נב קמפבל
.jpg) | |
| קמפבל, 2015 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1973 (בת 47) אונטריו, קנדה |
|---|---|
| שם במה | נב קמפבל |
| מדינה |
 קנדה |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־30 שנה) |
| שפה מועדפת |
אנגלית  |
| עיסוק |
שחקנית טלוויזיה, מדבבת, תסריטאית, שחקנית תיאטרון, רקדנית בלט, שחקנית קולנוע, שחקנית, מפיקת תיאטרון |
| בן או בת זוג |
ג'ון לייט (2007–2011) ג'יי ג'יי פילד (2012–הווה) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נב אדריאן קמפבל (באנגלית: Neve Adrianne Campbell; נולדה ב-3 באוקטובר 1973) היא שחקנית קולנוע קנדית. התפרסמה בסדרת הטלוויזיה "שולחן לחמישה" בתפקיד ג'וליה סלינג'ר, ובסרטי הקולנוע "צעקה", "הכישוף" ו"משולש פראי".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפבל נולדה באונטריו, קנדה. אמא של קמפבל, מארני, היא מורה ליוגה וגם פסיכולוגית[1] מאמסטרדם שבהולנד. אביה, ג'רי קמפבל, היגר מהאיסט אנד של גלאזגו שבסקוטלנד,[2] ולימד דרמה בתיכונים. סבה וסבתה של קמפבל מצד האמא ניהלו חברת תיאטרון בהולנד וסבה וסבתה מצד האבא היו גם שחקנים.
קמפבל היא קתולית, אבל מזדהה גם בתור יהודייה, היות שאמה היא צאצאית של יהודים-ספרדים שהתנצרו.
לקמפבל יש שלושה אחים, כריסטיאן, אלכס ודמיאן. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים. היא ואחיה כריסטיאן התגוררו בעיקר עם אביהם (אשר קיבל משמורת על השניים),[2] עם תקופות קבועות בבית של אמא שלהם, עד שנב הייתה בת תשע. באותו זמן היא עברה לגור בבית הספר הלאומי לבלט של קנדה, התאמנה שם והופיעה בהופעות של מפצח האגוזים והיפהפייה הנרדמת.[2] קמפבל עברה מריקוד למשחק בגיל 15, כאשר הופיעה בפנטום האופרה בתיאטרון קאנון טורונטו.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 17, ב-1991 קיבלה קפמבל את תפקידה הראשון בסדרת המדע בדיוני הקנדית "אני וסוד כוחי", בתפקיד של תלמידה. את תפקידה המשמעותי הראשון קיבלה שנה לאחר מכן בסדרת הטלוויזיה הקנדית "הליכת חתול", בדמותה של דייזי. היא עלתה לתהילה מחוץ לקנדה לאחר שלוהקה כג'וליה סלינג'ר בסדרת הדרמה של רשת FOX "שולחן לחמישה," שבו היא שיחקה מ-1994 עד 2000 למשך כל שש עונות הסדרה.
בשנת 1996 לאחר שהשתתפה במספר סרטי קולנוע קנדים ואמריקאים דלי-תקציב, סרטה הראשון של קמפבל שזכה להפצה רחבה היה סרט האימה "הכישוף". באותה שנה כיכבה בתפקיד ראשי בטרילוגיית סרטי האימה "צעקה" בדמותה של סידני פרסקוט.
בשנת 1998 הופיעה בסרטים "משולש פראי" ו"מועדון 54" ותרמה את קולה לסרט "מלך האריות 2: מלכות סימבה" כקולה של קיארה. בשנת 1999 שיחקה בסרט "צריך שלושה לטנגו". בשנת 1998, היא הייתה ברשימת "50 האנשים היפים ביותר" במגזין פיפל.
בעקבות הסרט השלישי של סדרת צעקה, קמפבל הופיעה בכמה סרטים שהופצו באופן מוגבל אך קצרו את שבחי הביקורת, כולל הסרט "פאניקה" (2000), שבו היא הופיעה לצד ויליאם ה' מייסי ודונלד סאת'רלנד. בשנת 2002 היא כיכבה בדרמת הטלוויזיה "שיחה אחרונה", עם סיסי ספייסק וג'רמי איירונס, ועל תפקידה זה זכתה בפרס פריזם על משחק במיני-סדרה או סרט טלוויזיה. בשנת 2003, הסרט "רקדנים" אותו קמפבל גם כתבה, הפיקה, וכיכבה בסרט זה.
