פריז סן-ז'רמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פריז סן-ז'רמן
Paris Saint-Germain Football Club
150xp
מידע כללי
כינוי PSG ("פ.ס.ז'")
Les Parisiens ("הפריזאים")
Les Rouge-et-Bleu ("האדומים-כחולים")
תאריך ייסוד 12 באוגוסט 1970
אצטדיון פארק דה פראנס, פריז
(תכולה: 47,929)
בעלים רשות ההשקעות של קטר
נשיא קטר (מדינה)קטר (מדינה) שייח' נאסר אל-ח'ליפי
יו"ר קטר (מדינה)קטר (מדינה) שייח' נאסר אל-ח'ליפי
מאמן גרמניהגרמניה תומאס טוכל
ליגה ליגה 1
www.psg.fr
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

מועדון הכדורגל פריז סן-ז'רמןצרפתית: Paris Saint-Germain Football Club; נהגה: פארי סַן זֶ'רמֶן) הוא מועדון כדורגל צרפתי שנוסד ב-1970 בפריז, בירת צרפת. קבוצת הכדורגל הבוגרת של המועדון לובשת מדים בצבעים כחול אדום ולבן (כצבעי דגל צרפת), ומאז 1974 מארחת את משחקי הבית שלה באצטדיון פארק דה פראנס הממוקם ברובע השישה-עשר של פריז שמכיל 47,929 מקומות. המועדון משחק ב"ליגה 1", הליגה הבכירה בצרפת, וזכה עד היום ב-8 אליפויות צרפת, ו-12 פעמים בגביע הצרפתי.

המועדון היה יחסית בינוני וזכה רק ב-2 אליפויות עד שנת 2011, אז נרכשה הקבוצה על ידי מדינת קטר דרך רשות ההשקעות של קטר בראשות נשיא המועדון החדש השייח' נאסר אל-ח'ליפי, מאז פריז סן ז'רמן היא הקבוצה המובילה בצרפת וזכתה ב6 אליפויות נוספות, 4 גביעי צרפת, 5 גביעי ליגה ו-7 גביעי סופרקאפ צרפתי. בנוסף המועדון מציג יכולת טובה במפעלים האירופיים ומגיע לשלבי הנוקאאוט המאוחרים בליגת האלופות באופן קבוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדונים המוקדמים והאיחוד ליצירת פ.ס.ז'.[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון כדורגל סטאד סן-ז'רמןצרפתית: Stade saint-germanois) הוקם בשנת 1904. קבוצת הכדורגל של המועדון שיחקה בליגות האזוריות וזכתה באליפות הליגה הפריזאית בשנת 1957.

בינואר 1969 הוקם בפריז המועדון מועדון הכדורגל פריז (מצרפתית: Paris Football Club) על בסיס מועדונים פריזאים אחרים אשר נסגרו זה מכבר -"אר סה פריז", "הכוכב האדום פריז" ו"סטאד פרנסה". המועדון החדש קודם ישירות לליגה הצרפתית הבכירה והפך לפופולרי בקרב אוהדי הכדורגל בעיר, אשר מיהרו לרכוש כרטיסי מנויים למשחקי המועדון. עם זאת, קבוצת הכדורגל שאך זה נוצרה מטלאים שונים הכזיבה וירדה לליגת המשנה עוד בעונתה הראשונה. ראשי המועדון הגו, ואחר כך ביצעו, את רעיון איחוד המועדון עם סטאד סן-ז'רמן, מועדון פריזאי נוסף אשר זכה להצלחה מסוימת בליגות האזוריות והמועדון המאוחד נקרא "פריז סן-ז'רמן" ונוסד באופן רשמי ב-12 באוגוסט 1970 - התאריך הרשמי לייסוד המועדון.

תחילת הדרך והתארים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומיניק רושטו, השחקן הראשון בהיסטוריה של המועדון שהגיע ל-100 כיבושים במדי הקבוצה

בעונה הראשונה הקבוצה שיחקה בליגה השנייה אך הצליחה לזכות במקום הראשון ועלתה לליגת העל. לאחר סיום העונה השנייה ב-1972, בה סיימה הקבוצה במקום ה-15, המועדון פוצל מחדש תחת לחצים של עיריית פריז, אשר רצתה להעביר את מיקום המועדון לסן-ז'רמן. הגורמים המקצועיים במועדון עברו לסה אה מוטראויל ונשארו בליגה הראשונה בשם "Paris FC". פריז סן-ז'רמן, שהפכה לקבוצה חובבנית, נשלחה לליגה השלישית, שם חזרה על הישגיה הקודמים ועלתה לאחר עונה אחת בלבד לליגת המשנה. ב-1974, לאחר עונה בודדת נוספת בליגת המשנה, סיימה פריז סן-ז'רמן במקום השני ועלתה בחזרה לליגת העל. במקביל לעלייתה של פריז סן-ז'רמן שקעה קבוצת פריז אף סה שכיום משחקת בליגות הנמוכות יותר. לאחר עלייתה לליגה הראשונה ב-1974 עברה לשחק פריז סן-ז'רמן בפארק דה פראנס, שעומד במקום בו היה קיים אצטדיונה של פריז אף סה שנהרס עם הידרדרותה של הקבוצה.

