נב קמפבל
.jpg) |
|
| קמפבל, 2015 | |
| שם במה | נב קמפבל |
|---|---|
| תאריך לידה | 3 באוקטובר 1973 (בת 43) |
| מקום לידה | אונטריו, קנדה |
| שנות הפעילות | 1991- היום |
| פרסים | פרס סאטורן פרס הקולנוע של MTV  |
| http://www.official.nevecampbell.org/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
 |
|
נב אדריאן קמפבל (באנגלית: Neve Adrianne Campbell; נולדה ב-3 באוקטובר 1973) היא שחקנית קולנוע קנדית ממוצא יהודי. החלה את הקריירה שלה על הבמה, התפרסמה בסדרת הטלוויזיה שולחן לחמישה בתפקיד הנערה ג'וליה סלינג'ר. לאחר מכן הופיעה בתפקידים ראשיים בכמה סרטים הוליוודיים, כולל צעקה, הכישוף ומשולש פראי, ומאז הופיעה בתפקידים קטנים וחזרה לבמה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפבל נולדה באונטריו, קנדה למשפחה קתולית בעיקרה. אמא של קמפבל, מארני, היא מורה ליוגה וגם פסיכולוגית[1] מאמסטרדם שבהולנד. אביה, ג'רי קמפבל, מהגר לקנדה מהאיסט אנד של גלאזגו שבסקוטלנד,[2] ולימד דרמה בתיכון במיסיסוגה, אונטריו - התיכון הראשון בווסטווד (עכשיו תיכון לינקולן מ. אלכסנדר), לאחר מכן בתיכון לורן פארק, ועכשיו בתיכון ארינדל. סבה וסבתה של קמפבל מצד האמא ניהלו חברת תיאטרון בהולנד וסבה וסבתה מצד האבא היו גם שחקנים.
קמפבל היא קתולית, אבל מזדהה גם בתור יהודייה, היות שאמה היא צאצאית של יהודים-ספרדים שהתנצרו.
לקמפבל יש שלושה אחים, כריסטיאן, אלכס ודמיאן. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים. היא ואחיה כריסטיאן התגוררו בעיקר עם אביהם (אשר קיבל משמורת על השניים),[2] עם תקופות קבועות בבית של אמא שלהם, עד שנב הייתה בת תשע. באותו זמן היא עברה לגור בבית הספר הלאומי לבלט של קנדה, התאמנה שם והופיעה בהופעות של מפצח האגוזים והיפהפייה הנרדמת.[2] קמפבל עברה מריקוד למשחק בגיל 15, כאשר הופיעה בפנטום האופרה בתיאטרון קאנון טורונטו.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפקיד הראשון בכיכובה של קמפבל היה דייזי בסדרת הטלוויזיה הקנדית Catwalk. היא עלתה לתהילה מחוץ לקנדה לאחר שלוהקה כג'וליה סלינג'ר בסדרת הדרמה שולחן לחמישה, שבו היא שיחקה מ-1994 עד 2000.
סרטה הראשון של קמפבל שזכה להפצה רחבה היה הכישוף (1996). אז היא כיכבה בתפקיד ראשי בטרילוגיית סרטי האימה צעקה.
קמפבל גם הופיעה במשולש פראי וצריך שלושה לטנגו. בשנת 1998, היא הייתה ברשימת "50 האנשים היפים ביותר" במגזין פיפל.
בעקבות הסרט האחרון של סדרת צעקה, קמפבל הופיעה בכמה סרטים שהופצו באופן מוגבל אך קצרו את שבחי הביקורת, כולל הסרט פאניק (2000), שבו היא הופיעה לצד ויליאם ה' מייסי ודונלד סאת'רלנד, והסרט החברה (2003). קמפבל גם כתבה, הפיקה, וכיכבה בסרט זה.
אחר כך בא הסרט העצמאי "מתי אהיה נאהבת", שבו היא מופיעה בעירום. הסרט יצא לאור ב-2004 וזכה לשבחים על ידי המבקר רוג'ר אברט[3] אך קיבל הפצה קצרה ומוגבלת.
