חנות כלבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כל-בו" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר הלכות ומנהגים, ראו כלבו.
כלבו Macy's בניו יורק, מחנויות הכלבו הגדולות בעולם

כלבו (הלחם בסיסים של המילים "כל" ו"בו") היא חנות קמעונאית המוכרת מגוון רחב של מוצרים, ללא קו מוצרים דומיננטי. לרוב ממוקמות חנויות הכלבו במתחמים גדולים, ולעיתים אף מתפרסות על מספר קומות. מגוון המוצרים שמוכרות חנויות הכלבו משתרע בדרך כלל החל ממוצרי מזון, פרטי לבוש, ריהוט, מוצרי חשמל, קוסמטיקה, צעצועים, ועד לתרופות. בישראל הייתה המשביר לצרכן במשך שנים רבות רשת חנויות הכלבו הגדולה בארץ. בשנות ה-90 של המאה ה-20 וה-2000, עם הקמת עשרות קניונים ומרכזי קניות גדולים, נפתחו רשתות כלבו רבות נוספות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנויות הכלבו הראשונות (לה בון מרשה, Les Galeries du Louvre ולה סמריטן בפריז, מייסיס בניו יורק, סירס בשיקגו, הרודס, מרקס אנד ספנסר וסלפרידג'ס בלונדון, שוקן בגרמניה) הוקמו במחצית השניה של המאה ה-19 והציגו לעולם מהפכה בתחום הקמעונאות. לפני כן התמקדו החנויות בממכר סוג סחורה יחיד והיו סוג של מחסן-מכר. הסחורה לא הוצגה לראווה והקונים הזדקקו לסיוע של זבן על מנת שימצא עבורם את הסחורה. נוסף על כך, המחירים לא היו קבועים והשתנו ביחס לכמות הסחורה וזהות הקונה, כאשר רוב הקונים היו מוּכָּרים אישית למוכר. השינוי חל עקב התערוכה הגדולה בארמון הבדולח בלונדון ב-1851 והתערוכה העולמית של פריז ארבע שנים לאחר מכן. בעקבות התערוכות, שהציגו לקהל הרחב המצאות וחידושים כמו גם סחורות מיובאות רבות אלו לצד אלו, ואיפשרו שקיפות ומבט כולל, צמח הרעיון להעביר רעיונות אלה לעולם הקמעונאות. היה זה פיתוח של רעיון שהחל כבר בפסאז'ים המקורים של פריז שהציגו מבחר סחורות תחת קורת גג אחת באופן מפתה יותר עבור הקונים, אך בחנויות נפרדות.

חנות הכלבו הראשונה, לה בון מרשה, בגדה השמאלית בפריז הציגה לראשונה מאפיינים שיחזרו על עצמם בחנויות הכלבו בהמשך: מכירת מגוון סחורות מתחומים שונים ב"מחלקות" שונות, שימוש בחלונות ראווה גדולים הפונים לרחוב ומזמינים את הקונים להכנס ולקנות, שימוש בפרסומת, מחירים קבועים, הצגת הסחורה לעין הקהל במקום החבאתה במחסנים, שימוש במרפסות הפונות לחלל מרכזי פתוח ומואר (באמצעות כיפת זכוכית ברשת ברזל או אור חשמל) המקנות לקהל "מבט על" פנורמי על המתרחש (כחיקוי למבנה "ארמון הבדולח" וה-Palais de l'Industrie ששימש בתערוכה העולמית של פריז ב-1855) ושימוש אדריכלי בברזל יצוק וזכוכית (שוב, בדומה למבנים אלה). אך מעל הכל וראשית לכל - הפיכת הקניות לבילוי פנאי.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 חברת A&P (אנ') הובילה את מודל הכלבו, ויצרה בארצות הברית רשת חנויות כלבו, אשר יצרו מהפכה דרמטית בתחום הקמעונאות[1]. בשנת 1930 הרשת הובילה את הענף עם היקף מכירות של 2.9 מיליארד דולר, ו16,000 חנויות השייכות לרשת.

דגש מיוחד הושם על הצגת חידושים והמצאות בבתי הכלבו. כך הוצגו לראשונה האופניים, כלי בית חשמליים, תאורת חשמל ועוד. בשנות ה-50 חברת A&P לא הצליחה להדביק את המתחרות שלה בשוק בחדשנות העסקית, והחלה ירידה בדומיננטיות שלה בענף. סיבה נוספת לדעיכת הדומיננטיות של הרשת הייתה התערבות של הרשות להגבלים העסקיים של ארצות הברית, עקב טענות של מתחרות לגבי כך שA&P ניצלה את כוחה כדי להקשות על תחרות הוגנת[1].

חנות הכלבו הפכה למרחב דמוקרטי ושיוויוני יחסית, אליו יכלו להכנס ובו נעו באותו מרחב בני כל המעמדות. בפרט הייתה חנות הכלבו מקום בטוח וידידותי לנשים, הן כקונות והן כזבניות. במטרה להותיר את הקונים זמן רב ככל האפשר בחנות, הוקמו בתוך בית הכלבו בתי קפה ומסעדות ולאחר מכן גם מתקני שעשועים לילדים וחדרי קריאה ועישון לבני הזוג של הקונות. בעלי בתי הכלבו טיפחו את עובדיהם בידיעה שהם הקו הראשון הנפגש עם הקונה ועליהם להותיר רושם חיובי ורצון לשוב, כך פותחה, בעיקר באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית, תודעת שירות המבוססת על ניסויים פסיכולוגיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנות כלבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.