הכישוף (סרט)

הכישוף
The Craft
בימוי	אנדרו פלמינג
הופק בידי	ג'יני נאגנט ; ליסה טורנל
תסריט	אנדרו פלמינג; פיטר פילרדי
עריכה	ג'ף פרימן
שחקנים ראשיים	רובין טאני ; פאירוזה באלק ; נב קמפבל ; רייצ'ל טרו
מוזיקה	גרים רוול
צילום	אלכסנדר גרוזינסקי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	3 במאי 1996
משך הקרנה	101 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט אימה, סרט נעורים, סרט פנטזיה
תקציב	$15,000,000
הכנסות	$55,669,466
הכנסות באתר מוג'ו	craft
סרט הבא	הכישוף: מורשת
	דף הסרט ב־IMDb

הכישוף (באנגלית: The Craft) הוא סרט אימה על-טבעי אמריקאי שיצא לאקרנים ב-3 במאי 1996 בבימויו ובכתיבתו של אנדרו פלמינג ובכיכובן של רובין טאני, נב קמפבל, פאירוזה באלק ורייצ'ל טרו כחבורה של ארבע בנות שמגלות שיש להן יכולת כישוף והן משתמשות בו לתועלתן הפרטי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה ביילי היא נערה מתבגרת שבעבר ניסתה להתאבד. היא עוברת מסן פרנסיסקו להתגורר בלוס אנג'לס עם אביה ואימה החורגת. בבית ספרה החדש, היא מתחברת לקבוצת בנות שהשמועה נפוצה כי הן מכשפות - בוני, ננסי ורושל. באותו זמן, שרה נמשכת לכוכב הפוטבול העולה כריס.

שרה מתחילה להציג יכולות על-טבעיות, וחברותיה החדשות מאמינות כי היא תשלים את מעגל המכשפות, מה שיהפוך אותן לחזקות ביותר. בשעה שלשרה עבר מסתורי והיא בעלת נטיות אובדניות, גם שאר הבנות סובלות מחוסר ביטחון משלהן - בוני סובלת ממום גופני שמאלץ אותה להסתיר את גופה ולהתבייש במראה שלה, רושל מאוימת על ידי לורה ליזי הגזענית בשל מוצאה האפרו-אמריקני, ואילו ננסי מבקשת לשווא לקבל לידיה כוח רב. כאשר אלמוני מטריד את שרה, הוא נפגע ממכונית נוסעת והבנות מאמינות כי הן ביקשו שכך יקרה. לאחר דייט עם כריס, שרה מגלה כי הוא מפיץ את השמועה כי השניים קיימו יחסי מין, והוא מתייחס אליה כעת בזלזול. כתגובה, שרה מטילה עליו כישוף אהבה, ואילו רושל מטילה לחש נקמה על לורה, בוני מטילה לחש ליופי על עצמה וננסי מטילה לחש לכוח.

עד מהרה הבנות מגלות כי לחשיהן הצליחו - כריס החל לחזר אחר שרה, הצלקות שבגבה של בוני נעלמו בדרך נס, ואויבתה של רושל החלה מאבדת את שיער ראשה. היחידה שנדמה כי משאלתה לא התגשמה היא ננסי, שנותרת מתוסכלת. אולם, לאחר שאביה החורג מתעלל באימה, ננסי גורמת למותו על ידי התקף לב. חמדנותה של ננסי לכוח מתגברת, והיא מבקשת מהבנות להתאגד יחדיו לריטואל ולזמן את הרוחות. עם השלמת הכישוף, ננסי נפגעת ממכת ברק ומאבדת כל אמפתיה לזולת מלבד רצונה בשליטה ובכוח.

הלחשים אותם הטילו הבנות מתחילים להראות סימני לוואי: בוני הופכת ליותר ויותר מלאת חשיבות בעצמה, רושל מתחילה לרחם על לורה כשהיא רואה אותה מתקרחת, וכריס מנסה לאנוס את שרה. ננסי משתמשת בכוחה כדי להרוג את כריס.

שרה מבצעת לחש כבילה מתוך מטרה למנוע מננסי לפגוע שוב באחרים, אך ניסיונה נכשל ומעגל המכשפות פונה כנגדה, פולש לחלומותיה, מאיים עליה ומשתמש בכוח האשליה כדי לגרום לשרה להאמין שהוריה מתו בתאונה. מעגל המכשפות מתעמר בה על ידי השימוש בחזיונות של תולעים, חרקים ונחשים בניסיון לשכנע אותה להתאבד, עד אשר ננסי חותכת את מפרקי ידיה. שרה מצליחה לזמן את הרוחות, לרפא את עצמה ולהילחם חזרה. היא מבריחה את בוני ורושל, ומביסה את ננסי על ידי השימוש בלחש הכבילה עליה. בסיום הסרט נראית ננסי בבית חולים פסיכיאטרי.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין טאני - שרה ביילי
נב קמפבל - בוני
פאירוזה באלק - ננסי דאונס
רייצ'ל טרו - רושל
סקיט אולריך - כריס הוקר
כריסטין טיילור - לורה ליזי, נערה פופולרית אך גזענית שמתעמרת ברושל
אסומפטה סרנה - ליריו, בעלת חנות הכשפים

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס וויק נפגש עם פיטר פילרדי, ואנדרו פלמינג כדי לכתוב סיפור על נערות בית ספר, וכישוף. השלושה הסבירו כי השימוש בכישוף הוא מטאפורה לכוח של נשים, המגלות את נשיותן. לארבעה התפקידים הראשיים ניגשו שמונים וחמש שחקניות, ביניהן אנג'לינה ג'ולי, ואלישיה סילברסטון. לבסוף נבחרו טאני, קמפבל טרו, ובאלק, כאשר באלק עסקה בוויקה בחייה הפרטיים. ההפקה שכרה את הוויקה פאט דווין כדי לוודא כי הסרט לא פוגעני בשום צורה^[1]. הצילומים התקיימו בכל רחבי לוס אנג'לס, כולל שדה התעופה, שדרות סאן סט, וברודוויי.