גזענות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גזען" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיפור קצר מאת אייזק אסימוב, ראו גזען (סיפור קצר).
כרזה נאצית גזענית המופנית כלפי אנשים בני לאומים שונים שמוצאם מאסיה, 1942

גִּזְעָנוּת היא עמדה, שלפיה, בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם, לבין תכונות אופי מסוימות או לעתים גם כישורים שכליים. היחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת[1].

על פי חוק העונשין הישראלי מוגדרת הגזענות כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני[2].

התאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם עם הזמן התרחבה הגדרה זו ונהוג לכלול בה גם הבחנות על בסיס לאומי[3], ניתן להרחיב זאת גם להבחנה על פי תכונות אחרות, כדוגמת מגדר, נטייה מינית, דת וכדומה[4].

דוגמאות מובהקות לגזענות ממוסדת הן תורת הגזע הנאצית ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

מהות הגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו נחשבת לסותרת זכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין, נטייה מינית, זהות מינית, גיל ומראה חיצוני), והיא פסולה על פי חוק במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ולמילת גנאי בכל העולם.

יש הסוברים כי אבחנה בין גזעים כשלעצמה אינה גזענות, אולם שימוש באבחנה זו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר, וזאת לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני. אחרים, לעומתם, טוענים שהחלוקה לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית ועצם החלוקה לגזעים היא ביטוי לגזענות[5]. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית[6].

העדפה מתקנת אינה נחשבת בדרך כלל כגזענות. הסיבה לכך היא שההעדפה המתקנת הונהגה על מנת לתקן פערים היסטוריים, שנוצרו, לפי הגורם המתעדף, בשל הפליה של קבוצה גזעית בעבר. בישראל, בית המשפט מחיל מבחן, אשר בוחן את תוצאות המקרה ובוחן שוויון מהותי על פני שוויון פורמלי - כך אי-שוויון ו"אפליה" לכאורה בשלב ראשון, אשר מטרתו צמצום פערים ויצירת שוויון מהותי בשלב שני, מקובל כיום בישראל וברוב המדינות המערביות. עם זאת, יש המתנגדים ל"העדפה מתקנת" של קבוצה גזעית (ורואים גם בה אפליה גזעית) בטענה שכמוה כאפליית בני הקבוצות הגזעיות האחרות, וכדי לבטל תוצאות אפליה מן העבר ניתן להשתמש בכלים אחרים, שאינם קשורים בגזע.

על אף שההגדרה של גזענות מתייחסת אך ורק לאפליה על בסיס מוצא גזעי או לאומי, יש המשתמשים במושג "גזענות" גם לתיאור תופעות אחרות שהם רואים כמפלות על בסיס שייכות לקבוצה מסוימת, כגון: שוביניזם, הומופוביה וכדומה.

תופעות של גזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קרובות תופעות גזענות הן תוצר לוואי של מאבקים בין תרבותיים. במקרים נפוצים עימות על רקע תרבותי, או אף על רקע כלכלי, מלווה ביצירת תודעה כי מקור ההבדלים התרבותיים בתכונות "מוחלטות" של הגזעים, ולא בנטיות ארעיות, ניתנות לשינוי. לדוגמה, כאשר מתקיים עימות על רקע תרבותי בו לבני קבוצה מסוימת נטייה סטטיסטית למצב כלכלי ירוד ולפשיעה, אזי אלו הופכים בתודעת העמים האחרים לתכונות בלתי נפרדות של בני אותו העם, ובכך למעשה מתפתחת הגזענות.[דרוש מקור]