בעונת 1981/1982 זכתה פריז סן ז'רמן בגביע הצרפתי - התואר הראשון שלה אי פעם. שנה מאוחר יותר זכתה פעם נוספת בגביע הצרפתי. 4 שנים לאחר מכן בעונת 1985/1986 זכה המועדון לראשונה באליפות צרפת בכדורגל ובשורותיה שיחקו: ג'ואל באטס, סאפט סושיץ', לואיס פרננדס ודומיניק רושטו, כשהיא משלימה רצף של 26 משחקים ללא הפסד. עונה יותר מאוחר שיחקה במוקדמות ליגת האלופות אך הודחה מוקדם. העונה הבאה התבררה ככשלון טוטאלי, כאשר הקבוצה מצליחה בקושי לשרוד בליגה הראשונה, רק במשחק האחרון בליגה. בעונת 1988/1989 הקבוצה נלחמה ראש בראש עם אולימפיק מרסיי על האליפות אך הפסידה במשחק העונה בדקה ה-90 והאליפות הלכה למרסיי. במאי 1991 נמכרה פריז סן-ז'רמן ל"Canal+" שהיא חברת ערוץ הטלוויזיה המרכזי בצרפת. החברה שילמה את חובה הענק של הקבוצה בסך 50 מליון פרנק ומינתה את מישל דניסו לנשיא המועדון במקום הבעלים הקודם פרנסיס בורלי. בעקבות זאת תקציבה גדל והיא הפכה לאחת הקבוצות העשירות בצרפת, והחלה לבנות את סגל המועדון מחדש כשהביאה את הכוכבים הבריזלאים ריקארדו גומז ו-ואלדו פילחו, והצרפתים הבכירים פול לה גן, ולורנט פורניר. בשנים אלו גם עלה לכותרות המפגש בין פ.ס.ז'. לבין קבוצת אולימפיק מרסיי שהייתה היריבה העיקרית של פריז לתור, מפגש שנקרא "הקלאסיקו הצרפתי" או לה קלאסיק. בעונת 1992/1993 זכתה סן-ז'רמן בגביע הצרפתי השלישי שלה, וההצלחה בליגה לא איחרה להגיע כשזכתה עונה לאחר מכן באליפות צרפת השנייה בהיסטוריה שלה. לאחר מכן בעונות 1994/1995 ו-1997/1998 זכתה הקבוצה בגביע הצרפתי הרביעי והחמישי שלה (בהתאמה). הקבוצה רשמה גם הישגים ברמה האירופית עם זכיה בגביע המחזיקות לעונת 1995/1996. בשנת 1998 העפילה הקבוצה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות גביע והוגרלה לשחק מול מכבי חיפה, מחזיקת הגביע הישראלית. המשחק הראשון בין הקבוצות, שהתקיים בפארק דה פראנס, הסתיים בתיקו 1-1. במשחק השני ביניהן ניצחה מכבי חיפה 3-2 לאחר שער בדקות האחרונות של המשחק. הדחה זו גרמה לפיטוריו של המאמן הצרפתי.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות הניצחון של שחקני הקבוצה בגביע הצרפתי ב-2006

את שנות ה-2000 החלה הקבוצה עם הצלחה אירופית נוספת כשזכתה בגביע האינטרטוטו לעונת 2000/2001. כמו כן בעונות 2003/2004 ו-2005/2006 זוכה הקבוצה בגביעים צרפתיים נוספים. ב-2006 מחליפה הקבוצה פעם נוספת בעלות כשהקבוצה עוברת לידי קבוצת השקעות בראשות תאגיד ההשקעות האמריקני "ColonyCapital". באותה השנה נפגשה הקבוצה פעם נוספת עם קבוצה ישראלית, עת הוגרלה לאותו בית עם הפועל תל אביב במסגרת גביע אופ"א. במשחק ביניהן, שהתקיים בפריז, ניצחה הפועל 4-2. לאחר המשחק החלו מהומות קשות מצד אוהדי פריז ואחד מאוהדיה אף נורה למוות בידי שוטר צרפתי לאחר שניסה לתקוף אוהדים ישראלים[1].

