היילי ויקנהייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היילי ויקנהייזר
Hayley Wickenheiser
היילי ויקנהייזר עם מדליות הזהב האולימפיות בהן זכתה, 2014
היילי ויקנהייזר עם מדליות הזהב האולימפיות בהן זכתה, 2014
לידה 12 באוגוסט 1978 (בת 45)
שונאבון, ססקצ'ואן, קנדה
מידע כללי
מדינה קנדהקנדה קנדה
השכלה
משקל 73 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מטר
www.hayleywickenheiser.com
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה חלוצה מרכזית
תקופת הפעילות 1993–2017 (כ־24 שנים)
מועדון סלמאט קירקונומי (2002 – 2003) (בליגה הפינית השלישית ובליגה הפינית השנייה לגברים)
לינדן (2008 – 2009) (בליגה השוודית השלישית לגברים)
כניסה להיכל התהילה 2019
הישגים
פרסים והוקרה
  • שדרת הכוכבים של קנדה (2014)
  • קצינה במסדר קנדה
  • פרס פני רוזנפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור קנדהקנדה קנדה
המשחקים האולימפיים
כסף נאגנו 1998הוקי קרח
זהב סולט לייק סיטי 2002הוקי קרח
זהבטורינו 2006הוקי קרח
זהב ונקובר 2010הוקי קרח
זהב סוצ'י 2014הוקי קרח
אליפות העולם
זהבארצות הברית 1994הוקי קרח
זהבקנדה 1997הוקי קרח
זהבפינלנד 1999הוקי קרח
זהבקנדה 2000הוקי קרח
זהבקנדה 2004הוקי קרח
כסףשוודיה 2005הוקי קרח
זהבקנדה 2007הוקי קרח
כסףסין 2008הוקי קרח
כסףפינלנד 2009הוקי קרח
כסףשווייץ 2011הוקי קרח
זהבארצות הברית 2012הוקי קרח
כסףקנדה 2013הוקי קרח
כסףקנדה 2016הוקי קרח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היילי ויקנהייזראנגלית: Hayley Wickenheiser; נולדה ב-12 באוגוסט 1978 בשונאבון, ססקצ'ואן, קנדה) היא שחקנית הוקי קרח קנדית מקצוענית לשעבר בעמדת חלוצה מרכזית, הנחשבת בעיני רבים לשחקנית הגדולה ביותר בתולדות הוקי קרח הנשים.

ויקנהייזר הובילה את נבחרת קנדה ל-4 מדליות זהב אולימפיות רצופות ולמדליית כסף אולימפית נוספת, ול-7 מדליות זהב ו-5 מדליות כסף באליפות העולם. נכון ל-2023 היא השחקנית עם הכי הרבה מדליות בטורנירים בינלאומיים רשמיים בהוקי קרח הנשים אי פעם (שיא משותף), והמבקיעה הגדולה ביותר בתולדות האולימפיאדות בהוקי קרח נשים.

ויקנהייזר היא גם השחקנית הראשונה, שאיננה שוערת, ששיחקה בליגה מקצוענית לגברים, והשחקנית הראשונה שהבקיעה שער בליגה מקצוענית לגברים.

בנוסף לכך, שיחקה ויקנהייזר גם סופטבול, ושיחקה בנבחרת קנדה בסופטבול באולימפיאדת סידני (2000).

כיום משמשת ויקנהייזר כעוזרת למנכ"ל וממונה על פיתוח שחקנים בקבוצת ה-NHL טורונטו מייפל ליפס. בין 2014 ל-2022 הייתה חברה בוועדת הספורטאים של הוועד האולימפי הבינלאומי. ויקנהייזר פנתה גם ללימודי רפואה לאחר פרישתה מפעילות, וכיום (2023) היא רופאה מתמחה.

