החלוץ (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החלוץ הוא סרט ראינוע שצולם במצלמת 35 מ"מ Full Frame בשחור לבן. הסרט צולם בארץ ישראל בשנת 1927 על ידי חברת "מולדת". זה היה ניסיון ראשון להפקת סרט באורך מלא, אחרי שורה של הצעות, רעיונות והפקות קצרות של דוקודרמות וסרטי פרסומת על ידי "הקינו סטודיו מולדת". המפיק ירושלים סגל, הצלם נתן אקסלרוד הבמאי, התסריטאי והשחקן הראשי היה אלכסנדר פן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הסרט הוא דוד שטרן, יהודי יליד אוקראינה שעולה לארץ ישראל מתוך אידיאלים ציוניים. בארץ ישראל שטרן נתקל במציאות הקשה של אבטלה ומחסור שפוגמים באמונתו באידיאל הציוני והוא מחליט לחזור הביתה לברית המועצות, הן בשל התנאים החומריים והן בשל בקשתה של אמו הקשישה. אולם, ממש לפני העזיבה הוא נפגש עם חבר שנוזף בו על חולשת האופי שהוא מגלה, וזה, יחד עם שיחותיו עם כמה מוותיקי עולי ביל"ו, גורמים לו להתחרט על החלטתו לרדת מן הארץ והוא קורע את דרכונו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו באוקטובר 1927 ברחובות ותל אביב. צילום סצנה ברחוב הרצל שבה שטרן נראה בלבוש בלוי סחבות ומתמוטט מחמת רעב עוררה את תגובת העוברים והשבים שלא הבינו שמדובר בצילומי סרט וניסו לעזור לפן[דרוש מקור]. כאשר הועמדו על טעותם וגילו שמדובר בסרט הזעיקו את המשטרה שהחרימה את הצילומים. בכתבה שהתפרסמה בעיתון "דבר" נטען שמדובר בתעמולה אנטי ארץ ישראלית שממומנת מחו"ל וכל מטרתה ליצור מקסם שווא של תנאי מצוקה גדולים ששוררים בארץ ישראל.[1]

במכתב למערכת "דבר" השיב פן על טענות אלו וטען שמדובר רק בקטע שהוא חלק מסרט שמתאר סיפור ציוני של חלוץ והוא בעל מוטיבים שמטרתם לעשות דווקא תעמולה לארץ ישראל ולרעיון הציוני.[2] אולם, הנזק כבר ונעשה והפרסום הרע לסרט הִקשה על סגל להשיג מימון להמשך הצילומים. כמו כן, בין הצוות המקצועי של הסרט פרצו ריבים – הבמאי פן והצלם אקסלרוד לא הסכימו על מבנה סצנות הסיום, סגל כעס על אקסלרוד בגלל מה שחשב לחוסר מקצועיות שלו.

בספר האוטוביוגרפי ירושלים בתל אביב טען ירושלים סגל כי כיוון שעיקר הסרט צולם ברחובות, הוא לא צפה בהתקדמותו משום שהיה עסוק בעבודתו כמתרגם. משהתפנה והגיע יום אחד לאתר הצילומים, התברר לו כי הצוות, שהיה צריך לצלם את בת האיכר בה מתאהב החלוץ רוכבת על סוסה אצילה, מצלם אותה במקום זאת על סוסת עבודה בהריון מתקדם. חוסר הרצינות שראה הרתיח אותו והוא החליט להפסיק את הצילומים.

בסופו של דבר הוסרטו רק 25 דקות מהסרט והוא מעולם לא יצא לאור או הוקרן על גבי המסך הגדול. התשליל של הסרט עלה באש בדליקה שהייתה במשרדו של סגל ב-1965.[3]

במוטיב של "ירידה מהארץ בגלל יאוש מהמצב" השתמשו בסרטים רבים, למשל, "זאת היא הארץ" של ברוך אגדתי, 1935.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לצורכי תעמולה אנטי א"ית, דבר, 28 באוקטובר 1927
  2. ^ אלכסנדר פן, לצלום ברחוב הרצל בת"א, דבר, 8 בנובמבר 1927
  3. ^ "ירושלים בתל אביב"