לדלג לתוכן

פרנץ שוברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "שוברט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שוברט (פירושונים).
פרנץ פטר שוברט
Franz Schubert
דיוקן מ-1847 מאת יוזף קרייהובר
דיוקן מ-1847 מאת יוזף קרייהובר
לידה 31 בינואר 1797
וינה, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 19 בנובמבר 1828 (בגיל 31)
וינה, האימפריה האוסטרית
שם לידה Franz Peter Schubert עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1810 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם קלאסית, רומנטית
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירות ידוע [1]1047
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ פטר שוברטגרמנית: Franz Peter Schubert;‏ 31 בינואר 179719 בנובמבר 1828) היה מלחין אוסטרי שפעל בתקופה הקלאסית המאוחרת והרומנטית המוקדמת. בין יצירותיו המפורסמות נמנות: הסימפוניה השמינית ("הבלתי גמורה"), הסימפוניה התשיעית, חמישיית דג השמך, רביעיית כלי הקשת מספר 14 ("המוות והעלמה"), מחזור השירים "הטוחנת היפה" והפנטזיה בפה מינור לפסנתר בארבע ידיים.

שוברט נולד למשפחה מוזיקלית. אביו, שהיה מנהל בית ספר, טיפח במיוחד את הנגינה בצוותא. את ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו, שלימד אותו נגינה בכינור, ומאחיו הבכור, שממנו למד נגינה בפסנתר. בשנת 1808, כשהוא בן 11, התקבל שוברט לבית הספר של הכנסייה הקיסרית (Stadtkonvikt) כנער מקהלה, שם חי בתנאי פנימייה, ואף זכה למלגת לימודים. הוא למד תאוריה ונגינה בעוגב, והתוודע למוזיקה התזמורתית של היידן, מוצרט ובטהובן. בבית הספר היה שוברט גם כנר, ועד מהרה נעשה לכנר הראשי. מפעם לפעם, כשנעדר מנצח התזמורת, מילא שוברט את מקומו. בשנים אלו התמסר גם להלחנה, ובסתר החל לחבר את יצירותיו הראשונות: קטעי פסנתר ל-4 ידיים, 3 רביעיות כלי קשת, מספר פתיחות ואופרטה בלתי גמורה.

בשנת 1813 עזב את בית הספר, והמשיך ללמוד באופן פרטי אצל אנטוניו סליירי. במקביל רכש גם את מקצוע ההוראה, ומשנת 1814 שימש מורה עזר בבית הספר של אביו, משרה בה החזיק עד 1818.

השנים בהן עסק בהוראה היו פוריות והניבו יצירות רבות: עד שנת 1815 חוברו שורה ארוכה של יצירות, בהן 5 רביעיות כלי קשת, 3 מיסות, 3 סימפוניות ואופרה ראשונה.

פרנץ שוברט
אנדרטת של שוברט מאת קרל קונדמן בפארק העירוני בווינה

ב-1814 הלחין שוברט את השיר "גרטכן ליד הכישור" לטקסט מתוך המחזה פאוסט מאת גתה. שיר זה הוא אחד השיאים בתולדות ה"ליד" (השיר הגרמני האמנותי). במהלך השנה העוקבת הלחין למעלה מ-150 שירים אחרים, ביניהם "שר היער", "ורד בר" ואחרים.

בשנים 1816–1817 התגורר שוברט בבית ידידיו. הוא התמסר להלחנה וכתב את הסימפוניה הרביעית בדו מינור ("הטרגית"), את הסימפוניה החמישית בסי במול מז'ור, את המיסה הרביעית וכן מספר סונאטות וקטעים אחרים לפסנתר.

בשנת 1818 עזב את ההוראה ומאז חי חיי אמן, ללא פרנסה קבועה, ועבר לגור עם המשורר מאיירהופר. הוא הלחין במהירות רבה ועד שנת 1820 הספיק לחבר מעל 500 יצירות.

בשנת 1822, בגיל 25, לקה במחלת העגבת, שהביאה אותו לכדי ייאוש ודיכאון, שנבע גם מכישלונו בתחום האופרה, אך לא פגעה בכושרו היצירתי.

