הומופוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הומופוניה (מיוונית: הומו-אותו הדבר, פוניה-קול, צליל) הוא מונח שמתייחס למרקם מוזיקלי רב-קולי. הומופוניה מאופיינת בקול ראשי מוביל, וקולות נוספים ה"כפופים" לו, ומשמשים בעיקר כליווי וכמעשירי המרקם. לדוגמה, שיר רוק בן זמננו הוא בעל מרקם הומופוני- כלומר הזמר מוביל ושאר הכלים מלווים ומייצרים אווירה.

ההומופוניה נבדלת מהפוליפוניה, בה לכל קול יש עצמאות מוחלטת, ומההטרופוניה, בה כל הקולות נעים יחד, באותו המקצב ובאותה מסגרת טונאלית.
ההומופוניה הייתה מקובלת בעיקר בתקופה הקלאסית. בתקופה זו הייתה המוזיקה מאופיינת בסימטריה ובפשטות. וכן בתקופה הרומנטית בה התרחב השימוש בסגנון הליד ע"י פרנץ שוברט.

ראו גם.[עריכת קוד מקור | עריכה]

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.