בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית

**בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית**
מידע החלטה
ערכאה	בית המשפט העליון
תאריך החלטה	19 ביולי 2017
חברי המותב
חברי המותב	סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז

בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית הוא פסק דין משנת 2017 הקובע כי על פי הדין הדתי החיוב במזונות ילדים לילדים בגילאי 6 עד 15 יקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים, ובכפוף לזמני המשמורת, ולא יחויב בהם האב בלבד כפי שפסקו בתי המשפט למשפחה טרם פסק דין זה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 3 לחוק המזונות^[1] קובע כי חיוב מזונות ליהודים הוא לפי ההלכה היהודית, ללא הבדל האם התיק מתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

על פי ההלכה, חיוב מזונות ילדים היה בעבר עד גיל 6,^[2] חיוב זה חל על האב בלבד.

בשנת 1944, בעת שלטון המנדט הבריטי, התקינה הרבנות הראשית לישראל תקנה המחייבת לזון גם ילדים בגילאי 6 עד 15.^[3] במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין הדיינים והפוסקים האם תקנת הרבנות הראשית חלה על האב בלבד או על שני ההורים בשווה. פסק דין זה מטיל את הנטל על 2 ההורים כפוף להכנסותיהם וכפוף לזמני שהות הילדים, דהיינו חובה מזונות ילדים היא על שני ההורים.

פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב במעל 90% מהתיקים בדיני משפחה, בית המשפט העליון מסרב לדון בערעורים על החלטות בית משפט המחוזי בנושא דיני משפחה. עם זאת כאשר הגיעו 2 תיקים בנושא זה,^[4] החליט השופט עוזי פוגלמן לכנס דיון מורחב של 7 שופטים, ובפסק הדין שניתן פה אחד כותב השופט פוגלמן כי הפרשנות ההלכתית לפיה 2 ההורים חייבים לדאוג לצורכי הקטין מקובלת על גדולי הפוסקים בדורות האחרונים היא תואמת את מציאות החיים בימינו, ולכן כך יש לפרשה.

על אף פסיקת העליון, בתי הדין הרבניים לא שינו נכון להיום (2022) את שיטת הפסיקה, זאת בשונה מבתי המשפט שקיבלו את פסק הדין הלכה למעשה.

הלכת בע"מ 919/15[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין היווה תקדים שלפיו כאשר הילד מגיע לגיל 6, חולקים ההורים יחד בתשלום המזונות, בהתאם לזמני השהות של כל הורה עם הילד וכן בהתחשב ביחס ההכנסות.

אופן חישוב המזונות לפי פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן חישוב המזונות מבוצע בשלשה שלבים:

שלב א – מחשבים כמה אחוז כל הורה מרויח מסך ההכנסה של שני ההורים, לדוגמה הורה א 0.75 והורה ב 0.25.
שלב ב – כל הורה מכניס ל"קופה" את הוצאות גידול הילדים לפי אחוז הכנסתו שבשלב א.
שלב ג – כל הורה מושך מ"הקופה" לפי מספר הימים היחסיים שהילדים נמצאים אצלו.