הכלה (סרט)
 | |
| מבוסס על |
פרנקנשטיין  |
|---|---|
| בימוי |
פרנק רודאם |
| שחקנים ראשיים |
סטינג (ויקטור פרנקנשטיין) ג'ניפר בילס (כלתו של פרנקנשטיין) קלנסי בראון (המפלצת של פרנקנשטיין) גיא רולף קן קמפבל פיל דניאלס טימותי ספול Andy de la Tour אלכסי סייל קרי אלווס קוונטין קריספ ג'רלדין פייג' קן קמפבל אנטוני היגינס ורושקה פון להנדורף דייוויד רפפורט טוני הייגארת' |
| מוזיקה |
מוריס ז'אר |
| צילום |
סטיבן בורום |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי קולומביה |
| חברה מפיצה |
סרטי קולומביה, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
17 באוקטובר 1985 |
| משך הקרנה |
119 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט אימה, סרט מדע בדיוני, סרט פנטזיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| מקום התרחשות |
אירופה, הונגריה |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 bride |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הכלה (באנגלית: The Bride) הוא סרט אימה בריטי משנת 1985 בבימויו של פרנק רודאם ובכיכובם של סטינג, ג'ניפר בילס, ג'רלדין פייג' וקלנסי בראון. מבוסס על הרומן של מרי שלי משנת 1818; פרנקנשטיין או, הפרומתאוס המודרני, הסרט עוקב אחר הברון צ'ארלס פרנקנשטיין שיוצר אישה, אווה, בעוד המפלצת המקורית שלו - שלכאורה נהרגה בתאונת מעבדה - בורחת לאזור הכפרי. בניגוד לרומן, שמתמקד בעיקר בדמויות הגבריות, הסרט שם דגש חזק גם על הגיבורה הנשית, אווה. הסרט חוקר את מסע הגילוי העצמי של אווה ואת המאבק שלה למצוא את מקומה בעולם.
בסרט, פרנקנשטיין הוא מדען מבריק ואקסצנטרי שאובססיבי לרעיון ליצור חיים. מונע על ידי רצונו לשחק את אלוהים, פרנקנשטיין יוצא לניסוי מסוכן ושנוי במחלוקת במטרה ליצור בן אנוש בתהליך של החייאה מחדש. פרנקנשטיין מוצג כדמות עשירה וחידתית המתגוררת בטירה מבודדת באזור הכפרי של אירופה. נחוש ליצור את האישה המושלמת, הוא מרכיב בקפידה חלקי גוף ממקורות שונים, כולל אלה של אנשים שנפטרו. בעזרת עוזרו הנאמן, פאולוס, פרנקנשטיין ומקים מעבדה משוכללת בטירתו שבה הוא עורך את הניסוי פורץ הדרך שלו.
הסרט נחל כישלון מסחרי עם יציאתו לאקרנים, אך מאז זכה לשבחים על ידי המבקרים על הוויזואליה, ההופעות והאווירה שלו. הוא תואר כסרט "מהמם ויזואלית" ו"אטמוספירי" ש"לוכד בהצלחה את הרוח הגותית של הרומן של שלי".
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במעבדה הממוקמת בטירתו, הברון צ'ארלס פרנקנשטיין (סטינג) וצוות המדענים שלו יוצרים בת זוג (ג'ניפר בילס), ליצור הקודם שיצר, המפלצת (קלנסי בראון). בת הזוג זהה פיזית לאדם וחסרה את העיוותים של המפלצת. ככזו, היא סולדת מהמפלצת ודוחה את ניסיונות חיזור מצידו. פרנקנשטיין מטיח עלבונות במפלצת ומכה אותה, המפלצת, בהתקף של זעם ותסכול הורסת את המעבדה וגורמת לשריפה. פרנקנשטיין סבור כי המפלצת מתה בשריפה, ולוקח עימו את האישה שיצר בחזרה לאגף מגוריו בטירה.
בטירה, פרנקשטיין משתף את חברו, קלרוול ׁׁ(אנתוני היגינס), כי מצא אישה מוכת שיכחה ביער, לאחר שהתעלפה ממכת ברק. כשחברו תוהה מה בכוונתו של פרנקשטיין לעשות עימה, פרנקנשטיין מביע את רצונו ליצור את "האישה החדשה", חזון של יצור נשי המגלם איכויות ומאפיינים מסוימים שלדעתו חסרות בנשים מסורתיות. בעיני פרנקנשטיין, האישה החדשה היא אישה שאינה כבולה לנורמות או לאילוצים חברתיים. הוא רואה בעיני רוחו ישות המשוחררת מהמגבלות המוטלות, לדעתו, על נשים כגון התרפסות ופסיביות. פרנקנשטיין חפץ באישה עצמאית, מעורה אינטלקטואלית ומסוגלת לעסוק בענייני העולם ברמה שווה לגבר.
