הטיית ירי (גזענות)
הטיית ירי (מכונה גם "הטיית היורה") הוא מונח המתייחס לסוג של הטיה גזענית מרומזת המתבטאת בנטייה של אנשי משטרה לירות באזרחים שחורים ולא באזרחים לבנים, גם כאשר הראשונים אינם חמושים.
מחקרים שנערכו בארצות הברית מלמדים כי ההסתברות לירי על ידי המשטרה אינה נייטרלית, אלא תלויה בגורמים כגון מוצא אתני, מיקום, ממוצע ההכנסות בשכונה בה בוצע הירי, והשאלה האם האדם נושא נשק.[1] כמו כן, ההסתברות לירי תלויה בשאלה האם הקרבן הפגין רגשות.[2]
המחקרים בנושא הוכיחו שההטייה קיימת בארצות הברית, אף שלטענת רבים ההטייה מתרחשת גם מחוצה לה.
הסבירות שיירו בחשוד לבן מול חשוד שחור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא "ראיות להטיה משמעותית בהריגתם של אמריקנים שחורים לא חמושים בהשוואה לאמריקאים לבנים לא חמושים".[1] ממחקר זה עולה כי ההסתברות לירי על ידי המשטרה כאדם שחור, בלתי חמוש לעומת אדם לבן וחמוש[3][4] הייתה גבוהה פי 3.49. במקביל, סיכויי אנשים בלתי חמושים ממוצא היספני להיירות היו גבוהים פי 1.67 מזו של לבנים לא חמושים.
הטיית ירי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נטען שתופעת הטיית הירי קיימת בידי שוטרים כלפי צעירים יוצאי אתיופיה. מקרים אלו כוללים את הירי ביהודה ביאדגה, אילן טפרה בהטה, וסלומון טקה.[5] תקריות אלו הובילו להפגנות יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ נגד שיטור יתר, אלימות משטרתית, אפליה וגזענות המופגנים כלפיהם. קיימת תחושת פחד וחוסר ביטחון בקרב יוצאי העדה, כפי שעולה מדבריה של אחותו של יוסף סלמסה: "כל עוד אתה שחור, אתה תלך מפוחד ברחוב... אצל הבנים זה יותר נפוץ, אבל החשש לחיינו קיים אצל כולנו".[6] מאידך, חקירת המחלקה לחקירות שוטרים העלתה כי השוטר אשר ירה ביהודה ביאדגה כאשר זה רץ לעברו עם סכין שלופה, נבעה "מתחושה של סכנת חיים קרובה ומיידית".[7]
בעבר, התופעה נקשרה גם במקרי ירי כלפי יוצאי ארצות האסלאם, כך למשל הירי בשמעון יהושע בדצמבר 1982, בזמן שניסה למנוע את הריסת ביתו בכפר שלם. גם במקרה זה, שמעון יהושע שהיה חמוש,[8] נורה למוות בידי שוטר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר אלון, אלכסנדרה לוקש וניר כהן, מחאת יוצאי אתיופיה: "האצבע קלה על ההדק", באתר ynet, 21 בינואר 2019
- דנה ירקצי ואור רביד, מחאת יוצאי אתיופיה מתחדשת: "אני מפחד ששוטר יירה בי", באתר וואלה, 20 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Ross, Cody T. (2015-11-05). "A Multi-Level Bayesian Analysis of Racial Bias in Police Shootings at the County-Level in the United States, 2011–2014". PLoS ONE. 10 (11): e0141854. doi:10.1371/journal.pone.0141854. ISSN 1932-6203. PMC 4634878. PMID 26540108.
- ^ Kubota, Jennifer T.; Ito, Tiffany A. (2014). "The role of expression and race in weapons identification". Emotion (באנגלית). 14 (6): 1115–1124. doi:10.1037/a0038214. PMC 4235656. PMID 25401289.
- ^ Ross, Cody T., 2011–2014. PLoS ONE. 10 (11): e0141854. doi:10.1371/journal.pone.0141854. ISSN 1932-6203. PMC 4634878. PMID 26540108., A Multi-Level Bayesian Analysis of Racial Bias in Police Shootings at the County-Level in the United States, Emotion. 14 (6): 1115–1124., 2015-11-05
- ^ Kubota, Jennifer T.; Ito, Tiffany A. (2014) doi:10.1037/a0038214. PMC 4235656. PMID 25401289., The role of expression and race in weapons identification
- ^ איציק סבן, השוטר שירה בצעיר האתיופי שוחרר למעצר בית; מהומות אלימות בקריית חיים, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2019: "יורים בנו רק כי אנחנו אתיופים"
- ^ ורד גולדמן, צבע הכאב, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בינואר 2019
- ^ מח"ש: "אין חשד נגד השוטר שירה למוות ביהודה ביאדגה בבת ים", באתר ynet, 7 במאי 2019
- ^ הודעת הממשלה על האירועים בכפר-שלם