ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת המשנה הצרפתית
Ligue 2 logo.svg
שם מלא ליגה 2
תחום כדורגל
מדינות צרפתצרפת  צרפת
קבוצות 20
שנת הקמה 1933
אלופה נוכחית סטאד ריימס (2017/2018)
מפעל גבוה ליגת העל הצרפתית
מפעל מקביל הגביע הצרפתי
מפעל נמוך הליגה הצרפתית השלישית
www.lfp.fr/ligue2/

ליגת המשנה הצרפתית הוא מפעל כדורגל צרפתי מקצועני בשיטת ליגה. הליגה, הידועה בשם ליגה 2צרפתית: Ligue 2), היא הליגה השנייה בדרגתה במבנה ליגות הכדורגל בצרפת. יחד עם ליגת העל, מרכיבות השתיים את "הליגה לכדורגל מקצועני", המפעילה את הליגות המקצועניות בצרפת. בליגה מתחרות 20 קבוצות, המתחרות על העפלה לליגת העל וכנגד ירידה לליגה השלישית, שלא שייכת לליגות המקצועניות.

הליגה הוקמה בשנת 1933, שנה לאחר הליגה המקצעונית הראשונה, תחת השם "מחלקה 2" (בצרפתית: Division 2). מאז פעלה הליגה ללא הפסקה, למעט בשנים 19391945, בהן התקיימה מלחמת העולם השנייה. בשנת 2002 שינתה הליגה את שמה לשמה הנוכחי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת המשנה הצרפתית הוקמה בשנת 1933 תחת השם "מחלקה 2". העונה הראשונה הורכבה מ-23 קבוצות, מתוכן שש קבוצות שירדו מהליגה הבכירה שהוקמה שנה קודם לכן, ומקבוצות נוספות שהתנגדו שנה מוקדם יותר לקריטריונים להקמת הליגה המקצוענית הראשונה. בעונה הראשונה חולקה הליגה למחוז צפוני ודרומי. שתי האלופות המחוזיות העפילו לליגה הבכירה, ונפגשו ביניהן למשחק על אליפות הליגה. האלופה הראשונה הייתה הכוכב האדום, אלופת המחוז הצפוני, שגברה על אולימפיק אלס בתוצאה 3-2.

בעקבות איחודים, פרישות ואיבוד סטטוס מקצועני, החליטה התאחדות הכדורגל הצרפתית להרחיב את הליגה ל-16 קבוצות בעונת 1934/1935, ולאמץ את שיטת הטבלה הבודדות ובכך לבטל את שיטת המחוזות. חוסר היציבות של הקבוצות הצרפתיות הביא לשינויים נוספים, כך שעונה אחר כך גדל המספר ל-19 קבוצות, וכעבור שנה נוספת גדל שוב ל-25 קבוצות, שחולקו הפעם לארבעה מחוזות.

בשנת 1939 הופסקו משחקי הליגה בעקבות פריצתה של מלחמת העולם השנייה. לאחר חזרתה לפעילות עם תום המלחמה בשנת 1945, התאחדו שתי הליגות הראשונות תחת מסגרת נפרדת, הליגה לכדורגל מקצועני. האיחוד נוצר בעקבות הריבוי בקבוצות חובבניות, והצליח לייצב את שתי הליגות הבכירות במדינה. העונה הראשונה לאחר המלחמה עוד שוחקה בשני מחוזות, אך בין עונת 1946/1947 לעונת 1969/1970, חזרה הליגה לשיטת הטבלה האחת. בכל העונות הללו הייתה הליגה השנייה ליגה "סגורה", כך שלא היו יורדות ממנה לליגה השלישית, כך שנשמרה הפרדה בין המקצועניות לחובבניות.

בעונת 1970/1971 נפתחה הליגה לקבוצות חדשות, לאחר רפורמה בשיטת הליגות שאפשרה לקבוצות מקצועניות, חצי-מקצועניות וחובבניות להעפיל לליגת המשנה. בשתי העונות הראשונות שלאחר הרפורמה חולקה ליגת המשנה לשלושה מחוזות בני 16 קבוצות, והחל מעונת 1972/1973 חולקה הליגה לשני מחוזות בני 18 קבוצות. החל מעונת 1993/1994 חזרה הליגה לשיטת הטבלה האחת.

