המלחמות הפרתיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האימפריה הרומית בשיאה לאחר המלחמות הפרתיות בשנת 117

המלחמות הפרתיות הן כינוי למסעות מלחמה שערך הקיסר טריאנוס כנגד האימפריה הפרתית בין השנים 114117. במהלך המלחמות כבש טריאנוס את בירת האימפריה הפרתית, קטסיפון. הוא נאלץ להפסיק את המלחמה כתוצאה מפריצת מרד התפוצות ברחבי הפרובינקיות החדשות שהוקמו, וכן במצרים, לוב ויהודה.

בשנת 114 יצא טריאנוס למסע המלחמה האחרון שלו, המלחמות הפרתיות. על פי הסכמים קודמים, היה על האימפריה הפרתית להתייעץ עם רומא בטרם ימונה מלך ארמניה. הפרתים הפרו הסכם זה ומינו מלך שלא היה מקובל על הרומאים. בשנת 114 כבש טריאנוס את ארמניה והדיח את מלכה. משם המשיך דרומה אל האימפריה הפרתית עצמה, וכבש את צפון מסופוטמיה, חדייב ודרום מסופוטמיה בשנת 115, ולבסוף את הבירה קטסיפון בשנת 116. הוא המשיך דרומה אל המפרץ הפרסי, והכריז על מסופוטמיה כפרובינקיה חדשה באימפריה. בשנת 116 חצה את הגבול לתוך פרס וכבש את העיר סוסה, הדיח את מלך הפרתים אוסורס הראשון והציב במקומו שליט בשם פרתמספטס. היה זה ההישג הגדול ביותר שהשיגו הרומאים בהתקדמותם במזרח, הישג שאף שליט רומי מאוחר יותר לא הגיע אליו.

מרד התפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרד התפוצות

באותה העת החלו היהודים במרד המכונה "מרד התפוצות", שכלל התקוממות כנגד התושבים היוונים וכנגד הרומאים בערים רבות במסופוטמיה, לוב, אלכסנדריה וקפריסין. טריאנוס נאלץ להקצות רבים מכוחותיו לדיכוי המרד. המרד פרץ, כפי הנראה, בקירנאיקה, היא לוב של ימינו. חבל ארץ זה הוחזק על ידי חיילים רומים מעטים, שכן הלגיונות ששהו בו דרך קבע נשלחו למלחמה במזרח. המורדים המשיכו מלוב מזרחה, והגיעו לאלכסנדריה. במקביל התקוממו יהודי קפריסין. כן התקוממו יהודי מסופוטמיה, אשר נכבשה זמן לא רב לפני המרד על ידי צבאות טריאנוס.

לדיכוי המרד במצרים נשלח קווינטוס מרקיוס טורבו, שהצליח בעזרת כוח רב לחסל את המרד. הקהילה העשירה והמשגשגת ביותר בתפוצות, קהילת אלכסנדריה, חרבה, ובית הכנסת המפואר שהיה בה הושמד. רבים מאוד נהרגו, והקהילה לא שבה לעולם למצבה הקודם. גם קהילת קפריסין חרבה, וכן חרבו קהילות נוספות, מארם נהריים ועד לוב. מדכא המרידה הפרתית במסופוטמיה היה לוסיוס קווייטוס. קווייטוס ויחידתו לקחו חלק בפלישה של טריאנוס לאימפריה הפרתית בשנת 115, הוא הצליח ללכוד את העיר סינגרה ללא קרב והוביל את דיכוי המרד של האוכלוסייה בארם נהריים (שסופחה לא מכבר כפרובינקיה "מסופוטמיה"). במסעו טבח קווייטוס מספר רב של יהודים, ככל הנראה כדי שלא יתמרדו בדומה לשאר היהודים בתפוצות. במהלך דיכוי המרד הוא כבש מחדש את נציבין והחריב את אורפה. מרד התפוצות פגע בסיכויי הקיסר טריאנוס להכות בפרתים ולכבוש את המזרח.

פולמוס קיטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פולמוס קיטוס

באותו הזמן בפרובינקיה יודיאה התרחש פולמוס של קיטוס – הכינוי מדברי חז"ל להתקוממות שהתרחשה בזמן מרד התפוצות בארץ ישראל. המרידה התרחשה במקביל למרד התפוצות, והמקורות על אודותיה הם קלושים ביותר. התלמוד מזכיר מרד יהודי שהתרחש בין המרד הגדול למרד בר כוכבא; ה"היסטוריה אוגוסטה", שלרוב אינה נחשבת כמקור מהימן, מזכירה שארץ ישראל "גילתה רוח מרדנות" באותה העת. לבסוף קיימת עדות אפיגראפית על כך שהתנהלה לחימה בארץ ישראל בשנים הללו. מכיוון שהמרד לא הותיר את רישומו בהיסטוריה יש הסכמה בקרב החוקרים שהיה מדובר במרד בעל היקף קטן. לא ידוע לנו על סדר המאורעות המדויק, אולם ידוע כי בשנת 116 נשלחה יחידה של הלגיון השלישי 'קיראניקה' לירושלים, לחזק את חיל המצב המקומי. אולם העדות החשובה ביותר למהומות בפרובינקיה היא השינוי המנהלתי שחל בה לאחר מכן.

בשנת 117 מינה הקיסר טריאנוס את לוסיוס קווייטוס, שדיכא את המרידות במסופוטמיה, למושל יהודה, והוא הגיע עם חייליו המאורים הנאמנים והוסיף לגיון שני למצבת כוח האדם הרומאי בפרובניקיה (ככל הנראה היה זה הלגיון השני 'טריאנה'). יש להניח שקווייטוס קיבל את מינויו כדי להשקיט את יהודה ולדכא את המרד היהודי. דבר זה הפך את יהודה לפרובינקיה פרו-קונסולרית (כלומר פרובינקיה שנציבה היה קונסול לשעבר). בשלב זה התערערה בריאותו של טריאנוס עד כדי שנאלץ לפרוש מן המלחמה, והוא מת ב-9 באוגוסט 117 בטרסוס שבקיליקיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פוצ'י מרינה, 'המרד בימי טריאנוס', ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים: 1994, עמ' 86–109.
  • Lepper, F.A. Trajan's Parthian War. London, Oxford University Press, 1948