הקבוצה דעכה לאיטה ולא הצליחה להתרומם בליגה, ובקיץ 2008, לאחר שהייתה מועמדת לירידה לליגה השנייה בעונה החולפת, החתימה הקבוצה שלושה שחקנים מן הדרג הראשון בכדורגל, במטרה להשיב את הקבוצה לצמרת הליגה הצרפתית.

בעונת 2009/2010 פריז איכזבה במסגרת הליגה, כשסיימה במקום ה-13 בטבלה, אך בגביע הצרפתי, פריז נחלה הצלחה וזכתה בגביע לאחר ניצחון 1-0 בגמר נגד מונקו, משער של החלוץ הוארו.

באוגוסט 2010, שיחקה הקבוצה נגד אולימפיק מארסיי, במסגרת גמר הסופר קאפ הצרפתי. המשחק, שנערך בתוניסיה, הסתיים בתוצאה 0-0 לאחר 90 דקות (מכיוון שאין הארכה במסגרת הסופר קאפ הצרפתי), ולאחר מכן הפסידה פ.ס.ז' 4-3 בפנדלים. בעונת 2010/2011 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע הצרפתי לאחר ניצחון בחצי הגמר על קבוצת אנז'ה. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה לקבוצת ליל. בעונה זו נפגשה פ.ס.ז' עם מכבי תל אביב במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, פ.ס.ז' ניצחה 2-0 בפריז הפסידה 4-3 בבלומפילד, ועלתה לשלב הבתים בליגה האירופית. הקבוצה סיימה את הבית במקום הראשון והעפילה לשלב 32 האחרונות. בשלב זה הקבוצה ניצחה את קבוצת באטה בוריסוב והעפילה לשלב שמינית הגמר, בו הפסידה לקבוצת בנפיקה ליסבון והודחה מהטורניר.

הגמוניה מקומית (החל מ-2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוכב הברזילאי ניימאר, שהוחתם במועדון תמורת כ-222 מליון יורו - ההעברה היקרה בתולדות הכדורגל העולמי (נכון ל-2017)

בשנת 2011 נרכשה פריז סן-ג'רמן על ידי רשות ההשקעות של קטר, שהחלה לשפוך על הקבוצה כמות אדירה של כסף, בעיקר על רכישת כוכבים ושחקני חיזוק מהשורה הראשונה בכדורגל העולמי, כדי להפוך את הקבוצה לאחת הגדולות באירופה ולזכות בנוסף לאליפויות בליגת העל הצרפתית בכדורגל גם בליגת האלופות של אופ"א. בקיץ 2011 הוציאה הקבוצה כ-81 מיליון יורו על שחקני רכש, כשהבולט ביניהם הוא חאבייר פסטורה שהגיע לקבוצה תמורת 43 מיליון יורו מפאלרמו. את עונת 2011/2012 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה הצרפתית אחרי מונפלייה שזכתה באליפות.

ב-2012 החלה תקופת הזוהר של הקבוצה, כאשר האחראי העיקרי לה היה שחקן הרכש השוודי זלאטן איברהימוביץ'. בעונת 2012/2013 זכתה הקבוצה בפעם השלישית בתולדותיה באליפות צרפת, והיא החלה רצף של ארבע זכיות באליפות. בשנת 2017 הקבוצה הייתה שותפה לצמד משחקים היסטורי בליגת האלופות - בשמינית הגמר פ.ס.ז ניצחה בביתה את ברצלונה 4–0, ושלושה שבועות לאחר מכן במשחק הגומלין פ.ס.ז הפסידה 1–6 כששני שערים של ברצלונה נכבשו בתוספת הזמן, וכתוצאה מכך הודחה מליגת האלופות. בחלון ההעברות של קיץ 2017 החתימה את ניימאר תמורת 222 מיליון יורו - ההעברה היקרה בכל הזמנים, ופי 2 מההחתמה היקרה ביותר עד אותו הזמן - פול פוגבה. בנוסף היא שאלה ממונקו את קיליאן אמבפה ממונקו עם סעיף רכישה בסכום של 180 מיליון אירו.

ב-6 במרץ 2018 הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר ליגת האלופות על ידי ריאל מדריד. למרות ההדחה מליגת האלופות, פ.ס.ז' זכתה באותה עונה באליפות צרפת בפעם השביעית בתולדותיה ובגביע הליגה הצרפתי.

