סלים ג'ובראן

סלים ג'ובראן
سليم جبران

לידה	4 באוגוסט 1947 (בן 75) חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ה־20 12 ביוני 2017 – 4 באוגוסט 2017 (7 שבועות ו־5 ימים) תחת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור → אליקים רובינשטיין חנן מלצר ←
שופט בית המשפט העליון אפריל 2003 – 4 באוגוסט 2017 (כ־14 שנים)
תפקידים בולטים שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שופט בית משפט השלום בחיפה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הבחירות לכנסת ה-20 נגיד ארגון רוטרי ישראל מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
פרסים והוקרה
יקיר חיפה (2018) אות אביר איכות השלטון (2017)

סלים ג'ובראן עומד במרכז - טקס השבעת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בבית נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. ינואר 2015

סלים ג'ובראן (בערבית: سليم جبران; נולד ב-4 באוגוסט 1947) הוא שופט בית המשפט העליון לשעבר ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והאזרח הערבי הראשון בישראל שכיהן במשרות אלו במינוי קבע (קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד א-רחמן זועבי). החל מיוני 2017 ועד לפרישתו לגמלאות באוגוסט 2017 כיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

ביוגרפיה

השופט ג'ובראן הוא נוצרי מרוני יליד חיפה. בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר טרה סנטה בעכו. בשנת 1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970, עם תום תקופת התמחותו, קיבל רישיון לעריכת דין. בשנים 1970–1982 עבד כעורך דין עצמאי.

בחודש יוני 1982 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה. בחודש מרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. בתקופת כהונתו כשופט מחוזי הרבה לעסוק בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בבית המשפט.

בעת כהונתו כשופט מחוזי שימש גם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר כיהן כנגיד ארגון רוטרי ישראל והוא חבר במסדר הבונים החופשיים.

בחודש אפריל 2003 התמנה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, לתקופה של שנה, וב-24 במאי 2004 מונה לכהונת קבע כשופט בית המשפט העליון. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2017 כאשר פרש וג'ורג' קרא מונה במקומו.

ב-2 באפריל 2013 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים.

בשנת 2012 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. קיבל אות אביר איכות השלטון 2017 בקטגוריית הרשות השופטת מטעם התנועה לאיכות השלטון. ב-2018 קיבל את אות יקיר העיר חיפה.

הוא פעיל בקרן ליברה ומכהן כיושב ראש וועדת ההשקעות של הקרן.

עמדות

ג'ובראן נחשב לשופט ליברלי.

בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נמנע ג'ובראן מלהצטרף לשירת ההמנון. הדבר גרר ביקורת, אך עמיתו לבית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין יצא להגנתו, ואף כתב עליו: "מחברות יומיומית במשך קרוב לשמונה שנים, בעבודתנו המשותפת, אוכל להעיד על יושרתו כשופט ועל היותו אזרח נאמן של מדינת ישראל המייצג את המדינה בכבוד ובהצלחה בחו"ל, וירבו כמותו".

באחד מפסקי הדין כתב:

”טרם סיום, נבקש להביע את הערכתנו לעותר, אשר החליט לעלות ארצה לשם גיוסו לצה"ל, ומאז מועד שחרורו משירות חובה המשיך לבצע שירות מילואים בהיקפים משמעותיים, ותורם תרומה חשובה לביטחון המדינה.”

בנאום שנשא בהשתלמות של פרקליטות המדינה קבע שערביי ישראל מופלים לרעה, ופירט ”קיימים פערים בחינוך, בתעסוקה, בהקצאת קרקעות לבניית והרחבת יישובים, מחסור באזורי תעשייה, מחסור בתשתיות, השילוט בדרכים בערבית יש בו שגיאות רבות ועוד. כשאני בא בטענות לממסד אני בא בטענות גם לעצמנו - מנהיגי הציבור הערבי צריכים גם הם לקחת אחריות ולטפל בבעיות של המגזר הערבי. גם הם צריכים להיאבק ולדרוש ולהיפגש עם שרים על מנת לצמצם את הפערים”.

מפסיקותיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משפט אזרחי

באחד מפסקי הדין שלו המתייחס לפסק דין אפרופים היה בדעת הרוב שיש לפרש כתב ערבות על פי אומד דעת הצדדים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, אף על פי שלשון כתב הערבות לא כלל מגבלה כזאת.

משפט פלילי

ג'ובראן נחשב כשופט הנוטה לזכות במקרים גבוליים מבחינת ראיות, בהשוואה לחבריו בספספל בית המשפט העליון. כך, במקרה אחד היה בעמדת הרוב המזכה בניגוד לדעת המיעוט המרשיעה של השופט יצחק עמית, שטען שעל סמך ראיות נסיבתיות והעדר הסבר חלופי יש להרשיע את הנאשם. במקרה אחר הצטרף לדעתו של השופט מני מזוז שיש לזכות נאשם שזוכה מהריגה אף מגרימת מוות ברשלנות, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט נעם סולברג.

• בפסק דין שעסק בערעור של המדינה על הרשעתו של אדם במעשה מגונה כתב השופט ג'ובראן את פסק הדין, שאליו הצטרפו שני חבריו להרכב, לפיו מצב שבו החלו בני זוג לקיים יחסי מין בהסכמה, ותוך כדי כך דרשה האישה בצורה מפורשת לחדול מכך והגבר לא נענה לדרישה זו, גם הוא אונס.
• ב-18 באפריל 2016, בערעורו של השייח' ראאד סלאח על הרשעתו בהסתה לאלימות, פסק ג'ובראן בדעת מיעוט שקריאתו של סלאח לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות. נימוקו לכך: "המונח "אינתיפאדה" (انتفاضة) לרוב מיוחס לפעולה אלימה, אך סבורני כי בהקשר שבו הדברים נאמרו לא ניתן לשלול את הסברו של המבקש כי אין מדובר בהסתה לפעילות אלימה, אלא בקריאה להתגייסות כוללת, לא בהכרח אלימה, לשם הגנה על מה שנראה בעיני המבקש כפגיעה במקום קדוש".

חיים אישיים

לשופט ג'ובראן ארבעה ילדים, שלושה מהם עורכי דין. בתו ראניה, עורכת דין, הייתה הערבייה הישראלית הראשונה שהשלימה קורס צוערים במשרד החוץ הישראלי ושימשה כדיפלומטית מטעם ישראל עד שנת 2009. בנו שרבל עורך דין בתחום הספורט ומייצג שחקני כדורגל בישראל ומחוצה לה .

קישורים חיצוניים

• סלים ג'ובראן, באתר הרשות השופטת
• אודות סלים ג'ובראן, באתר ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית
• דברי פרידה של השופט ג'ובראן עם פרישתו, באתר הממשל בישראל
• יובל יועז, המלכוד של כבוד השופט ג'ובראן, באתר הארץ, 11 באפריל 2004
• יובל יועז, השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2006
• טובה צימוקי, ערך השוויון - נר לגלימתו: השופט סלים ג'ובראן פורש, באתר ynet, 27 ביולי 2017
• רויטל חובל, שופט העליון ג'ובראן עם פרישתו: המדינה צריכה לעשות הרבה כדי להגיע לשוויון אמיתי, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
• מור שמעוני, ‏לוחם הזכויות השוות: בית המשפט העליון נפרד מסלים ג'ובראן, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2017
• שחר שחר, "באתי לבית המשפט העליון כדי לייצג את כלל האזרחים, לעשות צדק לכולם, אבל לא אחת חשבתי והרגשתי שאני מייצג את האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אם אני, שבאתי מאוכלוסייה מוחלשת, לא אגן עליהן, אז מי כן?", באתר לשכת עורכי הדין, ינואר 2018