עוזי פוגלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי פוגלמן
לידה 6 באוקטובר 1954 (בן 68)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ה־23
9 במאי 2022 – מכהן
(45 שבועות)
תחת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
שופט בית המשפט העליון
14 באוקטובר 2009 – מכהן
(13 שנים)
תחת נשיא בית המשפט העליון בייניש, גרוניס, נאור, חיות
שופט בבית המשפט העליון (מינוי זמני)
1 באפריל 200731 במרץ 2008
(שנה)
תחת נשיאת בית המשפט העליון בייניש
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב
14 בנובמבר 200014 באוקטובר 2009
(8 שנים ו־47 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזי פוגלמן (נולד ב-6 באוקטובר 1954) הוא משפטן ישראלי המכהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון וכשופט בבית המשפט העליון. בנוסף מכהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים, יושב ראש ועדת האתיקה לשופטים ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24.

פוגלמן היה צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתה של הנשיאה הנוכחית אסתר חיות ב-16 באוקטובר 2023, ולהחזיק בתפקיד עד לפרישתו הצפויה ב-6 באוקטובר 2024 אך עקב בקשתו שלא להתמנות רק לשנה אחת ויתר על התפקיד לטובת השופט יצחק עמית. פוגלמן הוא השופט השני שיוותר על תפקיד נשיא בית המשפט העליון (לפניו היה זה אליעזר ריבלין אשר ויתר על התפקיד לטובת אשר גרוניס ב-2012).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגלמן נולד בתל אביב. בשנת 1972 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר עירוני א' בתל אביב במגמה מתמטית-פיזיקלית. בין השנים 1972–1975 שירת בצה"ל ביחידת שדה במסגרת הנח"ל. ב-1979 סיים את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ב-1980 הוסמך כעורך דין, וב-1982 החל לעבוד בפרקליטות המדינה – תחילה במחלקה הפלילית, ומאוחר יותר במחלקת הבג"צים, שבראשה עמד החל מ-1995. בשנת 1985 סיים לימודי מוסמך למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.[1] בשנת 1990 סיים לימודי מוסמך במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, במסגרת התוכנית של קרן וקסנר.

ב-14 בנובמבר 2000 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[2] ניהל דיונים רבים בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ב-2004 היה אחד משלושת המועמדים עליהם המליצה הוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, לצד דוד חשין ומני מזוז, שנבחר לבסוף לתפקיד.

ב-1 באפריל 2007 מונה, יחד עם השופט יוסף אלון, לכהן כשופט בפועל (מינוי זמני) בבית המשפט העליון, כהונה שנמשכה עד 31 במרץ 2008.[3] ב-23 באוגוסט 2009 נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים למינוי קבוע בבית המשפט העליון,[4] וב-14 באוקטובר 2009 החל לכהן בתפקיד.[5] החל מ-18 בספטמבר 2017 פוגלמן משמש גם כיושב ראש ועדת האתיקה לשופטים.[6]

ב-26 במאי 2020 מונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע.[7] החל מ-30 באוגוסט 2020 ועד ל-29 באוגוסט 2023 מכהן פוגלמן גם כחבר הוועדה לבחירת שופטים.

פסיקתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום המשפט הציבורי נחשב פוגלמן לשופט אקטיביסט וליברלי.[8][9]

פסיקות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיון נוסף של שבעה שופטים היה פוגלמן בעמדת יחיד שצו הורות פסיקתי איננו מוכנן הורות אלא מצהיר על הורותם הקיימת של בני הזוג[11].

ענייני ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיזון שבין זכויות הפרט לענייני ביטחון פוגלמן הוא בין השופטים המדגישים יותר את זכויות הפרט. בשנת 2009 היה השופט פוגלמן שותף להחלטה שביטלה את האיסור הגורף שהוטל על פלסטינים מלנהוג בכביש 443.[12] פוגלמן גם היה בעמדת המיעוט שלמדינה אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן על שחרור גופות חיילי צה"ל.[13] בנובמבר 2019 ביקש לקבוע בדעת מיעוט כי על המדינה לאפשר לפלסטינים השוהים בישראל מכח איחוד משפחות עם אישורי מת"ק לטוס דרך נמל התעופה בן-גוריון, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון שדרשה להגביל שימוש זה למקרים הומניטריים חריגים.[14]

