היפרמוטציה של תאי הגוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרמוטציה של תאי הגוף
שיוך מוטגנזה מכוונת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מזהה MeSH D027041 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0949779 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפרמוטציה של תאי הגוף (או היפרמוטציה סומטית; באנגלית: Somatic Hypermutation או SHM בקיצור) היא תופעה באימונולוגיה.

לאחר שתא B פוגש אנטיגן שיש לו ספציפיות כלפיו הוא מתחיל במיטוזה ומתפתח לשבט של תאים רבים שיש להם ספציפיות מסוימת כלפי אותו האנטיגן. מוטציות נקודתיות קורות באופן מוגבר (פי 105–106 יותר מהסיכוי הרגיל) במיוחד במקטע ה-"V", שהוא האזור קושר האנטיגן; חלק מהמוטציות יקנו אפיניות גבוהה יותר של הנוגדן כלפי האפיטופ; אלו הן מוטציות מועדפות, המקבלות תשדורות חיוביות על ידי ציטוקינים, ומקנות לתת השבט שבו הופיעו הישרדות מוגברת, תת-השבט עשוי להיות מבוטא יותר, ואף לקחת את מקומו של שבט האב. התוצאה היא התבגרות של האפיניות, שפירושה יצירה של נוגדנים בעלי אפיניות גוברת כלפי האנטיגן.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.