במקביל, המפלצת טועה בדרכים, ותוך כדי כך נתקלת בגמד מנודה בשם "רינלדו" ׁׁ(דייוויד רפפורט). רינלדו מוצא מכנה משותף עם המפלצת, שגם היא מנודה מהחברה. ויחד השניים מטיילים במטרה להגיע לקרקס בבודפשט, שם רינדלדו מקווה למצוא עבודה כלוליין בקרקס.
פרנקשטיין מפקיד את מנהלת משק הבית שלו, גברת באומן (ג'רלדין פייג'), על חינוכה של האישה שיצר והפיכתה מיצור פראי, לבת תרבות. הוא מעניק לה שם, אווה, והיא מתחילה לתהות לגבי זהותה וזהותו של פרנקנשטיין עצמו. המפלצת עוברת תהליך דומה על ידי רינלדו, שמצליח לראות את הרגישות שבמפלצת ומלמד אותה להביע עדינות והתחשבות בזולת. תוך כדי כך המפלצת נחשפת ומספרת לרינלדו על כמיהתה לאישה שנוצרה בעבורו, אך בעקבות דחייתה הוא מרגיש נחות ביחס אליה.
במהלך רכיבה משותפת, קלרוול תוהה בשנית לגבי מניעיו של פרנקנשטיין, ושואל אותו האם לימד את אווה רק נימוסים והליכות או גם לגבי דברים גשמיים יותר, כמו מיניות. פרנקנשטיין משיב לו שאווה עדיין מתנהגת כילדה, ובכוונתו ללמד אותה לאהוב "כשווה בין שווים". קלרוול לועג לו ומשווה אותו לפיגמליון המבקש להפיח חיים בפסל שיצר. הוא מזהיר את פרנקשטיין כי שאיפותיו עלולות לצאת משליטה.
רינלדו ממשיך עם המפלצת בדרכים, תוך כדי שהוא משתמש בכוחה וחוסה בצילה, ומגיע יחד עימה לקרקס. הוא תופר את בגדיה של המפלצת ובכך מגלה צלקות רבות על גבה. הוא מפתח חיבה רבה למפלצת, אותה הוא רואה בתור חבר וכשווה בין שווים, ומכנה אותה בשם "ויקטור" (זה שינצח / יזכה באהבה). הוא משתף את ויקטור בתכוניותיו להתעשר בקרקס, ולהגיע לבסוף לוונציה. ומציע לו להילחם עבור אהבתה של אווה.
כאשר הם מגיעים לקרקס, רינלדו מציג את עצמו כגמד הנמוך ביותר באירופה בפני מנהל הקרקס, מגר, אך הוא אינו מתרשם ממנו. הוא מחפש פועלי קרקס חסונים. רינלדו משתמש שוב בכישורים של ויקטור החסון, ומציג את כוחו הרב בפני מנהל הקרקס. רינלדו מציע את השירות של השניים כעסקת חבילה ומנהל הקרקס מסכים בחוסר רצון להעסיק גם אותו. לאחר מכן רינלדו מציג את כישורי הקרקס שלו כשהוא מביים נפילה מטרפז גבוהה התלוי על חבל, בפני מגר ועוזרו, בלהבנתיים, אווה מפתחת יותר ויותר מודעות ונעשית סקרנית, אך ת מתוסכלת כשהיא אינה מוצאת תשובות לגבי מקומה בין בני האנוש האחרים, ולגבי המקורות שלה. פרנקנשטיין, שבזמן חינוכה פיתח אליה חיבור ומייעד לה גדולות, מסרב להניח לה.
פרנקנשטיין מציג את אווה לחברה הגבוהה, היא מרשימה את הנוכחים בדעתנותה, ושם היא פוגשת קצין צעיר בשם יוזף שודן (קרי אלווס) שמחזר אחריה, ומספר לה שפרנקנשטיין סולק מהאוניברסיטה. במקביל השנאה של בעלי הקרקס לרינלדו גוברת בשל דרישותיו הכספיות. ויקטור לא מצליח להפסיק לחשוב על אווה ונראה כי הוא הולך ומפתח רגש חזק אליה. רינלדו מעודד אותו להקשיב לליבו. גם פרנקנשטיין מתחיל לפתח רגשות ארציים לאווה והוא מוקסם ממנה.