מסיבות כלכליות נאלץ לשוב ולשמש מורה למוזיקה בבית אסטרהאזי בעונת הקיץ של 1823–1824.

השנתיים האחרונות בחייו הקצרים של שוברט (1827–1828) היו פוריות במיוחד; הוא הוציא מתחת ידיו שורה ארוכה של יצירות מופת, בהן מחזור השירים "מסע החורף", שנחשב לאחד משיאי הלידר, חמישיית כלי הקשת בדו מז'ור, והסימפוניה מס' 9 בדו מז'ור ("הגדולה").

שוברט מת ב-19 בנובמבר 1828, בן 31. סיבות המוות היו ככל הנראה מחלת העגבת ומחלת הטיפואיד.

יצירתו והשפעתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחייו הקצרים הספיק שוברט לכתוב 9 אופרות, 7 מיסות, 9 סימפוניות, 15 רביעיות, 2 חמישיות, 3 שלישיות, חיבורים רבים לפסנתר (סונאטות, כלי סולו, דואטים ועוד) וכ-600 שירים. שוברט היה מיוצריו החשובים של הליד (השיר האמנותי הגרמני), בו מתמזגים מנגינת השיר, מילות השיר והפסנתר המלווה לכלל אחדות מלאת הבעה.

יצירתו של שוברט משקפת את המעבר מהתקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית במוזיקה. אף שהושפע מהמודל הקלאסי של צורת הסונטה, סגנונו של שוברט מבוסס יותר על התפתחות מלודית ופחות על התפתחות הרמונית.[2] המנגינות הארוכות והפיוטיות שחיבר מצאו את דרכן לא רק לשיריו אלא גם ליצירותיו האינצידנטליות (מוזיקת ליווי) ולסימפוניות. הייתה לו השפעה ניכרת על מלחינים רומנטיים שבאו אחריו כמו רוברט שומאן ויוהנס ברהמס.

בימי חייו של שוברט רק יצירות בודדות מפרי עטו זכו לצאת לאור או להיות מבוצעות בקונצרט פומבי, בין אלה היו רבים משיריו, בהם מחזורי השירים הטוחנת היפה ומסע החורף, שאותם שר חברו זמר הבריטון יוהאן מיכאל פוגל בליוויו של שוברט עצמו בפסנתר.[3] רבות מיצירות המופת שחיבר התגלו רק עשרות שנים לאחר מותו וכך, בהדרגה, היה שוברט למלחין פופולרי שיצירותיו מבוצעות שוב ושוב.

יצירותיו של שוברט (כאלף במספר) קוטלגו ומוספרו בשנת 1951 בידי אוטו אריך דויטש. מהדורה חדשה ומעודכנת של הקטלוג התפרסמה בשנת 1978. רשימת היצירות קרויה על שם יוצרה: רשימת דויטש (רשימת D).

השוברטיאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בחייו של שוברט החלה מסורת של מסיבות רעים שבהן מנגנים ושרים מיצירותיו של שוברט (לעיתים קרובות בהשתתפות המלחין עצמו). עם הזמן החלו להתייחס לאירועים אלה בשם "שוברטיאדה", בהשראת התמונה "שוברטיאדה בבית יוזף פון שפאון" של הצייר הווינאי מוריץ פון שווינד. בתמונה יושב שוברט ליד הפסנתר, מוקף ידידים וביניהם הצייר (התמונה צוירה בשנות השישים של המאה ה-19). כמאה שנים לאחר מותו של שוברט החלו לערוך במקומות שונים בעולם "שוברטיאדות", חלקן ביום הולדתו של שוברט שחל ב-31 בינואר. כיום ה"שוברטיאדה" היא כינוי נפוץ לפסטיבלים או לקונצרטי מרתון שבהם מנגנים מיצירותיו של שוברט. בישראל התקיימה "שוברטיאדה" כזו לראשונה ב-2007.