במרץ 2006, קמפבל הופיעה לראשונה בתיאטרון, בגרסה של ארתור מילר ל-Resurrection Blues בתיאטרון אולד ויק. מת'יו מודין ומקסימיליאן של גם הופיעו במחזה, אשר קיבל ביקורות מעורבות. Resurrection Blues בוים על ידי רוברט אלטמן, שאיתו קמפבל עבדה בעבר בהחברה.[4] מאוחר יותר בשנת 2006, קמפבל השתתפה בהצגה שיר אהבה, לצד קיליאן מרפי, מייקל מקין, וקריסטן ג'ונסון. ההצגה זכתה לביקורות מעורבות.[5]
ב-24 ביוני 2009, קמפבל חזרה לטלוויזיה בתפקיד ראשי בסדרה הפילנתרופ. ב-21 באוקטובר 2009, הסדרה ירדה מהמסכים.[6]
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפבל נישאה לשחקן הקנדי ג'ף קולט ב-3 באפריל 1995. בני הזוג, שנפגשו כאשר הוא היה מוזג בתיאטרון בטורונטו, התגרשו במאי 1998. בשנת 2005, החלה קמפבל לצאת עם ג'ון לייט, שחקן אנגלי שאותו הכירה בעת צילומי הסרט "חקירת סקס". השניים התארסו בדצמבר 2005,[7] נישאו במליבו במאי 2007,[8] והתגוררו בלונדון עד גירושיהם בשנת 2010. לאחר מכן היא החלה לצאת עם השחקן ג'יג'י פיילד, ובאוגוסט 2012 נולד להם בן בשם כספיאן.
נב הופיעה בעבר בקמפיינים של עמותות למען סיוע לסובלים מתסמונת טורט.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1994 - The Dark
- 1994 - The Passion of John Ruskin
- 1994 - Paint Cans
- 1994 - אני יודעת שבני חי
- 1994 - The Forget-Me-Not Murders
- 1995 - Love Child
- 1996 - הכישוף
- 1996 - צעקה
- 1996 - The Canterville Ghost
- 1997 - צעקה 2
- 1998 - מועדון 54
- 1998 - היירשיט
- 1998 - משולש פראי
- 1998 - מלך האריות 2: מלכות סימבה
- 1999 - צריך שלושה לטנגו
- 2000 - מי הטביע את מונה?
- 2000 - בהלה
- 2000 - צעקה 3
- 2001 - חקירת סקס
- 2002 - Last Call
- 2003 - Lost Junction
- 2003 - החברה
- 2003 - אופק נסתר
- 2004 - מתי אהיה נאהבת
- 2004 - Churchill: The Hollywood Years
- 2005 - שיגעון החשיש
- 2006 - איזה מין הורים
- 2007 - Closing the Ring
- 2007 - אהבה נושכת
- 2007 - אני באמת שונאת את העבודה שלי
- 2007 - Partition
- 2008 - הסוכן קראש
- 2009 - Owl Song
- 2009 - ויוואלדי
- 2011 - צעקה 4
- 2013-רצח בעיירה
תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1992 - 1994 - Catwalk
- 1994 - 2000 - שולחן לחמישה
- 2016 - בית הקלפים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נב קמפבל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכל הניג, לאן נעלמה נב קמפבל?, nrg, 1.6.2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Neve Campbell Biography". Filmreference.com. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Findlay, Jane; Lorna Hughes (20 בפברואר 2000). "SCREEN STAR'S SCOTS DREAM; NEVE CAMPBELL JUST CAN'T WAIT TO VISIT THE LAND OF HER FATHER". The Sunday Mail. אורכב מ-המקור ב-2012-12-09. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2007.
- ^ ":: rogerebert.com :: Reviews :: When Will I Be Loved (xhtml)". Rogerebert.suntimes.com. 24 בספטמבר 2004. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ "Print Edition". globeandmail.com. אורכב מ-המקור ב-2012-05-26. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ Campbell, Johnston, McKean and Murphy to Star in West End Love Song, Broadway.com Buzz
- ^ "The Philanthropist: NBC Drama Officially Cancelled". TV Series Finale.com. 21 באוקטובר 2009.
- ^ "IOL: Campbell settles in London with fiancé". Breakingnews.iol.ie. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2010.
- ^ Article in People http://www.people.com/people/article/0,,20038016,00.html
