החדר הסיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אם אתה מנהל שיחה אינטליגנטית עם פרטנר בלתי ידוע האם זה אומר שתהיה מובן?

"החדר הסיני" הוא ניסוי מחשבתי שהציע הפילוסוף ג'ון סרל (John Searle) בשנת 1980, כדרך למתוח ביקורת על "מבחן טיורינג" וגישות הבינה המלאכותית ה"קשה" והפונקציונליזם, בטענה שמבחן זה אינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין.

האמונה העומדת בבסיס הבינה המלאכותית ה"קשה" היא שמכונה שעוברת את מבחן טיורינג יכולה להיחשב כ"חושבת" באותו מובן כמו אדם, או לחלופין ניתן להציג זאת כאילו מוחם של בני אדם הוא מחשב (מסוג כלשהו) שמריץ תוכנית. תומכי גישה זו מאמינים גם שמערכות שידגימו יכולת כזו עוזרות לנו להסביר את אופן המחשבה של בני אדם. אמונה שלישית, חיונית לשתיים הקודמות, היא שהמצע הביולוגי במוח אינו חיוני למחשבה. סרל מסכם את נקודת ההשקפה הזו, לה הוא מתנגד, באופן הבא:

המחשב אינו רק כלי לחקר המוח; יתרה מזאת; מחשב שתוכנת כראוי הוא למעשה מוח, במובן שניתן לומר על מחשבים שניתנה להם התכנה המתאימה שהם מבינים ויש להם מצבים קוגניטיביים נוספים (הופשטטר ודנט, 353)

הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסוי המחשבתי של החדר הסיני, אדם שאינו מבין סינית יושב בחדר שאליו מוכנסות אותיות סיניות. בחדר ישנו גם ספר שמכיל אוסף מורכב של כללים (שנקבעו מראש) כדי לטפל באותיות הללו, ולהעביר אותיות אחרות אל מחוץ לחדר. הפעולה תתבצע על בסיס שגרות, לדוגמה: "כשאתה מקבל את האות X כתוב את האות Y". הרעיון הוא שמראיין דובר סינית יעביר שאלות שנכתבו בסינית לתוך החדר, והתשובות המתאימות יוצאו מהחדר כך שלמתבונן מבחוץ יראה כאילו יש בחדר אדם דובר סינית.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרל מאמין שמערכת שכזו אכן תעבור סוג מסוים של מבחן טיורינג, אולם האדם שטיפל בסימנים אינו מבין סינית יותר מאשר הבין לפני שנכנס לחדר. סרל ממשיל במאמרו ומנסה להפריך את הטענות של בינה מלאכותית "חזקה", על ידי כך שהוא מציב את עצמו בתפקיד האדם שמטפל בסימנים בסינית.

הטענה הראשונה היא שמערכת שעוברת בהצלחה את מבחן טיורינג מבינה את הקלט והפלט. סרל טוען שכ"מחשב" בחדר הסיני, הוא אינו רוכש שום הבנה של השפה הסינית על ידי הטיפול בסמלים על פי הוראות התוכנית הפורמלית שקיבל, שבמקרה זה מיוצגת על ידי החוקים המורכבים שעומדים לרשותו. מפעיל החדר לא צריך להבין מה שהמראיין שואל, או את התשובות שהוא מייצר. הוא אף יכול שלא לדעת בכלל שמחוץ לחדר מתקיים ראיון של שאלות ותשובות.

הטענה השנייה שסרל מתנגד לה היא הטענה שהמערכת מסבירה את ההבנה האנושית. סרל טוען שכיוון שהמערכת פועלת, במקרה זה – עוברת את מבחן טיורינג, אך למרות זאת אינה משקפת הבנה מצד המפעיל, אז המערכת אינה מבינה ולכן אינה יכולה להסביר את ההבנה האנושית.

הטיעון העיקרי של סרל עוסק בקשר שבין סימולציה של אינטליגנציה ובין אינטליגנציה "אמתית". בדימוי החדר הסיני הוא מנסה להניח את הבסיס, ובדיון הוא מבהיר את טענתו כשהוא כותב "אף אחד לא מצפה להירטב מקפיצה לבריכה מלאה בכדורי פינג־פונג שמשמשים לסימולציה של מים".

כשעלה הטיעון לראשונה, הוא עורר ויכוח ער, טענות־נגד ומאמרי תגובה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובת המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "מבין" נותר ללא הגדרה ופה נעוצה הבעיה. אמנם האדם שבחדר אינו יודע סינית, אך אולי האדם והחדר ביחד נחשבים כמערכת כוללת היודעת סינית. סרל ענה לטענה שבאופן עקרוני אדם יכול ללמוד בעל פה את כללי הספר ואז הוא יוכל להתנהג כאילו הוא יודע סינית אבל הוא רק ימלא אחר ההוראות בלי להבין אותן. דבר זה מעלה את הקושי שאדם מתקשר בסינית באופן שוטף בלי "לדעת" סינית. הטענה שכנגד פשוט אומרת שהאדם כן מבין סינית או שפשוט האדם וספר החוקים שלמד ביחד מהווים מערכת שיודעת סינית.

תשובת הרובוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח שבמקום חדר ואדם, התוכנית תינתן לרובוט שיכול להסתובב ולתקשר עם סביבתו, אז בוודאי הרובוט יודע סינית. התשובה של סרל היא שאפשר להמיר את המצב בכך שחלק מהקלט שמגיע לחדר מגיע מהמצלמה שעל הרובוט, וחלק מהפלט שיוצא מהחדר מתורגם לפעולות של הגפיים של הרובוט, אך עדיין האדם בחדר רק מפעיל חוקים על סימנים ואינו יודע סינית.

תשובות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענה נוספת כנגד תקפות מסקנותיו של ניסוי החדר הסיני הינה הטענה הבאה: ישנן 2 אפשרויות, או שהספר הנמצא בחדר מסוגל לטפל כראוי בכל המשפטים בסינית שיכולים להישלח אל החדר, או שלא. אם לא, הרי שבהינתן שתגיע לחדר שאלה שאין הספר מסוגל לענות עלייה, ה"מבחן טיורינג" נכשל ולכן אין הניסוי מראה מצב בו "מבחן טיורינג" מצליח אך הצד השני לא באמת מחזיק ב"הבנה" לגבי השאלות ששאלו אותו. האפשרות השנייה היא שהספר וההוראות בו מסוגלים לטפל בכל משפט שנשלח לחדר, אך אם סרל מניח את האפשרות הזאת הרי שהוא מניח הנחה חזקה מאוד, ומנין לסרל שבכלל ניתן לבצע כזאת משימה חישובית מבלי שעל פי הגישה הפונקציונליסטית שסרל דוחה, תהיה למכשיר המבצע את המשימה הזאת את היכולת "להבין", שכל הניסוי הנ"ל הרי רק תוכנן כדי לשלול את האפשרות הזאת? הרי אם היה יושב בחדר אדם סיני בנוסף לאדם המקורי, והאדם הסיני היה מורה לאדם המקורי מה להשיב בהתכתבות עם העולם בחוץ, לא היה בזאת חיזוק לגישתו של סרל. ולכן מסקנותיו של סרל מניסוי החדר הסיני הינן לפי ביקורת זו בגדר טיעון מעגלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]