בזמן שאווה ממשיכה לשאול שאלות לגבי מוצאה , ויקטור ורינלדו ממשיכים להופיע בקרקס. אלא שהפעם בלה חותך את הרתמה של רינלדו על מנת שהוא ייפול אל מותו וויקטור יניב להם רווחים באופן ישיר. ויקטור עד למתרחש, ומנסה להזהיר את רינלדו ללא הצלחה, וכך רינלדו נופל אל מותו במהלך ההופעה בקרקס. ויקטור מבכה את מות חברו, ובמקביל נראית אווה, שנמצאת אצל פרנקנשטיין בוכה יחד איתו, כתותאה חיבור שנובע ממוצאם המשותף. לאחר שוויקטור לוקח את הכסף הוא עד לשיחה בין בלה למגר, שבה הוא מגלה כי רינלדו נרצח. בהתקף זעם הוא הורג את בלה ונמלט מהמקום.
במהלך רכיבה באוסטריה, אווה נתקלת בוויקטור שישן באוויר הפתוח. היא אינה מזהה אותו אך הוא מזהה אותה. הוא מעניק לה תליון, שהיה שייך לרינלדו, שעליו מוטבעים סמלים מהעיר ונציה. כשפרנקשטיין רואה את התליון קינאתו מתעוררת. בהמשך ויקטור רוכש עבורה שרשרת מזכוכית זולה להבעת אהבתו, שעליה הוא מוכן לשלם את כל הונו. אך הוא עדיין מרגיש שכל מתנותיו הגשמיות לא משתוות לאורח החיים הראוותני אליו מורגלת אווה במגוריה אצל פרנקנשטיין.
במהלך שיטוטיו של ויקטור נודע לאנשי הקרקס כי הוא נמצא בעיירה בורקור, והם דולקים בעקבותיו ואוזקים אותו לקיר. במקביל, אווה נמלטת מביתו של פרנקנשטיין למפגש אינטימי עם יוזף, פרנקנשטיין מגלה זאת , דולק בעקבותיה ומפריד ביניהם. תוך כדי השיחה ביניהם אווה מגלה שרגשותיו של יוזף כלפיה היו שקריים. פרנקנשטיין, שעד לכך שאווה פיתחה אופי משלה, והפכה דעתנית ונחרצת, אינו מוכן להשלים עם אופייה החדש. במהלך ויכוח ביניהם פרנקנשטיין חושף בפניה את האמת אותה היא נחרדת לגלות, במקביל רואים גם את ויקטור הכלוא מרגיש את אותם הרגשות שהיא חשה.
אווה חפצה למצוא את הייצור לו היא נועדה, פרנקנשטיין עונה כי הייצור מת, וכעת הוא חושק בה לעצמו. הוא מנהל מרדף אחריה בטירה במטרה לאנוס אותה, אך ויקטור מצליח להמלט מבית הכלא, ולרכוב על סוס לטירה משום שהוא חש שאווה בצרה. הוא מתעמת עם פרנקנשטיין ומשליך אותו מראש מגדל הטירה אל מותו. לאחר מכן הוא מתכוון לעזוב אך אווה, מונעת ממנו. הוא מספר לה שפרקנשטיין מת.
אווה וויקטור מגשימים במשותף את חלומו של רינלדו ושטים בגונדולות של ונציה.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הוא עיבוד מחודש פמיניסטי ל"כלת פרנקנשטיין" (1935), ושוחרר במלאת 50 שנה לסרט המקורי, בזמן שאלזה לנצ'סטר, הכלה המקורית, עדיין הייתה בחיים אך במצב בריאותי ירוד; היא נפטרה שנה לאחר מכן. הסרט לא שימש כהמשך לסרט פרנקנשטיין קודם, אלא עמד בפני עצמו. צילומי הסרט נערכו בעיקר בצרפת ובאולפני Shepperton, ונמשכו כ-14 שבועות. הבמאי פרנק רודהם, שהתפרסם קודם לכן על בימוי הסרט Quadrophenia, גויס לפרויקט לבקשת התסריטאי לויד פונוויל, אשר ביקש ליצור גרסה מודרנית ורומנטית יותר למיתוס של פרנקנשטיין. רודהם תיאר את הסרט כ"עיבוד פמיניסטי" לסיפור המקורי, תוך התמקדות בעולמה הרגשי והעצמאי של הכלה אווה, ולא רק בתפקידה כיצירתו של המדען.
