היינריך לנץ
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1804 טרטו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1865 (בגיל 60) רומא, מדינת האפיפיור |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | האימפריה הרוסית |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה האימפריאלית של דרפט |
| מוסדות |
|
| צאצאים |
Robert Lenz |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוחים בתחום החשמל, חוק לנץ | |
  | |
היינריך לנץ (בגרמנית: Heinrich Friedrich Emil Lenz, ברוסית: Эмилий Христианович Ленц; 12 בפברואר 1804 - 10 בפברואר 1865), פיזיקאי רוסי ממוצא גרמני.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנץ נולד בטרטו שבאימפריה הרוסית (כיום באסטוניה), למשפחה של גרמנים-בלטים. הוא רכש את השכלתו באוניברסיטת דרפט בטרטו. בשנים 1823–1826 השתתף במסע סביב העולם בתור פיזיקאי-חוקר ורשמיו בהקשר לתכונות הפיזיקליות של מי ים פורסמו בשנת 1831. בשנת 1829 השתתף במשלחת שעלתה לראשונה על הר אלברוס. בשנת 1834 נבחר לאקדמיה הרוסית למדעים. הוא לימד באוניברסיטת סנקט פטרבורג ובמשך 3 שנים אף היה רקטור האוניברסיטה. לימד גם בבית הספר הגבוה להנדסה צבאית.
לנץ השקיע רבות בתחום חקר החשמל. הגילוי העיקרי שלו בתחום זה הוא חוק לנץ. בשנת 1844, במקביל לג'יימס ג'ול גילה את חוק ג'ול לגבי כמות החום הנוצר בזמן העברת זרם חשמלי במוליך. יחד עם מוריץ הרמן יעקובי עשה מחקרים בתחום כיסוי מתכות בעזרת חשמל.
