הריני כפרת משכבו
| תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות ממרים, פרק ו', הלכה ה' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן ר"מ, סעיף ט' |
  | |
הריני כפרת משכבו (לעיתים בראשי תיבות: הכ"מ) הוא ביטוי עברי מתקופת התנאים, שנאמר ביחס של כבוד לנפטר. במקורו הוא נאמר כחלק ממצוות כיבוד אב ואם בשנה הראשונה שלאחר פטירתם.
מקור ומשמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד מובאת ברייתא שמגדירה את מצוות כיבוד אב ואם:
תנו רבנן: מכבדו בחייו ומכבדו במותו. ...במותו כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר: 'כך אמר אבא', אלא: 'כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו'. והני מילי תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר: 'זכרונו לברכה לחיי העולם הבא'.
משמעות המילה כפרה היא מחילה על עוונות. בדרך כלל הכפרה נעשית על ידי עונשים הבאים על האדם עצמו, כמובא במשנה, שם נאמר על אדם העומד להיהרג במיתת בית דין:
ואם אינו יודע להתוודות אומרים לו: אמור, תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי.
במשנה קיים גם אזכור של "כפרה" כאשר אדם אומר שהוא יהיה כפרת חברו:
רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.
וכן מצאנו במדרש שהמתים זקוקים לכפרה:
הכהנים אומרים כפר לעמך ישראל... כפר לעמך, אלו החיים, אשר פדית, אלו המתים, מגיד שהמתים צריכים כפרה...
לפי יסודות אלה מפרשים הערוך[1] ורש"י[2] שכוונת הביטוי היא שהבן אומר שהוא מקבל על עצמו את העונשים שראויים לבוא על אביו המנוח[3]. לעומת זאת יש שפירשו שהכוונה היא שהבן אומר "הלוואי והייתי יכול לכפר ולמנוע את פטירת האב, והייתה נפשי תחת נפשו"[4]. פירוש שלישי הוא שמותו של המנוח יהא לי כפרה[5].
פרטי הלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנים עשר חודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברייתא נאמר שיש לומר "הריני כפרת משכבו" בשנים עשר החודשים הסמוכים לפטירה, ולאחר מכן יש לומר "זכרונו לברכה לחיי העולם הבא". רש"י מסביר שלאחר שנים עשר חודש כבר קיבל הנפטר מה שקיבל, כיון שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא שנים עשר חודש[6]. לפי דברים אלה כתב הש"ך שאין לומר "הריני כפרת משכבו" לאחר שנים עשר חודש[7]. לעומת זאת יש שהוכיחו מדברי ריש לקיש "הריני כפרת רבי חייא ובניו"[8], שמותר לומר את הביטוי "הריני כפרת", גם לאחר שנים עשר חודש[9].
על אמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמ"א מביא את דברי מהרי"ל שגם כשמזכיר את שם אמו אומר "הריני כפרת משכבה"[10]. ויש אומרים שזה נוהג רק כשמזכיר מנהגים טובים שנהגה[11].
על רבו המובהק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשב"ץ כותב שיש לומר "הריני כפרת משכבו" גם על רב מובהק. הוא לומד זאת בקל וחומר: אם אומר כך על אביו שהביאו לחיי העולם הזה, קל וחומר שיאמר כך על רבו שהביאו לחיי העולם הבא[12]. הוא כותב שראה מחברי ספרים בדורות שלפניו שהשתמשו בביטוי זה ביחס לרבותיהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו בערך "כד" בשם המורה של מגנצא
- ^ רש"י, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב', ד"ה הריני כפרת משכבו
- ^ כך כתבו גם הר"ן (על הרי"ף בקידושין דף יג עמוד א בדפי הרי"ף), והנימוקי יוסף (בקידושין דף לא עמוד א)
- ^ ראו למשל: הרב ברוך ישר, תורת חיים - לאב ולבן, עמ' קעט
- ^ מובא בשיטת הקדמונים פירוש קדמון ב למסכת סוכה, דף יט עמוד ב
- ^ ראו רש"י, מסכת קידושין, דף ל"א, עמוד ב', ד"ה מכאן ואילך על פי משנה, מסכת עדיות, פרק ב', משנה י'
- ^ ראו ש"ך על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר"מ, סעיף י"ב ס"ק י"ג. וראו בטורי זהב שם על ההבדל בין אמירת הקדיש, שנוהגים להפסיק אותה כבר לאחר י"א חודשים, לבין אמירת "הריני כפרת משכבו" שנאמרת י"ב חודשים
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ', עמוד א' ובהגהת היעב"ץ בסוכה: "ולחבה יתרה נודעת לרבי חייא ובניו אמר כך, אף שבודאי היה זמן רב אחריו. דוק ותשכח".
- ^ ראו ילקוט יוסף הלכות ביקור חולים ואבלות, סימן לט סעיף ד ובהערה. ייתכן שהדבר קשור לפרשנות למשמעות הביטוי, שאין מדובר על כפרת עוונות הנפטר. וראו בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ח, יו"ד סימן לא) שכתב לדייק מההבדל בלשון הברייתא, שבתחילת דבריה אמרה שלא יזכיר את שם אביו סתם, אלא יאמר "הריני כפרת משכבו", ואילו בסוף דבריה לא אמרה מה אין לומר, אלא רק אמרה שיאמר "זכרונו לברכה", ומכאן שמותר לו לומר גם "הריני כפרת משכבו", אלא שאינו צריך לומר זאת ודי אם יאמר "זכרונו לברכה".
- ^ בהגהה לשולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר"מ, סעיף ט'
- ^ ראו ילקוט יוסף אבלות סימן לט סעיף ג
- ^ ראו שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קכב. הקל וחומר הזה מופיע בעניין אחר בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'