התקבלה להיכל התהילה של ההוקי ב-2019.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקנהייזר נולדה בשונאבון, עיירה קטנה בססקצ'ואן שבקנדה סמוך לגבול עם ארצות הברית, למשפחה ספורטיבית. הוריה הם מורים לחינוך גופני. בן דודה מדרגה שנייה, דאג ויקנהייזר (אנ'), היה שחקן בליגת ה-NHL, הנבחר הראשון בדראפט ב-1980. היא החלה לשחק הוקי קרח בגיל 5, ועד גיל 13 שיחקה אך ורק עם קבוצות בנים. לאחר שעברה עם משפחתה לקלגרי המשיכה לשחק בליגות משניות. ב-1991 היא ייצגה את פרובינציית אלברטה במשחקי החורף של קנדה, הובילה אותה לזכייה בטורניר כולל הבקעת שער הניצחון במשחק הגמר, ונבחרה ל-MVP של האליפות.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילי ויקנהייזר כקפטן נבחרת קנדה, אולימפיאדת ונקובר (2010)

ב-1994, עוד לפני שמלאו לה 16 שנים, כבר הייתה ויקנהייזר שחקנית בנבחרת קנדה, בה שיחקה ברצף עד פרישתה ממשחק פעיל ב-2017. היא שיחקה בנבחרת באליפות העולם שנערכה באותה שנה בלייק פלאסיד, במדינת ניו יורק בארצות הברית. באותה אליפות שיחקה בשלושה משחקים, רשמה את הנקודה הראשונה שלה במשחק בינלאומי – אסיסט אחד, וזכתה עם קנדה באליפות. באליפות השנייה בה השתתפה, ב-1997, זכתה שוב עם קנדה באליפות, שבה הצטיינה ונבחרה לשישיית הטורניר.

באולימפיאדת נאגנו (1998), בה התקיים לראשונה טורניר הוקי קרח אולימפי לנשים, הצטיינה ויקנהייזר ונבחרה לשישיית הטורניר, אך קנדה שהגיעה לטורניר כמועמדת לזכייה נוצחה במשחק הגמר על ידי ארצות הברית והסתפקה במדליית הכסף. הצטיינותה של ויקנהייזר הרשימה את בובי קלארק, מנכ"ל קבוצה ה-NHL פילדלפיה פליירס, והוא זימן את ויקנהייזר להשתתף במחנה טרום-העונה של הקבוצה.

לאחר האולימפיאדה שיחקה ויקנהייזר שוב במדי נבחרת קנדה פעמיים באליפות העולם, והובילה את הנבחרת לשתי זכיות רצופות נוספות באליפות ב-1999 וב-2000, כשבשתי האליפויות נבחרה ל-MVP.

לקראת אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) כבר הייתה ויקנהייזר השחקנית הדומיננטית בהוקי קרח הנשים. במשחקי ההכנה לקראת האולימפיאדה הראתה את כוחה עם 36 נקודות ב-26 משחקים, ובאולימפיאדה עצמה הובילה את נבחרת קנדה לזכייה במדליית הזהב כמבקיעה המצטיינת של הטורניר האולימפי, בו נבחרה ל-MVP.

ויקנהייזר שיחקה שוב בנבחרת קנדה ב-2004 ו-2005 באליפות העולם, זכתה עם קנדה באליפות ב-2004, אך נוצחה עם הנבחרת בגמר של אליפות 2005 על ידי ארצות הברית. למרות זאת נבחרה פעם נוספת ל-MVP של הטורניר.

באולימפיאדת טורינו (2006) שוב הובילה ויקנהייזר את קנדה לזכייה במדליית הזהב, ושוב נבחרה ל-MVP של הטורניר האולימפי והייתה המבקיעה המצטיינת בו – ב-5 משחקים בלבד הבקיעה 5 שערים ומסרה 17 אסיסטים.

באולימפיאדת ונקובר (2010) זכתה ויקנהייזר לכבוד להיות משביעת הספורטאים בטקס הפתיחה. היא זכתה עם קנדה במדליית זהב אולימפית שלישית ברציפות. במהלך הטורניר הבקיעה את שערה ה-16 במסגרת האולימפית והפכה למבקיעת השערים המצטיינת בתולדות האולימפיאדות.

ויקנהייזר זכתה לכבוד נוסף באולימפיאדת סוצ'י (2014), האולימפיאדה האחרונה שלה, כשנבחרה לשאת את דגל קנדה בטקס הפתיחה. עם הזכייה של קנדה במדליית הזהב הפכה ויקנהייזר להיות אחת מחמישה ספורטאים בלבד – נשים וגברים – שזכו בארבע מדליות זהב רצופות באולימפיאדת החורף. באותה שנה נבחרה להיות חברה בוועדת הספורטאים של הוועד האולימפי הבינלאומי, שם כיהנה עם 2022. ויקנהייזר היא עד היום המבקיעה המובילה בתולדות טורניר ההוקי קרח האולימפי לנשים, הן בנקודות (51) והן בשערים (18). היא החזיקה שנים רבות גם בשיא הנקודות באליפות העולם לנשים (86), עד ששיאה נשבר ב-2023 על ידי האמריקאית הילארי נייט. ויקנהייזר מחזיקה גם בשיא המדליות בטורנירים בינלאומיים גדולים (אליפות עולם ואולימפיאדה) - 18 מדליות, ובשיא מדליות הזהב בטורנירים בינלאומיים גדולים (11).

