הלמה של ניימן-פירסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלמה של ניימן-פירסון היא למה בתחום בדיקת השערות סטטיסטית שפותחה על ידי הסטטיסטיקאים ג'רזי ניימן ואגון פירסון.

הלמה קובעת שמבין כל המבחנים להכרעה בין ההשערות הפשוטות ו- , מבחן יחס הנראות שאזור הדחיה שלו הוא:

הוא המבחן בעל העוצמה הגדולה ביותר מבין כל המבחנים בעלי רמת המובהקות של (או נמוכה יותר). כאן הוא המדגם, ו- היא פונקציית צפיפות התלויה בפרמטר .

ערכו של k נקבע לפי רמת המובהקות הדרושה למבחן. רמת המובהקות שווה ל- תחת ההנחה , וערך זה תלוי כמובן ב- k.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]