בשנת 2002, שינתה הליגה השנייה את שמה ל"ליגה 2".

מבנה ושיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת המשנה הצרפתית מורכבת מעשרים קבוצות, הנפגשות ביניהן פעמיים בעונה. בסך הכל הליגה נפרשת על פני 38 מחזורים, המשוחקים בדרך כלל בין החודשים אוגוסט למאי. המשחקים מתקיימים בדרך כלל בימי שישי ושני, למעט מספר משחקים המשוחקים בשאר ימי השבוע וסופי השבוע. הליגה נכנסת לפגרת חורף החל מסוף השבוע האחרון שלפני חג המולד, וחוזרת לפעילות בשבוע השני של חודש ינואר. החל מעונת 2015/2016, נקבע כי שתי קבוצות, האלופה וסגניתה, מעפילות בתום העונה לליגה הבכירה, בעוד שתי האחרונות נושרות לליגה השלישית. עד לעונה זו, מספר העולות והיורדות עמד על שלוש קבוצות.

עבור כל ניצחון מקבלת המנצחת שלוש נקודות, ונקודה אחת עבור שוויון. במקרה של שוויון בנקודות בסיום העונה, נקבע הדירוג על פי פער שערים, ובמקרה של שוויון נוסף, הוא נקבע על פי מספר שערי הזכות. אם גם מדד זה הוא זהה, יחלקו הקבוצות בעלות המאזן הזהה את אותו המקום, אלא אם כן מדובר במקום ראשון או במקומות המובילים לירידה, ובמקרה כזה יתקיים משחק פלייאוף במגרש נייטרלי.

קבוצות הליגה לעונת 2018/19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2019/2018 יתחרו בליגה הקבוצות הבאות:

קבוצה עיר אצטדיון תכולה
אוסר אוסר אצטדיון ל'אבה דשאן 21,379
אורליאן אורליאן אצטדיון דה לה סואורס 7,000
אז'אקסיו אז'אקסיו אצטדיון פרנסואה קוטי 10,446
בזייה בזייה אצטדיון דה לה מדיטראנה 15,097
ברסט ברסט אצטדיון פרנסיס לה-בלה 15,097
גזלק אז'אקסיו אז'אקסיו אצטדיון אנז' קאסאנובה 8,000
גרנובל פוט גרנובל אצטדיון דס אלפס 20,068
הכוכב האדום פריז פריז אצטדיון דה פריז 2,999
ואלנסיין ואלנסיין אצטדיון היינו 25,172
טרואה טרואה אצטדיון דה ל'אוב 20,420
לאנס לאנס אצטדיון פליקס בולאר 37,705
לה הבר לה הבר אצטדיון אושיאן 25,178
לוריאן לוריאן אצטדיון דו מוסטואר 18,890
מץ מץ אצטדיון סנט-סימפוריין 25,636
נאנסי נאנסי אצטדיון מרסל פיקו 20,087
סושו מונבליאר אצטדיון אוגוסט בונאל 20,005
פריז פריז אצטדיון סבסטיאן שארלטי 20,000
קלרמון פוט קלרמון-פראן אצטדיון גבריאל מונפייה 11,980
שאטורו שאטורו אצטדיון גאסטון פטיט 17,173
שאמו ניור ניור אצטדיון רנה גז'ארד 10,886

