סלים ג'ובראן
| סלים ג'ובראן | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 4 באוגוסט 1947 (בן 69) |
| מקום לידה | חיפה, ארץ ישראל |
| בוגר | האוניברסיטה העברית |
| השתייכות | מערכת בתי המשפט הישראלית |
| תפקידים בולטים |
|
| פעילויות נוספות | נגיד ארגון רוטרי ישראל |
סלים ג'ובראן (בערבית: سليم جبران; נולד ב-4 באוגוסט 1947) הוא שופט בית המשפט העליון, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והאזרח הערבי הראשון בישראל המכהן במשרות אלו במינוי של קבע (קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד אל-רחמן זועבי).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השופט ג'ובראן הוא נוצרי מארוני יליד חיפה. בשנת 1963 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר טרה סנטה בעכו. בשנת 1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1970, עם תום תקופת התמחותו, קיבל רישיון לעריכת דין. בשנים 1970–1982 עבד כעורך דין עצמאי.
בחודש יוני 1982 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בחיפה. בחודש מרץ 1993 נבחר לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בחיפה. בתקופת כהונתו כשופט מחוזי הרבה לעסוק בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בבית המשפט.
בעת כהונתו כשופט מחוזי שימש השופט ג'ובראן גם כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר כיהן כנגיד ארגון רוטרי ישראל.
בחודש אפריל 2003 התמנה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, לתקופה של שנה, ובמאי 2004 מונה לכהונת קבע כשופט בית המשפט העליון.
בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נמנע ג'ובראן מלהצטרף לשירת ההמנון. הדבר גרר ביקורת, אך עמיתו לבית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין יצא להגנתו, ואף כתב עליו: "מחברות יומיומית במשך קרוב לשמונה שנים, בעבודתנו המשותפת, אוכל להעיד על יושרתו כשופט ועל היותו אזרח נאמן של מדינת ישראל המייצג את המדינה בכבוד ובהצלחה בחו"ל, וירבו כמותו"[1].
ב-2 באפריל 2013 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים.
בנאום שנשא בהשתלמות של פרקליטות המדינה קבע שערביי ישראל מופלים לרעה, ופירט: "קיימים פערים בחינוך, בתעסוקה, בהקצאת קרקעות לבניית והרחבת יישובים, מחסור באזורי תעשייה, מחסור בתשתיות, השילוט בדרכים בערבית יש בו שגיאות רבות ועוד. כשאני בא בטענות לממסד אני בא בטענות גם לעצמנו - מנהיגי הציבור הערבי צריכים גם הם לקחת אחריות ולטפל בבעיות של המגזר הערבי. גם הם צריכים להיאבק ולדרוש ולהיפגש עם שרים על מנת לצמצם את הפערים".[2]
בתו ראניה הייתה הערבייה הישראלית הראשונה שהשלימה קורס צוערים במשרד החוץ הישראלי ושימשה כדיפלומטית מטעם ישראל עד שנת 2009.[3].
ב-18 באפריל 2016 בערעורו של השייח' ראאד סלאח על הרשעתו בהסתה לאלימות, פסק ג'ובראן בדעת מיעוט שקריאה לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סלים ג'ובראן, באתר הרשות השופטת
- יובל יועז, המלכוד של השופט ג'ובראן, באתר הארץ
- יובל יועז, השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות, באתר הארץ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביעד גליקמן, רובינשטיין למען ג'ובראן: לא חייב לשיר התקווה, באתר ynet, 1 במרץ 2012
- ^ יעל פרידסון, השופט ג'ובראן: יש אפליה נגד הציבור הערבי, באתר nrg, 26 בנובמבר 2014
- ^ אלי ברדנשטיין, ההפתעה והאכזבה של הדיפלומטית הערבייה, באתר nrg, 23 בדצמבר 2009
- ^ אמרי סדן, השופט ג'ובראן: קריאה לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות, באתר nrg, 18 באפריל 2016.
|
[הסתרה]
|
|||
|---|---|---|---|
|
|
[הסתרה]
יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית
|
|||
|---|---|---|---|
|
