רדוקציוניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רדוקציוניזם, כמונח בפילוסופיה, מתאר מספר תאוריות הגורסות, כי טבעם של דברים מורכבים יכול תמיד להצטמצם (או להיות מוסבר) לרעיונות בסיסיים או פשוטים יותר. הדבר אמור לגבי עצמים, תופעות, הסברים, תאוריות ומשמעויות.

  • רדוקציוניזם אונטולוגי: לפיו כל דבר אשר קיים מורכב ממספר קטן של תכנים בסיסיים אשר התנהגותם סדירה. ניתן להשוותו למוניזם. התפיסה של רדוקציוניזם אונטולוגי ניכרת בחלק רב מלימודי עסקים ובמחקר אקדמי על ניהול פיתוח תוכנה.[דרוש מקור] רדוקציוניזם אונטולוגי מוצג לעיתים כמונח שאין עליו עוררין ומובן מראש על ידי חברי הקבוצות האלו.[דרוש מקור]
  • רדוקציוניזם מתודולוגי: לפיו הסברי כל הדברים, כגון הסברים מדעיים, צריכים להיות מופחתים באופן מתמיד לא לישות פשוטה יותר, כי אם לישויות הפשוטות ביותר בתכלית. תערו של אוקאם מהווה את הבסיס לסוג זה של רדוקציוניזם.
  • רדוקציוניזם תאורטי: הרעיון כי תאוריות או הסברים ישנים אינם מוחלפים בידי חדשים מהם, אלא מצומצמות או מעודנות מפרטיהם הרבים.
  • רדוקציוניזם מדעי: מתאר את כל הרעיונות לעיל בהקשר מדעי, אך לרוב משמש לתאר רעיון כי כל תופעה ניתנת לתיאור מצומצם של הסבר מדעי.
  • רדוקציוניזם בלשני: הרעיון כי הכול יכול להיות מתואר בשפה שבה יש ליבה בעלת מספר מוגבל של מושגים, תוך שילובם של המושגים האלה. לדוגמה בשפת טוקי פונה.
  • המונח רדוקציוניזם חמדני: נטבע בידי דניאל דנט כגינוי לצורות הרדוקציוניזם אשר מנסות להסביר יותר מדי באמצעות מעט מדי.
  • רדוקציוניזם אנליטי כדוגמת משנתו של קאנט הוא בסיס אפריורי לרדוקציוניזם אונטולוגי.

הניגוד לרעיונות הרדוקציוניזם הוא ההוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה