החנות הסיטונאית של מרשל פילד

החנות הסיטונאית של מרשל פילד
החנות הסיטונאית של מרשל פילד, בסביבות 1910.
החנות הסיטונאית של מרשל פילד, בסביבות 1910.
מידע כללי
סוג חנות כלבו עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש סיטונאות
כתובת שיקגו, אילינוי
מיקום שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1887
אדריכל הנרי הובסון ריצ'ארדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות רומנסקית ריצ'רדסונית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°52′45″N 87°38′04″E / 41.879028°N 87.6345°E / 41.879028; 87.6345
(למפת שיקגו רגילה)
 
החנות הסיטונאית של מרשל פילד
החנות הסיטונאית של מרשל פילד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החנות הסיטונאית של מרשל פילד בשיקגו, אילינוי, המכונה לעיתים "חנות המחסן של מרשל פילד", הייתה בניין בעל שבע קומות בתכנונו של הנרי הובסון ריצ'רדסון (אנ').[1] המבנה נועד לשרת את העסק הסיטונאי של חנות הכלבו פילד'ס ונפתח ב-20 ביוני 1887,[2] והקיף את הבלוק העירוני התחום על ידי רחוב קווינסי, פרנקלין, אדמס ו-וולס, ליד בניין מועצת הסחר של שיקגו.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין הוזמן בשנת 1885 על ידי הסוחר מרשל פילד (אנ'). ריצ'רדסון היה ידוע בעיצוביו בסגנון התחייה הרומנסקית (אנ'), לו העניק את השם רומנסק ריצ'רדסוניאני (אנ'). מבנה החנות הסיטונאית של מרשל פילד מדגים את יכולתו להתאים את הסגנון הזה למתחם מסחרי מודרני. הבניין נתמך במסגרות פנימיות של עץ וברזל, והוא היה עטוף במראה חיצוני כפרי של עבודות אבן שהעניקו מראה של ארמון (אנ') רומנסקי איטלקי. העיצוב החיצוני, שבו החלונות הונחו בקשתות רומנסקיות מסיביות, עשה רושם של ארבעה מפלסים, אך למעשה היו בו שבע קומות ומרתף שקוע. הקשתות הגדולות אפשרו לבנות את הרכיבים המבניים דקים יותר ומרחב חלונות גדול יותר למבנים שנבנו בשיטות המסורתיות באותה עת.

חברת מרשל פילד (אנ') סגרה את הבניין ב-1930 לאחר פתיחת המרצ'נדייז מארט (אנ'), אז הבניין הגדול בעולם, שאיחד את כל עסקי החברה הסיטונאיים תחת קורת גג אחת. החנות הסיטונאית נהרסה מאוחר יותר באותה שנה.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Fabulous Era of Prairie Av. Yields To Time". Chicago Tribune. January 24, 1951.
  2. ^ "The Story of a House". Glessner House Museum. 13 April 2015. Retrieved 18 July 2017.