ב-6 במרץ 2019 הודחה הקבוצה בשלב שמינית גמר ליגת האלופות על ידי מנצ'סטר יונייטד.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בספטמבר 2019
מס' עמדה שם
1 קוסטה ריקהקוסטה ריקה שוער קיילור נבאס
2 ברזילברזיל בלם טיאגו סילבה (קפטן)
3 צרפתצרפת בלם פרסנל קימפמבה
4 גרמניהגרמניה קשר תילו קהרר
5 ברזילברזיל בלם מרקיניוס
6 איטליהאיטליה קשר מרקו וראטי
7 צרפתצרפת חלוץ קיליאן אמבפה
8 ארגנטינהארגנטינה קשר לאנדרו פארדס
9 אורוגוואיאורוגוואי חלוץ אדינסון קבאני
10 ברזילברזיל חלוץ ניימאר
11 ארגנטינהארגנטינה קיצוני אנחל די מריה
12 בלגיהבלגיה מגן תומא מנייה
13 ספרדספרד שוער סרחיו ריקו (בהשאלה מסביליה)
14 ספרדספרד מגן חואן ברנאט
17 קמרוןקמרון חלוץ אריק מקסים צ'ופו מוטינג
18 ארגנטינהארגנטינה חלוץ מאורו איקרדי (בהשאלה מאינטר)
19 ספרדספרד קשר פאבלו סראביה
מס' עמדה שם
20 צרפתצרפת מגן לייבין קורזאווה
21 ספרדספרד קשר אנדר הררה
22 צרפתצרפת קשר עבדו דיאלו
23 גרמניהגרמניה קשר יוליאן דראקסלר
24 צרפתצרפת קשר כריסטופר נקונקו
27 צרפתצרפת חלוץ מוסא דיאבי
30 פוליןפולין שוער מרסין בולקה
31 צרפתצרפת מגן קולן דאגבה
32 גיאנה הצרפתיתגיאנה הצרפתית מגן קווין רימאנה
34 צרפתצרפת קשר סטנלי נסוקי
35 צרפתצרפת מגן לואיק מבה סו
36 צרפתצרפת מגן מוסא סיסאקו
37 צרפתצרפת קשר עזאדין טאופיקי
38 צרפתצרפת מגן ארתור זאגר
39 צרפתצרפת מגן אלק ז'ורז'ן
40 צרפתצרפת שוער גאריסון אינוסנט

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליגת האלופות:
    • רבע הגמר (4): 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016
    • שמינית הגמר (3): 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיא הזכיות בגביע הצרפתי: 12
  • שיא הזכיות בסופרקאפ הצרפתי: 9
  • שיא ניצחונות רצופים בליגה ראשונה: 14 נצחונות
  • שיא ניצחונות רצופים במסגרת משחקי גביע בצרפת: 49 נצחונות
  • שיא ניצחונות רצופים במסגרת הגביע הצרפתי: 29 נצחונות
  • שיא ניצחונות רצופים במסגרת גביע הליגה הצרפתית: 21 ניצחונות
  • שיא במספר השערים שהובקעו בכל המסגרות בצרפת: 171 שערים (בעונת 2017/2018)
  • שיא ספיגה נמוכה בעונה אחת בליגה הראשונה בצרפת: 19 שערים (בעונת 2015/2016)
  • שיא נקודות בעונה אחת בליגה הראשונה בצרפת: 96 נקודות (בעונת 2015/2016)

שיאים אירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיא במספר השערים שהובקעו במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות: 25 שערים (בעונת 2017/2018)
  • שיא ספיגה נמוכה במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות: שער אחד (בעונת 2015/2016)

שיאי מועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצחון שיא בליגה ראשונה: 9-0 (נגד טרואה ב-13 במרץ 2016)
  • הפסד שיא בליגה ראשונה: 6-0 (נגד נאנט ב-1 בספטמבר 1971)

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-20 בדצמבר 2019‏. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצה.

