסור דרבנן[3] ויש חולקים וסוברים שלשיטת רבה הדבר מותר מלכתחילה [4].אך כאשר האדם אופה בסמוך לחשיכה, ואין שהות לאורחים להגיע לביתו גם רבה יסבור שיתחייב מלקות.
לכלל זה קיימת גם התייחסות של רבא אודות איסור טבילה בשבת במקווה טהרה. חכמי התלמוד דנו בשאלה מדוע אסורה טבילת כלים בשבת וחג[5], ואילו טבילת אדם במקווה מותרת. לפי פרשנותו של רבא הסיבה להבדל הוא, שבעוד שטבילת כלים נראית כתיקון כלי הדומה למלאכה ואסורה משום שבות, הרי שטבילת אדם אינה נראית כתיקון ונראית בעיני הרואים כרחיצה לצורך התקררות או ניקוי. על כך נשאלה השאלה, אם הסיבה היא מכיוון שהאדם נראה כמתקרר במים להנאתו, כיצד מותר לטבול ביום הכיפורים שהטבילה בו מותרת והרחיצה לצורך תענוג אסורה ועל כך השיב רבא שהואיל ובשבת מותרת הטבילה, התירו אותה גם ביום הכיפורים, כי חכמים לא חילקו בין מעשה בסיטואציה מסוימת לסיטואציה אחרת ('לא פלוג'), וכאשר מעשה מסוים הותר לצורך התירוהו לגמרי.
ערך מורחב – מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
לכאורה יש לדמות לסברת 'הואיל את סברת מתוך משום ששניהם מבוססים על הרחבת ההיתר מחמת ייסוד ההיתר ומצינו במשנה[6]בית שמאי ובית הלל חלוקים, האם ההיתר לעשות מלאכות בחג לצורך אוכל, תקף גם לדברים אחרים שאינם לצורך אוכל או לא. בניגוד לגישה הפשטנית של בית שמאי שסוברים שלא סוברים את סברת 'מתוך' לכך אוסרים, סבורים בית הלל שניתן לומר ש"מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך"[7].
כלל זה לכאורה דומה לסברת 'הואיל'. השאלה היא האם כלל זה דהיינו סברת 'מתוך' דומה לסברת 'הואיל' או שייסוד הסברא דומה אלא שיש חילוק בהשלכות ההלכתיות לגבי כל דוגמה המובאת בתלמוד, והאם כלל זה תקף רק בהלכות יום טוב או שמא גם בהלכות שבת ניתן לומר ש"הואיל ואפשר" לעשות דבר באופן מותר, יותר גם לעשותו באופן אחר שבו אין הטעם המתיר[8]. כמו כן, השאלה היא האם ביום טוב עצמו ניתן לדמות ולומר את סברת "הואיל ואפשר" בכל מלאכה.
הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכדי להבין את יסודות ההיתר והאם סברת הואיל וסברת מתוך דומים צריכים לנתח את התוצאות ההלכתיות בשני המקרים, אמנם על פניו נראה כי התוצאות אינם שוות משום שסברת 'מתוך' מתירה מלכתחילה וסברת 'הואיל' עוקרת איסור אך היא איננה מתירה
אלא שלשיטת רש"י[6]מצאנו דמיון משום שלשיטתו סברת מתוך עוקרת איסור דאורייתא {ולא דרבנן} מכל וכל, וכך גם סברת הואיל עוקרת איסור תורה ופוטרת ממלקות לשיטת רבה[9] הסובר הואיל. וגם לשיטת הר"ן[10]בדעת רש"י שסברת 'מתוך' מתירה לחלוטין גם מדרבנן איכא למימר שבסוגיית הואיל יסבור שלשיטת רבה סברת 'הואיל' תתיר לאפות מיו"ט לחול ולא רק תעקור את המלקות. אלא שהדבר קשה משום שלא מצאנו מחלוקת אמוראים שמבוססת על מחלוקת תנאים והדבר לא הוזכר בגמרא
לשיטת התוספות [11] נראה כי אין דמיון בין סברת 'מתוך' לסברת 'הואיל' אלא שסברת מתוך היא סברא המרחיבה את ההיתר מלכתחילה מכיוון ולא נמצא גדרים חדשים לאיסור, מאידך סברת הואיל היא סברא בדיעבד, המטילה ספק במעשה האדם שכוונתו הייתה לעבור על איסור תורה, מכיוון ויש אפשרות לפרש את מעשיו להיתר כעיין סברת 'מיגו' הנאמרת בחושן משפט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלאכת יום טוב (8): "הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי ליה" באתר ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים
- משה יהודה בלוי (עורך), "הואיל", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תק"צ-תקצ"ג, באתר היברובוקס
- הערך "הואיל", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, פסחים מו' ע"ב ביצה כא ע"א
- ^ רש"י, מסכת פסחים דף מו ע"ב
- ^ הר"ן על הרי"ף ביצה כא ע"א
- ^ בית יוסף בשם בעל העיטור והרשב"א והרב המגיד, טור סימן תקיב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י', עמוד ב', במשנה.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, ביצה יב ע"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ב, עמוד א'.
- ^ ראו בתולדות יעקב ביצה יח ב ד"ה רש"י ד"ה מי אית ליה הואיל.
- ^ תלמוד בבלי, פסחים מו
- ^ הר"ן על הרי"ף ביצה יב
- ^ ביצה יב