את הברון צ'ארלס פרנקנשטיין גילם המוזיקאי סטינג, שלמד במיוחד לרכוב על סוסים עבור תפקיד זה. במקור יועד לגלם דווקא את יוזף – הקצין שמתחרה על אהבתה של אווה – ואף נשקלה האפשרות ללהק שחקן מבוגר יותר לתפקיד הברון. סטינג שיתף פעולה עם רודהם בפעם השנייה, לאחר קוואדרופניה. את אווה גילמה ג'ניפר בילס בתפקידה הקולנועי השני לאחר הצלחת פלאשדאנס (1983). בילס סירבה להצטלם בעירום ולכן השתמשה בכפילת גוף, ובמהלך צילומי סצנות דרמטיות האזינה במשך כ-20 דקות לפני הצילום להקלטה של מוזיקת סטינג, כהכנה רגשית. היא הייתה הראשונה ששמה הופיע בכתוביות הפתיחה, אך סטינג הוצב ראשון בכתוביות הסיום ובחומרי הפרסום.
קלנסי בראון גילם את המפלצת ויקטור, שם שניתן לו, בין השאר, כהומאז' למפיק הסרט ויקטור דריי. בכל יום נדרשו כחמש שעות של איפור ותותבות להרכבת הדמות, כולל שלוש וחצי שעות להרכבה ושעתיים להסרה. הצילומים הופסקו לעשרה ימים בעקבות זיהום עור שבו לקה בראון, ככל הנראה עקב האיפור הכבד. הבמאי רודהם ציין בדיעבד כי לדעתו הקשר הפסיכולוגי-טלפתי בין אווה לוויקטור "לא עבד כלל", והוסיף כי הייתה זו טעות להפוך את דמות הברון לסוטה מין.
בתפקיד ד"ר זאלוס, עוזרו של הברון, הופיע הסופר והשחקן הבריטי קוונטין קריספ, בן דוד רחוק של בוריס קרלוף – שגילם את המפלצת בגרסאות הקולנועיות המוקדמות של פרנקנשטיין. זה היה רק תפקידו הדרמטי השני של קריספ, והוא המשיך להופיע בטלוויזיה ובקולנוע עד מותו בגיל 90. קריספ אף אמר את שורת המחווה לסרט המקורי: "She’s coming alive!", בעוד שסטינג עצמו לא חזר על השורה המפורסמת "She’s alive!". בסצנה זו הופיע גם המותג הבדיוני "רודולף שטיינבאך ובן" על גבי הציוד המדעי.
דייוויד רפפורט, שגילם את הגמד רינלדו (כשם משפחתו של תסריטאי "אבוט וקוסטלו פוגשים את האיש הבלתי נראה"), כמעט נהרג בתאונת שריפה בסט הצילומים. האוהל הענק שנבנה באולפני Shepperton נשרף כליל בארבע דקות. האפקטים המיוחדים מנעו את חילוצו המיידי, והוא נותר תלוי באוויר כאשר האוהל החל לעלות באש, אך ניצל ברגע האחרון.
מריאל המינגוויי צילמה סצנות לתפקיד אליזבת' שנחתכו לבסוף מהסרט. הסרט צולם בחלקו באזור דורדון (Dordogne) שבצרפת, לרבות בעיירה סרלה-לה-קנדה (Sarlat-la-Canéda), שבה צולם גם הסרט "הדואליסטים" (1977) של רידלי סקוט. המגדל המרשים בסרט, בגובה 30 מטרים ובמשקל 100 טונות, נבנה במיוחד לצורך הצילומים ונדרשו שני מסוקים כדי להזיז אותו למקומו המדויק על פי חזונו של רודהם.
הסרט זכה לשבחים מ-Variety על סגנונו הוויזואלי הבהיר, הפסקול העשיר של מוריס ז'אר, תפיסתו את הנשים, הדמויות הצעירות והיקפו הרומנטי. ג'רלדין פייג', ששיחקה את גברת באומן בתפקיד משנה, זכתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר באותה שנה על תפקידה ב"המסע לבאונטיפול". אחד ממשפטיו האחרונים של סטינג בסרט, "למה להאריך את הבלתי נמנע", נאמר על ידו גם כאחד ממשפטיו האחרונים ב"חולית" של דייוויד לינץ'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הכלה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הכלה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הכלה", באתר נטפליקס
"הכלה", באתר AllMovie (באנגלית)- "הכלה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הכלה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "הכלה", באתר אידיבי
"הכלה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
