מונקו (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א.ס. מונקו
סמל א.ס. מונקו
מידע כללי
כינוי "Les Rouge et Blanc" (האדומים-לבנים)
תאריך ייסוד 1919
אצטדיון אצטדיון לואי השני, מונקו
(תכולה: 18,523)
בעלים דמיטרי ריבולובלב
נשיא דמיטרי ריבולובלב
יו"ר דמיטרי ריבולובלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן לאונרדו ז'רדים
ליגה ליגה 1
www.asmonaco.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

א.ס. מונקוצרפתית: Association Sportive de Monaco Football Club ובקיצור ASM) הוא מועדון כדורגל ממונקו, שנוסד בשנת 1919, והפך למקצועני בשנת 1948. מגרשה של מונקו הוא אצטדיון לואי השני, שבו 18,500 מקומות ישיבה.

על אף שמיקומה של קבוצת הכדורגל הוא במונקו, שהיא מדינה בפני עצמה, הקבוצה משחקת בליגת העל הצרפתית ואף מגיעה להישגים רבים. בשל העובדה שהקבוצה ממומנת על ידי הנסיכות, מתייחסים אליה הצרפתים בחשדנות ונשיא אולימפיק מרסיי לשעבר אף רמז כי יש לאסור על מונקו את השימוש בכספי ציבור, שמעניקים לה יתרון על שאר קבוצות הליגה הצרפתית.

מספר האוהדים הממוצע במשחקיה הביתיים של מונקו נמוך יחסית (10,394 בממוצע למשחק בעונת 2003/2004, למשל), אולם בהתחשב בעובדה שבעיר מתגוררים רק כ-30 אלף תושבים, מדובר ביחס גבוה מאד בין מספר התושבים למספר הצופים במשחקים.

הקבוצה ממומנת על ידי חברת Fedcom בבעלות האוליגרך הרוסי דמיטרי ריבולובלב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הוקמה בשנת 1924 ביוזמה אישית של לואי השני, נסיך מונקו, ונהנית מאז ועד היום מתמיכת בית המלוכה השולט בנסיכות הזעירה.

בשנות התשעים הצליחה מונקו בסיוע של רכש נבון ואימון של מאמנים כמו ארסן ונגר להגיע להישגים משמעותיים. בעונת 1996-1997 הוביל את המועדון סגל משופע כשרון בכיכובו של השחקן הצעיר תיירי הנרי לאליפות הליגה הצרפתית. אותו סגל העפיל בשנה לאחר מכן עד לחצי גמר ליגת האלופות, אך הקבוצה הודחה ובאותה עונה גם איבדה את תואר האליפות לקבוצת לאנס.

למרות שאיבדה את כוכבה הגדול הנרי הצליחה הקבוצה להיבנות מחדש בעונת 1999-2000 סביב השוער הצרפתי פביאן בארטז והחלוצים דוד טרזגה ומרקו סימונה האיטלקי. הקבוצה החזירה לעצמה את תואר האליפות באותה עונה כשהיא מקדימה את פריז סן ז'רמן ואת אולימפיק ליון.

לאחר עונת אליפות זו הלכה הקבוצה והתדרדרה אל מרכז הטבלה בשתי העונות הבאות ואף אל קרבות התחתית. הקבוצה הצליחה לחזור למאבקי האליפות בעונת 2002-2003. מינויו למאמן של קפטן נבחרת צרפת האגדי דידייה דשאן נתן את אותותיו במועדון. דשאן הכריזמטי בנה סביבו קבוצה צעירה ורעבה של שחקנים בעלי אופי התקפי מובהק. פטריס אברה, לודוביק ז'ולי והחלוץ הקרואטי דדו פרשו מחוזקים בכוכב הספרדי פרננדו מוריינטס שהגיע מריאל מדריד הובילו את מונקו לעונה טובה מאוד בליגת האלופות בשנת 2004 אשר התחילה בניצחון 8-3 על דפורטיבו לה קורוניה בשלב הבתים והמשיכה להדחה של אלופת ספרד ריאל מדריד ברבע הגמר. מונקו הצליחה להעפיל לגמר ליגת האלופות לאחר ניצחון על צ'לסי האנגלית אך בגמר הפסידה לקבוצה הפורטוגזית פורטו.

לאחר עונה זו חלה הידרדרות הדרגתית במעמד הקבוצה. הנהלת הקבוצה אמנם הצליחה לרכוש שחקנים נוצצים כמו חאבייר סאביולה הארגנטינאי, צ'בנטון מאורוגוואי והכוכב האיטלקי כריסטיאן ויירי. אך הקבוצה כשלה בליגה פעם אחר פעם ובנוסף לא החזירה את ההשקעה הכספית הנדיבה בה. בסיום עונת 2010-11 נשרה הקבוצה לליגה השנייה בצרפת אחרי 34 שנים רצופות בליגה הצרפתית הראשונה וזאת אחרי הפסד לליון במחזור הסיום.

