הטייס הקיטע (רומן)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
בוריס פוליבוי  |
| שפת המקור | רוסית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1946 |
| מספר עמודים | 244 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת יוסף שמעוני |
| תאריך | 1949 |
| תרגום | חנה עירונית[1] |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990026276300205171, 990019554540205171 |
  | |
"הטייס הקיטע" (או "מעשה באדם השלם") הוא רומן מאת בוריס פוליבוי המבוסס על סיפור לחימתו של הטייס הסובייטי אלכסיי מארסייב. הספר יצא לאור בברית המועצות בשנת 1946.
המחבר, המעיד על עצמו בספר שהוא עיתונאי צבאי של העיתון פראבדה, כתב את הרומן בהשראת פגישה עם הטייס הקיטע בחזית הקרבות נגד גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיבור הספר הוא אלכסיי מארסייב (מ' סגולה. לדברי המחבר, השם האמיתי הוא מארסייב, אך בשל שינויים שהכניס בפרטים שינה את השם), טייס קרב סובייטי במלחמת העולם השנייה, שהופל בקרב אוויר כ-35 קילומטר מעבר לקווי האויב. בעת נחיתת הריסוק נפגעו שתי רגליו. במשך שמונה עשרה יממות זחל אלכסיי בשלג, ללא ציוד מתאים וללא מזון, כשהוא נאבק בקור, ברעב ובחיות טרף, חזרה לעבר הקווים הסובייטים. לבסוף נאסף על ידי כפריים רוסים, והועבר לחיל האוויר הסובייטי.
בבית החולים נאלצו לקטוע את שתי רגליו על מנת להציל את חייו. מארסייב שוקע בייאוש, בחושבו כי "טייס בלי רגליים כמוהו כעוף בלי כנפיים, אשר אמנם יכול הוא לחיות ולנקר זרעונים, אבל לעוף – לא יוכל לעולם". בעידודו של פצוע, קומוניסט ותיק ששהה עמו בחדר בבית החולים, ניטעה בו התקווה שאולי יוכל לשוב ולטוס למרות נכותו. על מנת לחזור לטייס כטייס קרב היה עליו להיאבק בבירוקרטיה ובחוסר אמונה של הגורמים השונים בצבא הסובייטי ובחיל האוויר שלו. על מנת לשכנע את הגורמים השונים שיש ביכולתו לחזור לשירות, מלמד מארסייב את עצמו ללכת, לרוץ ואף לרקוד ריקודים רוסיים לאורך זמן ממושך. לבסוף, הוא מוחזר למערכה ומשתתף בקרבות אוויר, מפיל מטוסים גרמנים ומגיע לתפקיד של מפקד טייסת ומתואר כטייס מצטיין.
תהליך כתיבת הספר[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוריס פוליבוי, כתב עיתון "פראבדה" פגש את אלכסיי מארסייב בבונקר סמוך לעיר אוריול ביולי 1943. בוריס רשם את סיפורו של הטייס במחברת אליה צירף גם את תמונתו של מארסייב ליד מטוס הקרב שלו. את המחברת נשא עימו במשך כל ימי המלחמה.
בתום המלחמה, נשלח ככתב של עיתון "פראבדה" לסקר את משפטי נירנברג. בהיותו שם קיבל החלטה לכתוב את סיפורו של הטייס חסר הרגליים אך בהתחלה הצליח למצא רק את הכותרת לספר - "סיפורו של אדם אמיתי" (תרגום מילולי של שם הספר בשפה הרוסית).
באחד ימי המשפט, שמע את עדותו של הרמן גרינג כשהוא דיבר על האדם הרוסי הסובייטי:
"המודיעין שלנו פעל לא רע, וידענו בקירוב את גודלו של הצבא האדום, את מספר הטנקים, המטוסים, ואת עוצמתם של המפעלים הצבאיים הרוסיים. כאשר שקלנו את יחסי הכוחות, היינו בטוחים בניצחון. אך לא הכרנו את הרוסים הסובייטים. האדם הרוסי תמיד היה תעלומה למערב. נפוליאון עשה טעות. אנחנו חזרנו עליה" - ולאחר שהרים את עיניו האפורות כבדיל אל השמים, אמר: — "זה אינו פשע, זהו גורל."
גורל? מודה שהתרגשתי מאוד כששמעתי את ההודאה הכפויה הזאת. גורל! מיד נזכרתי בטייס חסר הרגליים, שעליו עדיין לא כתבתי דבר. טייס שמתחמק ממני בעקשנות. הנה הוא, ה"גורל" הזה שהכריע את תוצאת המלחמה והביא אותך אל ספסל הנאשמים, הרמן וילהלם גרינג!
— "בסופו של דבר", בוריס פוליבוי, הוצאת "רוסיה הסובייטית", 1969
בהשפעת המילים הללו ניגש בוריס פוליבוי לכתיבת הספר. הוא כתב את הספר תוך 19 יום. בקיץ 1946 הספר יצא לאור בכתב העת "אוקטובר".
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן שתורגם מרוסית על ידי חנה עירונית, יצא לאור, בשני כרכים, על ידי הוצאת יוסף שמעוני, תל אביב, תש"ט. הוצאתו לאור בעברית הייתה לאחר שהספר הופץ כבר על ידי עשרים הוצאות ספרים ברחבי העולם ונמכר בכ-560 אלף עותקים בתשעה החודשים הראשונים של שנת 1948.
עיבוד קולנועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוּבד לסרט קולנוע בשנת 1948[3], כאשר פאבל קדוצ'ניקוב גילם את הטייס. הסרט זכה בפרס סטלין.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנה עירונית (Q118927632)
- ^ בוריס פוליבוי, "בסופו של דבר", מוסקבה: "רוסיה הסובייטית", 1969. (ברוסית)
- ^
"Povest o nastoyashchem cheloveke", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