הגזענות עשויה להיות תופעה מצומצמת, המשויכת לסכסוך מקומי או תופעה נרחבת היוצרת תודעה גזענית אוניברסלית ומקיפה. במקרה האחרון, מזוהים בני עם מסוים עם מספר תכונות על ידי מספר גדול של בני אדם במקומות שונים, ולאו דווקא על-יד בני עם מסוים אחר ובמקום מסוים. לעתים קיים שילוב בין שתי צורות הגזענות, כאשר בסכסוכים מקומיים נעשה שימוש בגזענות אוניברסלית על מנת "להסביר" את סיבות הסכסוך ואף ללבותו, או כאשר גזענות מקומית משמשת "הוכחה" עבור תופעות גזענות אוניברסליות.[דרוש מקור]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים ערכו הבחנה על בסיס תכונות קבוצתיות מתקופות קדומות של ההיסטוריה. בזמן המודרני תורות גזעניות, שהובילו לאפליה גזעית ולגזענות, החלו להתפתח באמצע מאה ה-19.

הפרסום הראשון של הטפה גזענית מסודרת ומנומקת מיוחס לספר מסה על אי השוויון בין גזעי האדם שיצא לאור בפריז בשנת 1853. הסופר, ארתור דה גובינו, היה דיפלומט צרפתי, פעיל של התנועה המלוכנית בצרפת. בספרו זה, חילק דה גובינו את המין האנושי לגזעים ולתת הגזעים, כשהנעלה מכולם הוא הגזע הארי, המצוי, לדעת הסופר, בעיקר בצפון צרפת. יתר עמי אירופה, לא היו לדעת דה גובינו בני גזע ארי טהור, אלא בני תת-גזעים לבנים נחותים יותר כמו סלאבים ויהודים, או תוצר של נישואי תערובת בין האריים לתת גזעים אלו.

תופעת הגזענות המפורסמת ביותר, שהפכה לסמל הקיצוני המקובל של תופעת הגזענות, היא תורת הגזע אשר התפתחה בעולם המודרני. תורה זו היוותה בסיס אידאולוגי לגרמניה הנאצית, ולפעולותיה אשר נחשבות לבלתי מוסריות באופן מוחלט. גרמניה הנאצית הובילה ל"פתרון הסופי" שבמהלכו נרצחו כ-6 מיליון יהודים, בין 200,000 ל2 מיליון צוענים וכן בני עמים אחרים שנתפסו כנחותים או מלוכלכים. הנאצים ראו בעמים אלה "גזע נחות" שיש להשמידו.

מלבד דוגמה קיצונית זו, ניתן להבחין בתופעות רבות של גזענות בעבר ובהווה. לאור משקלם הרב של הגזעים האירופאים בעיצוב ההיסטוריה האנושית, קיימים מקרים מתועדים רבים של גזענות בין האדם הלבן לבין גזעים אחרים (שמיים, שחורים, אסיאתיים ואף עמים סלאבים וכו'). למעשה, תורת הגזע עצמה היא פיתוח מדעי-תרבותי של העמים האירופאים והיא העמידה את האדם הלבן כגזע העליון. דוגמה שכזו היא תנועת הקו קלוקס קלאן בדרום ארצות הברית. תנועה גזענית זו שונאת בעיקר כל מי שאיננו לבן עור.

תפישות נוספות של גזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד גילויי הגזענות המסורתית, קיימים חוקרים המגדירים שלושה טיפוסי התנהגות חדשים כגזענות, כאשר המשותף להם הוא דחיית הגזענות המסורתית בצורתה הישנה.[דרוש מקור] השלושה הם:

  • גזענות סימבולית (symbolic racism) - בדרך כלל של שמרנים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו הגזענים מאמינים שקבוצות המיעוט פוגעות בערכיהם המסורתיים, ולמרות זאת הם נמנעים מלהחצין את עמדותיהם בצורה גזענית מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימבולית תבוא לידי ביטוי על ידי הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת ולא כתוצאה מגזענות. לדוגמה, הגזען הסימבולי יתנגד להעלאת הסכום של קצבאות הילדים (כשהמוטבים העיקריים הם קבוצות מיעוט) בטענה כי מקבלי הקצבאות לא עשו דבר המגיע להם (אין הדבר אומר שכל מי שמתנגד להעלאת הקצבאות הוא גזען. אלא רק מי שמשתמש בנימוקים של צדק כמסווה לשיקולים גזעניים). או, לדוגמה, הסקסיסט יתנגד ליציאתה של האישה לעבודה, בטענה כי הדבר יפגע במשפחה שלה.
  • גזענות אברסיבית (aversive racism) - בדרך כלל של ליברלים בדעותיהם. במסגרת הגדרה כזו של גזענות, נטען למשל כי "לבנים" רבים בארצות הברית עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר) כנגד אמריקאים-אפריקאים, אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. אשר על כן, על אף אי הנוחות, הפחד והרתיעה שהם חשים אל מול ה"שחורים", הם תומכים בשוויון ולעתים אף באפליה מתקנת. במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע עמדותיהם הגזעניות.