מוזיקה תזמורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספור של הסימפוניות של שוברט נתון למחלוקת ועשוי להשתנות בין מקורות שונים)

  • סימפוניה מס' 1 ברה מז'ור דויטש 82
  • סימפוניה מס 2 בסי במול מז'ור דויטש 125
  • סימפוניה מס 3 ברה מז'ור דויטש 200
  • סימפוניה מס 4 בדו מינור דויטש 417 "הטראגית"
  • סימפוניה מס 5 בסי במול מז'ור דויטש 485
  • סימפוניה מס 6 בדו מז'ור דויטש 589 "הקטנה"
  • סימפוניה מס 7 במי מז'ור (תוזמרה ופורסמה לאחר מותו לאחר גילוייה במאה ה-20)
  • סימפוניה מס 8 בסי מינור דויטש 759 "הבלתי גמורה"
  • סימפוניה מס 9 בדו מז'ור דויטש 944 "הגדולה"
  • סימפוניה מס 10 ברה מז'ור דויטש 936/708א (תוזמרה ופורסמה לאחר גילוייה במאה ה-20)
  • פתיחה וקטעי מוזיקה למחזה "רוזמונדה מקפריסין"
  • שתי פתיחות "בסגנון איטלקי" (ברה מז'ור דויטש 590 ובדו מז'ור דויטש 591)
  • פתיחה במי מינור דויטש 648
  • פתיחה בסי במול מז'ור דויטש 470

מוזיקה קאמרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חמש עשרה רביעיות לכלי קשת:
    • רביעייה מס' 1 בדו מינור / סי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 18 (בסולמות מתחלפים)
    • רביעייה מס' 2 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 32
    • רביעייה מס' 3 לכלי קשת בבסי במול מז'ור דויטש 36
    • רביעייה מס' 4 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 46
    • רביעייה מס' 5 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 68
    • רביעייה מס' 6 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 74
    • רביעייה מס' 7 בדו מז'ור לכלי קשת דויטש 94
    • רביעייה מס' 8 בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 112
    • רביעייה מס' 9 לכלי קשת בסול מינור דויטש 173
    • רביעייה מס' 10 במי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 87
    • רביעייה מס' 11 במי מז'ור לכלי קשת דויטש 353
    • רביעייה מס' 12 בדו מינור לכלי קשת דויטש 703 (פרק אחד)
    • רביעייה מס' 13 בלה מינור לכלי קשת דויטש 804 "רוזמונדה"
    • רביעייה מס' 14 ברה מינור לכלי קשת דויטש 810 "העלמה והמוות"
    • רביעייה מס' 15 בסול מז'ור לכלי קשת דויטש 887
    • פרק רביעייה בדו מינור דויטש 103
  • חמישיית דג השמך בלה מינור לפסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבאס דויטש 667
  • חמישייה בדו מז'ור לשני כינורות, ויולה ושני צ'לי דויטש 956
  • שלישיות לפסנתר, כינור וצ'לו:
  • שלישיות לכלי קשת:
    • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 581
    • שלישייה בסי במול מז'ור לכלי קשת דויטש 471 (פרק אחד)
  • פנטסיה לכינור ופסנתר בדו מז'ור דויטש 934
  • שמינייה למיתרים וכלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 803 (שני כינורות, ויולה, צ'לו, קונטרבס, קלרינט, בסון, קרן)
  • מינואט וסיום לשמיניית כלי נשיפה בפה מז'ור דויטש 72 (שני קלרינטים, שני אבובים, שתי קרנות, שני בסונים)
  • שלוש סונטינות לכינור ופסנתר (דו מז'ור דויטש 384, לה מינור דויטש 385, סול מינור דויטש 408)
  • סונאטה "גראנד דואו", לכינור ופסנתר
  • רונדו לכינור ופסנתר
  • סונאטה בלה מינור לארפג'ונה ופסנתר דויטש 821 (כיום מבוצעת בעיקר בצ'לו או ויולה)
  • מבוא ווריאציות על השיר "פרחים נובלים", לחליל ופסנתר