בשנת 2004 השתתפה בסרט העצמאי "מתי אהיה נאהבת", שבו היא מופיעה בעירום. הסרט זכה לשבחים על ידי המבקר רוג'ר איברט[3] אך קיבל הפצה קצרה ומוגבלת. במדריך הקולנוע של לאונרד מלטין (מהדורת 2009), מבקר הקולנוע מתאר אותו כ"סרט שלא ניתן להבחין בו ... עמוס בדמויות קרות רוח שאובססיביות לכסף גדול, סקס מזדמן ודחף אינסופי. "
במרץ 2006 קמפבל הופיעה לראשונה בתיאטראות וסט אנד, בגרסה מחודשת של ארתור מילר למחזה Resurrection Blues בתיאטרון אולד ויק בלונדון. מת'יו מודין ומקסימיליאן של גם הופיעו במחזה, אשר קיבל ביקורות מעורבות. Resurrection Blues בוים על ידי רוברט אלטמן, שאיתו קמפבל עבדה בעבר בסרט "רקדנים".[4] מאוחר יותר בשנת 2006, קמפבל השתתפה בהצגה "שיר אהבה", לצד קיליאן מרפי ומייקל מקיין. ההצגה זכתה לביקורות מעורבות.[5]
ב-24 ביוני 2009, חזרה קפמבל לטלוויזיה בתפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה קצרת הימים של NBC "הנדבן" לצדו של ג'יימס פיורפוי. ב-12 באוגוסט 2009 הסדרה ירדה מהמסכים לאחר 8 פרקים.[6]
בשנת 2011 קמפבל שבה לתפקידה כסידני פרסקוט בסרט האימה "צעקה 4", וגם כיכבה בסרט "איש הזכוכית" שיצא במהדורה מצומצמת. בשנת 2012 היא השתתפה במיני-סדרה "טיטניק: דם ופלדה" בתפקיד של ג'ואנה, לצדו של קווין זגרס, ושיחקה בסרט מתח הטלוויזיוני משנת 2013, "רצח בעיירה" ששודר ברשת Lifetime. קמפבל ביצעה מספר הופעות אורח בכמה סדרות טלוויזיה, ביניהן "מדיום", "משפחת סימפסון", "האנטומיה של גריי", "מד מן" ו-"שוודיה אהובתי".
בשנת 2015 ביצעה הופעת אורח בסדרת הטלוויזיה "מנהטן", המספר את אודות פרויקט מנהטן. בשנה זו גם שיחקה בסרט הדרמה-קומי "וולטר", לצדם של ג'סטין קירק ווירג'יניה מדסן. בשנת 2016 הצטרפה קפמבל לסדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" בנטפליקס, החל מהעונה הרביעית, בדמותה של היועצת פוליטית לי-אן הארווי. בשנת 2018 כיכבה בסרט האקשן "גורד שחקים" של הבמאי ראוסון מרשל טורבר. היא שיחקה את שרה סויר, אשתו של וויל (דוויין ג'ונסון). הסרט יצא ב-13 ביולי 2018. קמפבל אף כיכבה בשנה זו בסרט הדרמה העצמאי "מצוץ מהאצבע" בתור ולארי גאנון.
בשנת 2019 שיחקה כרבקה בסרט הדרמה הקנדי "טירה על הקרקע", שהוקרנה בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר 2019. באותה שנה הוכרז כי תגלם את הסופרת לורה סוביץ בסרט הדרמה "עננים" בבימויו של ג'סטין בלדוני. בשנת 2022 היא תחזור לשחק את סידני פרסקוט בסרט "צעקה 5" לצד קורטני קוקס ודייוויד ארקט.
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפבל נישאה לשחקן הקנדי ג'ף קולט ב-3 באפריל 1995. בני הזוג, שנפגשו כאשר הוא היה ברמן בתיאטרון בטורונטו, התגרשו במאי 1998.
בשנת 2005 החלה קמפבל לצאת עם ג'ון לייט, שחקן אנגלי שאותו הכירה בעת צילומי הסרט "חוקרים סקס". השניים התארסו בדצמבר 2005,[7] נישאו במליבו ב-5 במאי 2007,[8] והתגוררו בלונדון עד גירושיהם ב-30 ביוני 2010.
במרץ 2012 קפמבל ובן זוגה השחקן ג'יי ג'יי פילד הודיעו כי הם מצפים לילד ראשון ובאוגוסט 2012 נולד להם בן בשם כספיאן. ב-29 ביוני 2018 קמפבל הודיעה באינסטגרם על אימוץ בנם השני.