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילי ויקנהייזר במדי סלמאט קירקונומי, 2003

עקב מיעוט מסגרות ראויות להוקי קרח נשים מקצועני, מיעטה ויקנהייזר לשחק במסגרת קבוצתית לנשים.

ב-2002 הפכה למחליקה (כלומר, שאיננה שוערת) הראשונה שזכתה לחוזה בליגה מקצוענית לגברים, כשחתמה בקבוצת סלמאט קירקונומי, בליגה הפינית השלישית. במהלך העונה הפכה לאשה הראשונה שמבקיעה שער בליגת גברים מקצוענית. היא סיימה את העונה עם שני שערים ו-10 אסיסטים ב-23 משחקים, ועלתה עם הקבוצה לליגה השנייה. בעונה שלאחר מכן עזבה את הקבוצה לאחר 10 משחקים.

למעשה הייתה אמורה ויקנהייזר לשחק עוד לפני כן באיטליה, אך רשויות ההוקי באיטליה פסלו את השתתפותה של אשה בליגת גברים.

ב-2008 חתמה על חוזה לעונה אחת עם קבוצת אסקילסטונה לינדן, מהליגה השלישית לגברים בשוודיה.

ב-2016, על סף פרישתה, שיחקה מספר משחקים בליגת הנשים CWHL, שלמרות היותה המסגרת המובילה בעולם להוקי קרח נשים הייתה באופן מעשי ליגה חצי מקצוענית. ויקנהייזר שיחקה מספר משחקים בשלבים המכריעים של העונה בקבוצת קלגרי אינפרנו, ותרומתה הייתה צנועה – שני אסיסטים במשחק הגמר, בו ניצחו ויקנהייזר והאינפרנו וזכו בגביע קלרקסון – גביע האליפות של קנדה בהוקי קרח נשים.

באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 למדה ויקנהייזר באוניברסיטת סיימון פרייזר בקולומביה הבריטית, והייתה חברה בנבחרת הסופטבול של האוניברסיטה. בין 2011 ל-2013 סיימה ויקנהייזר תואר בקינסיולוגיה באוניברסיטת קלגרי, וייצגה את האוניברסיטה בטורנירי הוקי קרח שונים מול אוניברסיטאות אחרות. ב-2017 הודיעה על פרישתה מהוקי קרח כדי להתרכז בלימודי הרפואה, אותם סיימה ב-2022. כיום היא רופאה מתמחה.

קריירה ניהולית בהוקי קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 התמנתה ויקנהייזר לעוזרת מנכ"ל האחראית על פיתוח שחקנים בקבוצת ה-NHL טורונטו מייפל ליפס – תפקיד אותו היא ממלאת עד היום.

ציוני דרך נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 התקבלה ויקנהייזר כחברה במסדר קנדה, בדרגת קצינה (השנייה מבין שלוש דרגות המסדר). באותה שנה נחנך מרכז ספורט הנקרא על שמה בעיירת הולדתה, שונאבון שבססקצ'ואן.

ב-2014 נבחרה לחברה בוועדת הספורטאים של הוועד האולימפי הבינלאומי, שם כיהנה עד 2022.

ב-2019 נבחרה ויקנהייזר כחברה בהיכל התהילה של ההוקי.

סופטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להוקי קרח, ויקנהייזר הייתה גם שחקנים סופטבול מצטיינת. הישגיה הבולטים בענף היו בשנת 2000, כשעם נבחרת אוניברסיטת סיימון פרייזר הגיעה למקום השלישי בקנדה באליפות הלאומית של NAIA – המקבילה הקנדית של ה-NCAA האמריקאי, והייתה החובטת המובילה של נבחרת קנדה באולימפיאדת סידני (2000). לאחר האולימפיאדה נטשה ויקנהייזר את העיסוק בסופטבול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היילי ויקנהייזר בוויקישיתוף