החטיבה המערבית (NHL)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף החטיבה המערבית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך ‏NHL.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
החלוקה לחטיבות ולבתים. הבית המרכזי והבית הפסיפי מרכיבים את החטיבה המערבית.

החטיבה המערביתאנגלית: Western Conference, צרפתית: Conférence de l'Ouest) היא אחת משתי החטיבות בליגת ה-NHL המחלקות את 30 קבוצות הליגה (31 קבוצות החל מעונת 2017/18) על פי בסיס גאוגרפי. החטיבה השנייה היא החטיבה המזרחית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה המערבית כוללת 14 קבוצות (15 קבוצות החל מעונת 2017/18) הנמצאות כולן במרכז ומערב יבשת צפון אמריקה. היא קטנה יותר מהחטיבה המזרחית הכוללת 16 קבוצות, כיוון שרוב קבוצות הליגה מרוכזות במזרח היבשת.

בתוך החטיבה מחולקות הקבוצות לפי חתך אורך - 7 הקבוצות של מרכז היבשת, הכולל את אזור הזמן המרכזי וקבוצה אחת מאזור זמן ההרים (קולורדו אוולאנש), נמצאות בבית המרכזי, ו-7 הקבוצות המערביות הנמצאות באזור הזמן הפסיפי (8 קבוצות החל מעונת 2017/18) נמצאות בבית הפסיפי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה המקורי של החטיבה היה חטיבת קלרנס קמפבל, על שם הנשיא המכהן של ליגת ה-NHL דאז.

החטיבה נוצרה לראשונה ביחד עם החטיבה המזרחית (בשמה המקורי חטיבת נסיך ויילס) ב-1974, כאשר בעקבות התרחבות הליגה, שחולקה עד אז לשני בתים ללא חלוקה גאוגרפית, הוחלט לחלק אותה לראשונה לשתי חטיבות בנות שני בתים כל אחת. כמו הבתים מהן חולקו החטיבות, החטיבות לא התחלקו לפי חלוקה גאוגרפית עם יצירתן.

הבתים בחטיבת קלרנס קמפבל בעת היווצרותה נקראו "בית פטריק" (על שם לסטר פטריק, שחקנה ומאמנה של ניו יורק ריינג'רס לאורך שנים, שנחשב לאחד ממייסדי ההוקח קרח בארצות הברית) ו"בית סמיית'" (על שם קון סמיית', שהיה בעליה של טורונטו מייפל ליפס לאורך עשרות שנים ומייסדו של אולמה המיתולוגי מייפל ליף גארדנס).

ב-1981, על מנת לחסוך בהוצאות הנסיעה לקבוצות וליצור יריבויות מסורתיות על בסיס קירבה גאוגרפית, חולקו מחדש החטיבות והבתים על בסיס גאוגרפי. חטיבת נסיך ויילס כיסתה את החלק המזרחי של היבשת. במסגרת החלוקה מחדש הועבר "בית פטריק" לחטיבת נסיך ויילס (כיום החטיבה המזרחית), ואחד הבתים של חטיבת נסיך ויילס, "בית נוריס", הועבר לחטיבת קלרנס קמפבל.

ב-1993 התמנה גארי בטמן לנציב הליגה. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה לשנות את שמן של החטיבות ושמם של הבתים המרכיבים אותן, כדי לפשט עבור אוהדי הענף את החלוקה הגאוגרפית. חטיבת קלרנס קמפבל הפכה לחטיבה המערבית, והבתים בתוכה היו הבית המרכזי, שכיסה את מרכז ארצות הברית ואת העיר ויניפג בקנדה, והבית הפסיפי שכיסה את קבוצות החלק המערבי של היבשת.

ב-1998, בעקבות המשך התרחבות הליגה ותנועתה לכוון דרום ארצות הברית, נוסף לחטיבה בית שלישי - הבית הצפון-מערבי, שהעביר אליו מהבית הפסיפי את הקבוצות מהחוף המערבי של קנדה ומצפון החוף המערבי של ארצות הברית. קולורדו אוולאנש, שלא הייתה קרובה לאף אחד מהאזורים, סופחה אף היא לבית הצפון-מערבי. מבנה זה החזיק מעמד עד החלוקה מחדש האחרונה של הליגה ב-2013, בה נוצר המבנה הנוכחי שלה.

גביע אליפות החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע קלרנס קמפבל

גביע קלרנס קמפבל (באנגלית: Clarence S. Campbell Bowl) הוא הגביע המוענק לאלופת החטיבה המערבית בתום הגמר החטיבתי של הפלייאוף, ומשמר את שמה המקורי של החטיבה.

הגביע נתרם על ידי קבוצות הליגה ב-1967 כאות כבוד לקלרנס קמפבל, נשיא הליגה דאז, שהיה אחראי על סיום עידן "שש המקוריות" - 25 שנה בהן הרכיבו את הליגה 6 קבוצות קבועות - ועל תחילת עידן ההתרחבות הגדולה של הליגה. עם ההתרחבות הראשונה שהכפילה את כמות הקבוצות בליגה ל-12, וחלוקתה לשני בתים, חולק הגביע לקבוצה שסיימה ראשונה את הבית המערבי. למרות שמו, חלוקת הליגה לבתים לא בוצעה על בסיס גאוגרפי - הבית המערבי כלל את 6 קבוצות ההתרחבות שהצטרפו לליגה באותה שנה.

ב-1974, עם חלוקתה של הליגה לראשונה לשתי חטיבות, הוענק הגביע לקבוצה סיימה ראשונה בחטיבת קלרנס קמפבל בעונה הרגילה. החל מ-1981 ועד היום מחולק הגביע לאלופת חטיבת קלרנס קמפבל שהפכה לחטיבה המערבית בתום הגמר החטיבתי בפלייאוף, לפני המפגש עם אלופת החטיבה המזרחית בסדרת הגמר על גביע סטנלי ועל תואר אלופת ה-NHL.

כיוון שהזוכה בגביע - אלופת החטיבה המערבית - צריכה עדיין להתחרות על הזכייה בגביע סטנלי ועל תואר אלות ה-NHL, קיימת אמונה טפלה בקרב שחקני הליגה שאין לגעת או להניף את הגביע בעת קבלתו. שחקני הקבוצה הזוכה נוהגים להצטלם עם הגביע בעודו מונח על הדוכן בטקס הענקתו, אך נדירים המקרים בהם השחקנים אכן מניפים את הגביע.