הטריוס נפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיטוס הטריוס נפוס (Titus Haterius Nepos Atinas Probus Publicius Matenianus) היה מושל הפרובינקיה ערביה, ומפקד הלגיון היחיד בפרובינקיה, הלגיון השלישי קירנאיקה משנת 130 לספירה. הטריוס נפוס מופיע כמושל ערביה בכמה מתעודות מדבר יהודה מהארכיון של בבתא.[1] הוא מוזכר בפפירוס ידין 23, שמתוארך לנובמבר 130, כמושל ערביה (legatus pro praetor) ומקום מושבו היה באותו הזמן בפטרה.[2]

הטריוס נפוס היה אחד מהמצביאים הרומאיים שדיכאו את מרד בר כוכבא.[3] כתובות אחדות שנמחקו בפטרה,[4] וכן בגרשה,[5] גרמו לחלק מהחוקרים לקשור זאת למרד בר כוכבא ולהתקוממות של האוכלוסייה היהודית והנבטית בפרובינקיה.[6] חוקרים אחרים דחו טענה זו,[7] בגלל כתובת מגרשה שבה השם של הטריוס נפוס לא נמחק.[8] בכתובת זו הטריוס נאפוס מוזכר בתור קונסול ולכן היא מאוחרת לשנת 134 (ראו בהמשך), ויכול להיות שהמחיקות של שמו בוצעו לפני שנת 134.

חשוב לציין כי המחיקות לא יכולות להיות מחיקות רשמיות מכיוון שהטריוס נפוס מונה לקונסול בשנת 134, ושירת קריירה מרשימה לאחר מכן. טקסט נוסף שהתגלה בצפון ירדן מזכיר מנהיג שבט נבטי שמרד (מרד) שלוש שנים נגד נפוס העריץ (נפס זלמ). טקסט זה מוסיף מידע לכך שחלק מהשבטים הנבטים השתתפו בהתקוממות מקבילה למרד בר כוכבא בפרובינקית ערביה.[9]

בשנת 134 מונה לקונסול ממשיך בהיעדרו,[10] כנראה כדי שיוכל לקבל את מהקיסר אדריאנוס את העיטור אות הטריומף (ornamenta triumphalia),[11] שניתן רק למפקדי פרובינקיות קונסולריות. הענקת עיטור זה והישארותו בתפקיד של הטריוס נפוס גם לאחר שנת 134 - 135, שבמצב רגיל היה מוחלף לפני כן, מוכיחה כי נפוס השתתף בדיכוי המרד כמעט לכל אורכו.[12] בנוסף לנפוס קיבלו את אות הטריומף גם יוליוס סוורוס, מושל יהודה ולפני המרד מושל בריטניה, וגאיוס פובליקיוס מארקלוס, מושל פרובינקיית סוריה, מצב חריג שלא היה כדוגמתו מאז המלחמות הפרתיות בתקופת הקיסר טראיאנוס.[13] לאחר מכן היה מושל פאנוניה עילית בשנים 138-142.[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • W. Eck, 'The bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', JRS 89 pp. 84-89.
  • Werner Eck, 'Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission', in Bar Kokhba reconsidered, Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 167-168
  • P. -L. Gatier, 'Gouverneurs et procurateurs 'a Gerasa', Syria 73 (1996), 48f.
  • Eck, Werner, "Vier mysteriöse Rasuren in Inschriften aus Gerasa: Zum 'Schicksal' des Statthalters Haterius Nepos", in: Ἐπιγραφαί. Miscellanea epigrafica in onore di Lidio Gasperini, hg. G. Paci, Bd. 1, Rom 2000, 347-362.
  • W. Eck, 'Kaiserliche Imperatorenakklamation und ornamenta triumphalia', ZPE 124 (1999) 226–227
  • W. Eck, 'Der angebliche Krieg des Aelius Caesar in Pannonien und die ornamenta triumphalia des Haterius Nepos', in L. Borhy (ed.), Von der Entstehung Roms bis zur Aufldsung des Romerreiches, Dissertationes Pannonicae Ser. I II, Vol. 4 (I999), 28-3 I
  • S. Abbadi and F. Zayadin, Nepos the Governor of the Provincia Arabia in a Safaitic Inscription?, Semitica 46 (1996), 155-63.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N. Lewis (ed.) the documents fron the bar kokhba period in the cave of letters, greek papyri, Jerusalm, 1989, No. 23, 25 ,26
  2. ^ Yigael Yadin, The finds from the Bar Kokhba period in the Cave of Letters Vol. III, Jerusalem, 2002, pp. 102-104
  3. ^ W. Eck, 'The bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', JRS 89 pp. 84-89
  4. ^ tarcky, J., Bennett, C., ‘Découvertes récentes au sanctuaire du Qasr à Pétra’, Syria 45. pp. 41-66.
  5. ^ Carl H. Krakeling (ed.), Gerasa, City of the Decapolis, New Haven: American Schools of Oriental Re-search, I938, pp.402 no. 58
  6. ^ Glen W. Bowersock,"Lucius Verus in the Near East," in Rome et ses provinces: Hommages à Jean Charles Balty, ed. C. Evers and A. Tsingarida (Brussels, 2001), pp.75.
  7. ^ : Eck, Werner, "Vier mysteriöse Rasuren in Inschriften aus Gerasa: Zum 'Schicksal' des Statthalters Haterius Nepos", in: Ἐπιγραφαί. Miscellanea epigrafica in onore di Lidio Gasperini, hg. G. Paci, Bd. 1, Rom 2000, 347-362.
  8. ^ P. -L. Gatier, 'Gouverneurs et procurateurs 'a Gerasa', Syria 73 (1996), 48f.
  9. ^ Abbadi S., Zayadine F., 'Nepos the Governor of the Provincia Arabia in a Safaitic Inscription?', Semitica 46, 1996, pp. 155-164.
  10. ^ באפריל 134, הטריוס נאפוס כבר קונסול (CIL XVI 78)
  11. ^ CIL XI 5212 = ILS 1058.
  12. ^ W. Eck, 'Kaiserliche Imperatorenakklamation und ornamenta triumphalia', ZPE 124 (1999) 226–227
  13. ^ W. Eck, 'The bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View', JRS 89 pp. 76-89
  14. ^ CIL XVI 84