מוזיקה לפסנתר סולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סונאטות לפסנתר סולו:
    • סונאטה בסי במול מז'ור דויטש 960
    • סונאטה במי מז'ור דויטש 154
    • סונאטה במי מז'ור דויטש 157
    • סונאטה בדו מז'ור דויטש 279
    • סונאטה במי מז'ור דויטש 459
    • סונטה בלה מינור דויטש 537
    • סונאטה בלה במול מז'ור דויטש 557
    • סונאטה במי מינור דויטש 566
    • סונאטה ברה במול מז'ור דויטש 567
    • סונאטה במי במול מז'ור דויטש 568
    • סונאטה בפה דיאז מינור דויטש 571
    • סונאטה בסי מז'ור דויטש 575
    • סונאטה בדו מז'ור דויטש 613
    • סונאטה בפה מינור דויטש 625
    • סונאטה בדו דיאז מינור דויטש 655
    • סונאטה בלה מז'ור דויטש 664
    • סונאטה במי מינור דויטש 769A
    • סונאטה בלה מינור דויטש 784
    • סונאטה בדו מז'ור דויטש 840
    • סונאטה בלה מינור דויטש 845
    • סונאטה ברה מז'ור דויטש 850
    • סונאטה בסול מז'ור דויטש 894
    • סונאטה בדו מינור דויטש 958
    • סונאטה בלה מז'ור דויטש 959
  • 3 קטעים לפסנתר (מס' 459A ברשימת דויטש)
  • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 899 ברשימת דויטש)
  • 4 אימפרומפטי לפסנתר (מס' 935 ברשימת דויטש)
  • 6 מומנטים מוזיקליים לפסנתר (מס' 780 ברשימת דויטש)
  • 3 קטעים לפסנתר (מס' 946 ברשימת דויטש)
  • פנטסיית "הנודד" בדו מז'ור דויטש 760

שוברט הלחין מעל 600 שירים (Lieder). להלן כמה מהמפורסמים שבהם:

  • מחזור השירים "מסע החורף"
  • מחזור השירים "הטוחנת היפה" (מס' 795 ברשימת דויטש)
  • מחזור השירים "שירת הברבור"
  • השיר "שר היער"
  • השיר "גרטכן ליד הכישור" (פרנץ ליסט הכין גרסה לפסנתר של היצירה)
  • השיר "המוות והעלמה"
  • השיר "דג השמך"
  • השיר "שושנים באחו"
  • השיר "הנודד"
  • השיר "סרנדה"
  • השיר "מי היא סילביה"
  • השיר "הרועה על הסלע" (לסופרן, פסנתר וקלרינט)

מוזיקה לפסנתר בארבע ידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פנטסיה בפה מינור דויטש 940
  • "גרנד דואו", בדו מז'ור דויטש 812
  • דיברטיסמן בסגנון הונגרי דויטש 818
  • דיברטיסמן בסגנון צרפתי דויטש 823
  • אלגרו בלה מינור דויטש 947 "סערות החיים"
  • 6 מצעדים צבאיים דויטש 819
  • רונדו בלה מז'ור דויטש 951
  • 4 פולונזים דויטש 599
  • 6 פולונזים דויטש 824
  • 3 מארשים צבאיים דויטש 733
  • מרש אבל דויטש 859
  • סונאטה בסי במול מז'ור דויטש 617

מוזיקה דתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיסה מס' 1 בפה מז'ור
  • מיסה מס' 2 בסול מז'ור
  • מיסה מס' 3 בסי במול מז'ור
  • מיסה מס' 4 בדו מז'ור
  • מיסה מס' 5 בלה במול מז'ור
  • מיסה מס' 6 במי במול מז'ור
  • המיסה הגרמנית
  • "טוב להודות לה'" דויטש 953, לפי תהלים צ"ב בעברית (נכתב עבור החזן הוינאי זולצר)

מפרצון שוברט באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של פרנץ שוברט.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מסודרות מ-D.1 עד D.992
  2. ^ Gammond, Peter (1982). Schubert. London: Methun, p. 76-81
  3. ^ איוון וסט: "יוהאן מיכאל פוגל", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  4. ^ ההיסטוריה של שמו של מפרצון שוברט