עונת 2011-12 הייתה עונה לא קלה עבור מונקו. לראשונה מזה 35 שנים נאלצה הקבוצה להסתגל לחיים בליגה השנייה ופתיחת העונה הייתה גרועה מאד והקבוצה דורגה במשך מחזורים רבים במקום האחרון ונראה היה שהקבוצה תרשום ירידת ליגה נוספת אל הליגה השלישית. באמצע העונה נרכשה הקבוצה על ידי בעלים חדש שביצע מסע רכש שעזר לקבוצה להישאר בסופו של דבר בליגה השנייה.

בסוף עונת 2012-2013 עלתה הקבוצה לליגה הראשונה בצרפת וביצעה מספר החתמות גדולות כשהחתימה את קלאודיו ראניירי כמאמן ואת רדאמל פלקאו תמורת 60 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד ואת ריקארדו קרבאליו מריאל מדריד. בקבוצה החתימו גם את אריק אבידל שעזב את ברצלונה, והפך לקפטן של הקבוצה.

בעונת 2016-17 זכתה מונקו באליפות ראשונה מזה 17 שנים[1]. באותה עונה הגיעה מונקו לחצי גמר ליגת האלופות שם נעצרה בידי יובנטוס[2].

ב-31 באוגוסט 2017 הושאל אמבפה לפריז סן-ז'רמן עד לסוף העונה עם התחייבות לרכישתו תמורת 180 מיליון אירו בתום העונה, זוהי העסקה הגדולה ביותר בתולדות המועדון.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בספטמבר 2019
מס' עמדה שם
1 קרואטיהקרואטיה שוער דניאל סובשיץ'
2 צרפתצרפת הגנה פודה באלו-טורה
4 חוף השנהבחוף השנהב קשר ז'אן-אודה אהולו
5 ברזילברזיל הגנה ז'מרסון
6 צרפתצרפת הגנה קווין נדוראם
7 פורטוגלפורטוגל קשר רוני לופס
10 מונטנגרומונטנגרו חלוץ סטבאן יובטיץ'
11 ברזילברזיל חלוץ קרלוס ויניסיוס (מושאל מנאפולי)
13 צרפתצרפת חלוץ וילם גובלס
14 צרפתצרפת חלוץ ז'ורז'-קווין נקודו (מושאל מטוטנהאם)
16 שווייץשווייץ שוער דייגו בנאליו
17 רוסיהרוסיה קשר אלכסנדר גולובין
18 צרפתצרפת הגנה רונאל פייר-גבריאל
20 בלגיהבלגיה קשר נאסר שאדלי
21 צרפתצרפת מגן ז'וליין סראנו
מס' עמדה שם
22 צרפתצרפת חלוץ ויסאם בן ידר
23 איטליהאיטליה חלוץ פייטרו פלגרי
24 איטליהאיטליה הגנה אנדראה ראגי
25 פוליןפולין הגנה קאמיל גליק (קפטן)
26 ספרדספרד קשר רוברט נבארו
27 ברזילברזיל הגנה נאלדו
29 פורטוגלפורטוגל חלוץ ז'לסון מרטינש
30 סנגלסנגל שוער סיידו סי
34 צרפתצרפת קשר מוסא סילה
36 צרפתצרפת קשר סופיאן דיופ
39 גרמניהגרמניה הגנה בנימין הנריכס
44 ספרדספרד קשר ססק פברגאס
צרפתצרפת חלוץ ז'אן-קווין אוגוסטן
צרפתצרפת קשר טימואה באקאיוקו

שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות 2019/20
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי איטליהאיטליה יובנטוס אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ברצלונה רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג אנגליהאנגליה צ'לסי
ספרדספרד ריאל מדריד אנגליהאנגליה טוטנהאם אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק ספרדספרד אתלטיקו מדריד איטליהאיטליה נאפולי גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד אייאקס
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' יווןיוון אולימפיאקוס קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב גרמניהגרמניה באייר לברקוזן אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה אינטר מילאנו צרפתצרפת אולימפיק ליון ספרדספרד ולנסיה
טורקיהטורקיה גלאטסראיי סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד איטליהאיטליה אטאלנטה רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה בלגיהבלגיה גנק צ'כיהצ'כיה סלביה פראג גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג צרפתצרפת ליל