הכתב הכרמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טבלת האותיות של הכתב הכרמלי
Karmel-alphabet-hebrew.svg

הכתב הכרמלי הוא שיטת ליטון של עברית, שפותחה על ידי מיכאל אבינור החל משנות ה-50. האלפבית מורכב מ-38 אותיות שחלקן נראות כאותיות לטיניות רגילות, ולאחרות יש צורה מיוחדת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ליטון של עברית

הכתיב חסר הניקוד בעברית בעייתי, שכן על ידי קריאת מילה לא ניתן לדעת בוודאות את דרך הגייתה או משמעותה. הכתב הכרמלי פותח מתוך ראייה בשיטת הניקוד, שנוצרה מעט לפני המאה ה-10, את אחת הבעיות המרכזיות של העברית[1]. לפי גישה זו, מאחר שהשפה העברית השתנתה מאז והפכה לשפה מדוברת, שיטת הניקוד אינה מתאימה עוד. הכתב הכרמלי פותח כדי להציע אלפבית מלא, המאפשר התאמה טובה יותר בין ההגאים בעברית לאותיות. הדבר נעשה בעזרת הגדלת מספר האותיות באופן ניכר, וייחוד אותיות לסימון תנועות. מטרת הכתב המוצע היא לשפר את הבנת הנקרא ולהקל על תעתיק של מונחים לועזיים בכלל ומונחים מדעיים בפרט.

מאפייני הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית זה אין שימוש באותיות עבריות. מספר האותיות נקבע כך שכל עיצור בעברית מודרנית ורוב התנועות בה יקבלו ביטוי כאות נפרדת. נוצרו סימנים חדשים עבור האותיות א, ח, ט, ע, ו-ש. העיצורים ז', ג', צ' קיבלו אות משלהם ועיצורי ב, כ, פ פוצלו לשתי אותיות.

השימוש בכתב כרוך בלמידת כל חוקי העברית, והקפדה עליהם, מה שעלול להקשות את השימוש בו.

אמות קריאה שורשיות נכתבות כעיצורים: דין - dyn, ראשוני - riэɯoni.

אין סימון בכתב של ההטעמה, ונוצרות מכך דו-משמעויות חדשות. למשל: רצת, רצתה - racta. אין הבחנה בין איכות תנועות (או משך): אֵל, אֶל - эel.

תנועות חטופות מסומנות עם סימן דיאקריטי, למשל חטף פתח - á. שווא נע מסומן כמו חטף סגול. שווא נע לעתים אינו מסומן בראש מילה. פתח גנוב מסומן כמו חטף פתח. גם תנועות חטופות שלא קיימות בעברית: "חטף קובוץ" ו-"חטף חיריק", קיבלו ייצוג ú í (אמנם חטף חיריק מופיע פעמים בודדות בכתר ארם צובא, אך השימוש בו במסגרת הכתב הכרמלי שונה ורב). אותיות השימוש מ"ש וכל"ב מנוקדות בתנועה חטופה, לרוב חטף סגול.

נוסף על הליטון, מערכת זו כוללת גם מספר שינויים מורפולוגים בשפה העברית. ביניהם:

  • סימון דגש חזק באמצעות הכפלת האות. לדוגמה: סיכה - sikka.
  • אותיות נפרדות לאלופונים של אותיות בכ"פ. לדוגמה: סיכה - sixa.
  • ביטול ההבחנה בין שֹי"ן שמאלית ובין סמ"ך - אובדן פונמה. נוגס, נוגשֹ - noges.
  • הפרדת תחליות מש"ה וכל"ב ברווח מהמילה. גם מצורת המקור הנטוי. להתערב - lé hitɤarrev
  • אי-סימון דגש חזק אחרי תחיליות מש"ה.
  • כתיבת ה"א הידיעה בכל המקרים, גם כאשר אינה נהגית. לדוגמה: בספינות - Bha sfinot.
  • סימון דגש חזק בסוף מילה, שאינו נהגה. לדוגמה: כף - Kaff, מסך - masaxx.
  • סימון דגש חזק באותיות אחעה"ר.

ראשי תיבות נשארים ללא שינוי: על ידי - ɤ"y

חוקי התעתיק משפות זרות אל הכתב הכרמלי שונה:

  • הדיגרף th מתועתק עם האות ט.
  • תנועת y נשארת ללא שינוי במעבר לכתב הכרמלי, על-אף ששם מדובר בעיצור. טיפוסיים - typusiyim.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיעון זה וכל האחרים, מתוך רשימת מאמרים זו