היינריך לנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היינריך לנץ
Heinrich Friedrich Emil Lenz
Emil Lenz.jpg
לידה 24 בפברואר 1804
טרטו, Q1419584, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1865 (בגיל 60)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
ארצות מגורים האימפריה הרוסית
תרומות עיקריות
פיתוחים בתחום החשמל, חוק לנץ

היינריך לנץ (גרמנית: Heinrich Friedrich Emil Lenz, רוסית: Эмилий Христианович Ленц, ‏ 12 בפברואר 1804 - 10 בפברואר 1865), פיזיקאי רוסי ממוצא גרמני.

לנץ נולד בטרטו שבאימפריה הרוסית (כיום באסטוניה), למשפחה של גרמנים-בלטים. הוא רכש את השכלתו באוניברסיטת דרפט בטרטו. בשנים 18231826 השתתף במסע סביב העולם בתור פיזיקאי-חוקר ורשמיו בהקשר לתכונות הפיזיקליות של מי ים פורסמו בשנת 1831. בשנת 1829 השתתף במשלחת שעלתה לראשונה על הר אלברוס. בשנת 1834 נבחר לאקדמיה הרוסית למדעים. הוא לימד באוניברסיטת סנקט פטרבורג ובמשך 3 שנים אף היה רקטור האוניברסיטה. לימד גם בבית הספר הגבוה להנדסה צבאית.

לנץ השקיע רבות בתחום חקר החשמל. הגילוי העיקרי שלו בתחום זה הוא חוק לנץ. בשנת 1844, במקביל לג'יימס ג'ול גילה את חוק ג'ול לגבי כמות החום הנוצר בזמן העברת זרם חשמלי במוליך. יחד עם מוריץ הרמן יעקובי עשה מחקרים בתחום כיסוי מתכות בעזרת חשמל.

נפטר ברומא מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינריך לנץ בוויקישיתוף