בספטמבר 2017 היה בעמדת הרוב שביטלו את שלילת תושבותם של 4 מתושבי מזרח ירושלים אשר נבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם רשימה המזוהה עם החמאס. בפסק הדין נכתב: "הסעיפים בחוק הכניסה לישראל אינם אוצרים את הסמכות לשלול רישיון ישיבת קבע של תושב מזרח ירושלים מחמת 'הפרת אמונים', ועל מנת להוציא לפועל החלטה מנהלית דוגמת זו נדרשת הסדרה חקיקתית מפורטת ומפורשת". כמו כן נכתב: "הכרעתנו הפרשנית אינה מתמקדת בעניינם של העותרים דווקא, כי אם בשאלה פרשנית בעלת תחולה כללית הנוגעת לתושבי מזרח ירושלים. משכך, הכרעתנו זו הוגבלה למישור הסמכות בהקשר שעליו עמדנו, ולכך בלבד. אין היא באה לרפות את ידי העוסקים במלחמה בטרור. כלל יסוד הוא כי גם במלחמה בטרור מגבילה עצמה מדינת ישראל לפעולה בגדר הוראות הדין. שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בסדר יומה של הדמוקרטיה הישראלית....".[15] ביולי 2022 היה בדעת יחיד מול שישה שופטים אחרים, שלא ניתן לשלול אזרחות ממי שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל ואין לו אזרחות אחרת, ללא הסדר חקיקתי שיעניק להם רישיון ישיבת קבע ייעודי.[16]

פוגלמן הוא מהמתנגדים להריסת בתי מחבלים כאשר לא הוכח שבני הבית היו שותפים לפיגוע. עם זאת, לאחר שנפסק ברוב דעות בבית המשפט העליון לאפשר הריסת בתים של מחבלים, הוא פוסק בהתאם, תוך הסתייגות במקרים מסוימים, למשל כאשר צו ההריסה הוצא זמן רב אחרי הפיגוע.[17] בעקבות החלטת פוגלמן להוציא צו מניעה זמני על הריסת בתי מחבלים באוקטובר 2015, כתב חבר הכנסת מוטי יוגב כי הוא "שם את עצמו בצד של האויב".[18] בתגובה תבע מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, מיושב ראש הכנסת לפעול נגד יוגב, וכן הורה לתגבר את האבטחה סביב פוגלמן.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי פוגלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  2. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 4943, התשס"א, 19 בנובמבר 2000, עמ' 867; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 4945, התשס"א, 19 בנובמבר 2000, עמ' 954
  3. ^ מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5649, התשס"ז, 15 במרץ 2007, עמ' 2266; מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5713, התשס"ז, 13 באוגוסט 2007, עמ' 4244; מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5760, התשס"ח, 24 בדצמבר 2007, עמ' 1366; מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 5786, התשס"ח, 21 בפברואר 2008, עמ' 2356
  4. ^ הודעה, ילקוט הפרסומים 5994, התשס"ט, 25 באוגוסט 2009, עמ' 5558
  5. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 6037, התש"ע, 24 בנובמבר 2009, עמ' 1106
  6. ^ מינוי יושב ראש ועדת אתיקה לשופטים, ילקוט הפרסומים 7628, התשע"ח, 17 בספטמבר 2017, עמ' 1647
  7. ^ הודעה על הרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים וארבע, ילקוט הפרסומים 8885, התש"ף, 26 במאי 2020, עמ' 6252
  8. ^ אתר למנויים בלבד שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
  9. ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001178231
  10. ^ בג"ץ 6824/07 עאדל מנאע ואחרים נ' רשות המסים ואחרים - פסק דין בעתירת עאדל מנאע נגד רשות המיסים
  11. ^ דנ"א 1297/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־25 ביולי 2022
  12. ^ בג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה נ' שר הביטחון ואחרים
  13. ^ דנג"ץ 10190/17 מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון נ' מוחמד עליאן, ניתן ב־9 בספטמבר 2019
  14. ^ בג"ץ 4427/16 מוחמד עבד אלרחים מרוח בדראן נ' מתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון ואחרים, ניתן ב־21 בנבובמבר 2019
  15. ^ בג"ץ 7803/06 ח'אלד אבו ערפה נ' שר הפנים, ניתן ב־13 בספטמבר 2017
  16. ^ בג"ץ 8277/17 עלאא זיוד נ' שר הפנים, ניתן ב־21 ביולי 2022
  17. ^ בג"ץ 5839/15 ראאד סידר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־15 באוקטובר 2015
  18. ^ אטילה שומפלבי, יוגב: שופט בג"ץ שם את עצמו בצד של האויב, באתר ynet, 22 באוקטובר 2015
  19. ^ טובה צימוקי, תוגברה האבטחה על שופט העליון עוזי פוגלמן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2015