נב הופיעה בעבר בקמפיינים של עמותות למען סיוע לסובלים מתסמונת טורט. קפמבל הביעה את תמיכתה בהתמודדות של ברני סנדרס בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האופל (1994) - ג'סי דונובן
- פחיות צבע (1994) - טריסטי
- אני יודעת שבני חי (1994, סרט טלוויזיה) - בת'
- רציחות הזיכרון (1994, סרט טלוויזיה) - ג'ס פוי
- הרוח מטירת קנטרוויל (1996) - וירג'יניה "ג'יני" אוטיס
- הכישוף (1996) - בוני
- צעקה (1996) - סידני פרסקוט
- צעקה 2 (1997) - סידני פרסקוט
- משולש פראי (1998) - סוזי מארי טולר
- מועדון 54 (1998) - ג'ולי בלאק
- היירשירט (1998) - רנה וובר
- מלך האריות 2: מלכות סימבה (1998, דיבוב) - קיארה
- צריך שלושה לטנגו (1999) - איימי פוסט
- מי הטביע את מונה? (2000) - אלן ראש
- פאניקה (2000) - שרה קסידי
- צעקה 3 (2000) - סידני פרסקוט
- חוקרים סקס (2002) - אליס
- שיחה אחרונה (2002, סרט טלוויזיה) - פרנסיס קרול
- צומת אבודה (2003) - מיסי לופטון
- רקדנים (2003) - לורטה ריאן
- אופק נסתר (2003) - קלואי ריצ'רדס
- מתי אהיה נאהבת (2004) - ורה בארי
- צ'רצ'יל: שנות הוליווד (2004) - אליזבת השנייה, נסיכה אנגליה
- טירוף החשיש (2005, סרט טלוויזיה) - מיס פופי
- איזה מין הורים (2006) - אלן מינולה
- אהבה ללא גבולות (2007) - מרגרט סטילוול
- אני באמת שונאת את העבודה שלי (2007) - אבי
- לסגור מעגל (2007) - מארי
- צעקה 4 (2011) - סידני פרסקוט
- איש הזכוכית (2011) - ג'ולי פריטי
- רצח בעיירה (2013, סרט טלוויזיה) - קייט בורקהולדר
- וולטר (2015) - אלי
- גורד שחקים (2018) - שרה סויר
- מצוץ מהאצבע (2019) - ולארי גאנון
- טירה על הקרקע (2019) - רבקה
- עננים (2020) - לאורה
- צעקה (2022) - סידני פרסקוט
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אני וסוד כוחי (1991) - תלמידה
- הילדים במסדרון (1992) - לורה קפאלי
- הליכת חתול (1994-1992) - דייזי מקנזי
- מי מפחד מהחושך? (1994) - נוני ווקר
- קונג פו: האגדה נמשכת (1994) - טריש קולינס
- שולחן לחמישה (2000-1994) - ג'וליה סלינג'ר
- מד טי.וי (1995) - ג'וליה סלינג'ר
- מדיום (2007) - דברה
- הנדבן (2009) - אוליביה מיידסטון
- זאב הים (2009) - מאד ברוסטר
- משפחת סימפסון (2009, דיבוב) - קסנדרה
- טיטאניק: דם ופלדה (2012) - ג'ואנה
- האנטומיה של גריי (2012) - ד"ר ליזי שפרד
- מד מן (2014) - לי קאבוט
- שוודיה אהובתי (2015) - דיאן
- מנהטן (2015) - קיטי אופנהיימר
- בית הקלפים (2017-2016) - לי-אן הארווי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נב קמפבל, ברשת החברתית אינסטגרם
נב קמפבל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נב קמפבל, באתר AllMovie (באנגלית)- נב קמפבל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- נב קמפבל, באתר TV.com (באנגלית)
- מיכל הניג, לאן נעלמה נב קמפבל?, nrg, 1.6.2010
- אמיר בוגן, הקאמבק של נב קמפבל: "הייתי צריכה הפסקה, לעשות שינוי", באתר ynet, 20 ביולי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Neve Campbell Biography". Filmreference.com. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ 1 2 3 4 Findlay, Jane; Lorna Hughes (20 בפברואר 2000). "SCREEN STAR'S SCOTS DREAM; NEVE CAMPBELL JUST CAN'T WAIT TO VISIT THE LAND OF HER FATHER". The Sunday Mail. אורכב מ-המקור ב-2012-12-09. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2007.
- ^ ":: rogerebert.com :: Reviews :: When Will I Be Loved (xhtml)". Rogerebert.suntimes.com. 24 בספטמבר 2004. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ "Print Edition". globeandmail.com. אורכב מ-המקור ב-2012-05-26. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ Campbell, Johnston, McKean and Murphy to Star in West End Love Song, Broadway.com Buzz
- ^ "The Philanthropist: NBC Drama Officially Cancelled". TV Series Finale.com. 21 באוקטובר 2009.
- ^ "IOL: Campbell settles in London with fiancé". Breakingnews.iol.ie. אורכב מ-המקור ב-2012-06-09. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ Article in People http://www.people.com/people/article/0,,20038016,00.html