אלופות ועולות לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה עולות נוספות
1933/1934 הכוכב האדום אולימפיק אלס, מילוז, שטרסבורג
1934/1935 מץ ואלנסיין
1935/1936 רואן רובה
1936/1937 לאנס ואלנסיין
1937/1938 לה הבר סנט אטיין
1938/1939 הכוכב האדום סטאד רן
1939/1940 מלחמת העולם השנייה
1940/1941
1941/1942
1942/1943
1943/1944
1944/1945
1945/1946 פ.צ. נאנסי (צפון), מונפלייה (דרום) סטאד פראנסה פריז, טולוז
1946/1947 סושו אולימפיק אלס
1947/1948 ניס קולמר
1948/1949 לאנס בורדו
1949/1950 נים אולימפיק לה הבר
1950/1951 אולימפיק ליון מץ
1951/1952 סטאד פראנסה פריז מונפלייה
1952/1953 טולוז מונקו, שטרסבורג
1953/1954 אולימפיק ליון טרואה, ראסינג פריז
1954/1955 סדאן -
1955/1956 סטאד רן אנז'ה, ואלנסיין
1956/1957 אולימפיק אלס בזייה, ליל
1957/1958 פ.צ. נאנסי סטאד רן, לימוז', שטרסבורג
1958/1959 לה הבר סטאד פראנסה פריז, ספורטינג טולון, בורדו
1959/1960 גרנובל פ.צ. נאנסי, רואן, טרואה
1960/1961 מונפלייה מץ, סושו, שטרסבורג
1961/1962 גרנובל ואלנסיין, בורדו, אולימפיק מרסיי
1962/1963 סנט אטיין נאנט
1963/1964 ליל סושו, ספורטינג טולון
1964/1965 ניס הכוכב האדום, קאן
1965/1966 סטאד ריימס אולימפיק מרסיי
1966/1967 אזאקסיו מץ, אקס
1967/1968 באסטיה נים אולימפיק
1968/1969 אנז'ה אנגולם
1969/1970 ניס נאנסי, סטאד ריימס
1970/1971 פריז סן-ז'רמן ליל, מונקו
1971/1972 ואלנסיין סדאן, שטרסבורג
1972/1973 לאנס טרואה, מונקו
1973/1974 ליל הכוכב האדום, פריז סן-ז'רמן
1974/1975 נאנסי ואלנסיין, אולימפיק אביניון
1975/1976 אנז'ה סטאד רן, סטאד לאוואל
 
עונה אלופה עולות נוספות
1976/1977 שטרסבורג מונקו, רואן
1977/1978 ליל אנז'ה, פריז
1978/1979 גניון[1] ברסט, לאנס
1979/1980 אוסר טור
1980/1981 ברסט מונפלייה
1981/1982 טולוז רואן, מילוז
1982/1983 סטאד רן נים אולימפיק, ספורטינג טולון
1983/1984 טור אולימפיק מרסיי, ראסינג פריז
1984/1985 לה הבר ניס, סטאד רן
1985/1986 ראסינג פריז סנט אטיין
1986/1987 מונפלייה שאמו ניור, קאן
1987/1988 שטרסבורג סושו, קן
1988/1989 אולימפיק ליון מילוז, ברסט
1989/1990 נאנסי סטאד רן
1990/1991 לה הבר נים אולימפיק, לאנס
1991/1992 בורדו ואלנסיין, שטרסבורג
1992/1993 מרטיג אנז'ה, קאן
1993/1994 ניס סטאד רן, באסטיה
1994/1995 אולימפיק מרסיי[2] גנגאן, גניון
1995/1996 קן אולימפיק מרסיי, נאנסי
1996/1997 שאטורו טולוז
1997/1998 נאנסי לוריין, סושו
1998/1999 סנט אטיין סדאן, טרואה
1999/2000 ליל גנגאן, טולוז
2000/2001 סושו לוריין, מונפלייה
2001/2002 אז'אקסיו שטרסבורג, ניס, לה הבר
2002/2003 טולוז לה מאן, מץ
2003/2004 סנט אטיין קן, איסטרס
2004/2005 נאנסי לה מאן, טרואה
2005/2006 ואלנסיין סדאן, לוריין
2006/2007 מץ קן, שטרסבורג
2007/2008 לה הבר נאנט, גרנובל
2008/2009 לאנס מונפלייה, בולון
2009/2010 קן ברסט, ארל
2010/2011 אוויאן אזאקסיו, דיז'ון
2011/2012 באסטיה סטאד ריימס, טרואה
2012/2013 מונקו גנגאן, נאנט
2013/2014 מץ לאנס, קן
2014/2015 טרואה גאזלק אז'אקסיו, אנז'ה
2015/2016 נאנסי דיז'ון, מץ
2016/2017 שטרסבורג אמיין, טרואה
2017/2018 סטאד ריימס נים אולימפיק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גניון לא העפילה לליגה הבכירה על אף שזכתה באליפות, לאחר שסירבה לקבל סטטוס מקצועני
  2. ^ מרסיי לא העפילה לליגה הבכירה על אף שזכתה באליפות, לאחר שפשטה רגל