יש הטוענים שהתפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות"[7]. גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהם, או שיש מהם ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו), רק בגלל הגזע שלהם. הפובליציסט הערבי-ישראלי סלמאן מצאלחה האשים את פעילי השמאל הרדיקלי המתמקדים בישראל ומתעלמים מהטבח שמבצע בשאר אסד באזרחי סוריה בגזענות של ציפיות נמוכות, משום שהם נותנים לערבים "פטור" מכללי מוסר אוניברסליים החלים על מדינות המערב הדמוקרטיות, דבר שפוגע בסופו של דבר בערבים עצמם[8]. העיתונאי קלמן ליבסקינד הסביר את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל בגזענות של ציפיות נמוכות[9].

המשורר האמריקני א. א. קאמינגס (E.E Cummings) תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן"[10].

התנגדויות לגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה נגד גזענות בעיר סידני

ההתנגדות העמוקה ביותר לגזענות נובעת בימינו מהתפיסה של זכויות אדם, בנימוק שזכותו של כל אדם להישפט על פי תכונותיו האינדיבדואליות, ולא רק על פי רקע מוצאו. על פי תפיסה זו הגזענות גורמת להשפלת היחיד, היא בעייתית מבחינה מוסרית, ויש בה גם טעות קוגניטיבית, מכיוון שבכל הקבוצות ניתן למצוא מגוון של טיפוסי אישיות ומאפיינים שאינם כוללים את כל בני הקבוצה. מדובר אפוא בחשיבה סטריאוטיפית שמתעלמת מהשונות האנושית הקיימת בכל קבוצה.

איסורים על גזענות מעוגנים ב"אמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית" שנוסחה ב-1966. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:

Cquote2.svg

כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור.

Cquote3.svg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert Miles, "Racism" in Dictionary of Race and Ethnic Relations. edited by Ellis Cashmore. 4th ed. (London and New York: Rutledge, 1996) 308-11; Encyclopædia Britannica Online, s. v. "racism", accessed April 22, 2013, http://www.britannica.com/EBchecked/topic/488187/racism.; Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118
  2. ^ חוק העונשין תשל"ז-1977 144א'
  3. ^ ראו הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות (באנגלית)
  4. ^ אלבר ממי, הגזענות, 1998; קלוד לוי-שטראוס, "גזע, היסטוריה ותרבות", בתוך כתב העת "Ethics", ‏1996 (באנגלית) ועוד
  5. ^ ראו, למשל, Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.
  6. ^ לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים, "גזעים טהורים, במובן של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה גנטית, אינם קיימים במין האנושי בימינו וגם אין הוכחה כי הם התקיימו אי פעם בעבר"
  7. ^ אלכסנדר יעקובסוןפצעי ישו והציונים, באתר הארץ, 31 במאי 2009‬
  8. ^ סלמאן מצאלחההגזענות של הפעילים, באתר הארץ, 17 באפריל 2012.
  9. ^ קלמן ליבסקינד, הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, מעריב סופהשבוע, 14 בנובמבר 2014.
  10. ^ משרד החינוך, "לומדים זכויות" - גזענות - יחידה ראשונה
  11. ^ אריאנה מלמדאני קוראת את הספר הזה ולבי נחמץ, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2015