שיאני ההופעות בכל המסגרות
שם השחקן לאום עמדה שנים במועדון הופעות
1 ז'אן-מארק פילורגט צרפתצרפת בלם 1975 - 1989 435
2 סילביין ארמנד צרפתצרפת מגן 2004 - 2013 380
3 סאפט סושיץ' יוגוסלביהיוגוסלביה קשר / חלוץ 1982 - 1991 344
4 פול לה גן צרפתצרפת מגן / קשר 1991 - 1998 344
5 ברנאר לאמה צרפתצרפת שוער 1992 - 2000 318
6 מוסטפה דאהלב אלג'יריהאלג'יריה קשר 1974 - 1984 310
7 טיאגו סילבה ברזילברזיל בלם 2012 - 301
8 מרקו וראטי איטליהאיטליה בלם 2012 - 297
9 בלז מטווידי צרפתצרפת קשר 2011 - 2017 295
10 אדינסון קבאני אורוגוואיאורוגוואי חלוץ 2013 - 290
הכובשים המצטיינים בכל המסגרות
שם השחקן לאום עמדה שנים במועדון שערים
1 אדינסון קבאני אורוגוואיאורוגוואי חלוץ 2013 - 196
2 זלאטן איברהימוביץ' שבדיהשבדיה חלוץ 2012 - 2016 156
3 פאולטה פורטוגלפורטוגל חלוץ 2003 - 2008 109
4 דומיניק רושטו צרפתצרפת קיצוני 1980 - 1987 100
5 מוסטפה דאהלב אלג'יריהאלג'יריה קשר 1974 - 1984 98
6 פרנסואה אמפלה הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו חלוץ 1973 - 1979 95
7 סאפט סושיץ' יוגוסלביהיוגוסלביה קשר / חלוץ 1982 - 1991 85
8 אנחל די מריה ארגנטינהארגנטינה קשר 2015 - 79
9 קיליאן אמבפה צרפתצרפת חלוץ 2017 - 76
10 ראיי ברזילברזיל קשר 1993 - 1998 72

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדינסון קבאני, 2013. מלך השערים של המועדון בכל הזמנים

היכל התהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן דז'ורקאף במדי הקבוצה 1973. חבר היכל התהילה, ואחד השחקנים הבולטים בתולדות המועדון מהקמתו

ב-4 ביולי 2017, המועדון חשף באתר האינטרנט שלו את היכל התהילה, שמאגד את עשרים השחקנים שנחשבים על ידי הרשויות בפריז כטובים בתולדותיו. מרבית השמות צפויים יחסית, אך נוכחותו של דייוויד בקהאם, ששיחק רק חצי עונה ב- פריס סן-ז'רמן (14 משחקים בלבד) בשנת 2013, הינה שנוייה במחלוקת. נוכחותו של השחקן האנגלי, שהוצג כ"שגריר קסם" על ידי ההנהלה הפריזאית, מעלה מעל לכל כי הקריטריון הספורטיבי לא היה היחיד שנלקח בחשבון להקמת הרשימה. חלק מהאוהדים הביעו מחאתם על היעדרם של אמארה דיאנה, וינסנט גוארין, אנטואן קומבוארה, פול לה גן ואלן רושה. השחקנים שנבחרו:

מיקום השחקן
1 צרפתצרפת ז'אן דז'ורקאף
2 צרפתצרפת ז'אן-פייר דוגילאני
3 אלג'יריהאלג'יריה מוסטפה דאהלב
4 צרפתצרפת ז'אן-מארק פילורגט
5 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ביאנצ'י
6 צרפתצרפת דומיניק בת'אני
7 צרפתצרפת דומיניק רושטו
8 צרפתצרפת לואיס פרננדס
9 בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה סאפט סושיץ'
10 צרפתצרפת ברנאר לאמה
מיקום השחקן
11 צרפתצרפת דויד ז'ינולה
12 ברזילברזיל ריקארדו גומש
13 ברזילברזיל ואלדו פילהו
14 ליבריהליבריה ג'ורג' ואה
15 ברזילברזיל ראיי
16 ניגריהניגריה ג'יי ג'יי אוקוצ'ה
17 ברזילברזיל רונאלדיניו
18 פורטוגלפורטוגל פאולטה
19 אנגליהאנגליה דייוויד בקהאם
20 שבדיהשבדיה זלאטן איברהימוביץ'

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריז סן-ז'רמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סי"צ ורותם גרוסמן, אוהד של פריז סן-ז'רמן ניסה לתקוף אוהדי הפועל ונורה למוות, באתר ynet, 24 בנובמבר 2006
ליגת האלופות 2019/20
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי איטליהאיטליה יובנטוס אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ברצלונה רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג אנגליהאנגליה צ'לסי
ספרדספרד ריאל מדריד אנגליהאנגליה טוטנהאם אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק ספרדספרד אתלטיקו מדריד איטליהאיטליה נאפולי גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד אייאקס
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' יווןיוון אולימפיאקוס קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב גרמניהגרמניה באייר לברקוזן אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה אינטר מילאנו צרפתצרפת אולימפיק ליון ספרדספרד ולנסיה
טורקיהטורקיה גלאטסראיי סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד איטליהאיטליה אטאלנטה רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה בלגיהבלגיה גנק צ'כיהצ'כיה סלביה פראג גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג צרפתצרפת ליל