יז'י ניימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יז'י ניימן
Jerzy Neyman2.jpg
לידה 16 באפריל 1894
טיגינה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1981 (בגיל 87)
אוקלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה מתמטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ואצלב שרפינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט ג'ורג' דנציג, Lucien Le Cam, Erich Leo Lehmann, Joseph Lawson Hodges, Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • פרס הזיכרון וילקס (1968)
  • המדליה הלאומית למדעים (1968)
  • עמית החברה המלכותית (1979)
  • החברה הלונדונית למתמטיקה (1974)
  • עמית החברה האקונומטרית
  • עמית האגודה הסטטיסטית האמריקאית
  • מדליית גיא מזהב (1966)
  • חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'רזי ספלאבה ניימןאנגלית: Jerzy Spława-Neyman, בפולנית מבטאים את השם יז'י ספואבה ניימן ‏; 16 באפריל 1894 - 5 באוגוסט 1981) היה מתמטיקאי וסטטיסטיקאי פולני-אמריקאי, יליד בסרביה. הוא עבד באוניברסיטאות בוורשה ואחרי זה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. המחצית השנייה של הקריירה שלו הייתה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

ניימן היה הראשון להכניס לשימוש את התפיסה המודרנית של רווחי סמך לבדיקת השערות ואת האופן בו בודקים את השערת האפס. הבדיקה של השערת האפס על פי השיטה, שהציע ביחד עם אגון פירסון, נקראת: הלמה של ניימן ופירסון.[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניימן נולד למשפחה ממוצא פולני בעיר טיגינה שבחבל בסרביה, בימי האימפריה הרוסית. הוא היה הילד הרביעי מתוך ארבעה ילדים במשפחה. הוריו היו קתולים ובילדותו שימש בתפקיד נער מזבח בכנסייה. בגיל מאוחר יותר הפך לאגנוסטי. משפחתו של ניימן הייתה משפחת אצולה שחלק מבניה היו גיבורי מלחמה. הוא סיים את התיכון הפולני לבנים של קמניץ-פודולסקי בשנת 1909. בזמן לימודיו שם נקרא: יורי צ'סלבוביץ ניימן.[2]

בשנת 1912 התחיל ללמוד באוניברסיטת חרקוב. אחד ממוריו באוניברסיטה היה סרגיי נתנוביץ ברנשטיין. ברנשטיין היה סטטיסטיקאי רוסי, ממוצא יהודי, שהתמחה בהסתברות. ניימן התרשם מספרו של המתמטיקאי הצרפתי אנרי לבג, שעסק באנליזה נומרית והתמקד באינטגרלים. בשנת 1921 חזר לפולין במסגרת תוכנית של שיבה למולדת שיועדה לאסירי מלחמה מהמלחמה הפולנית-סובייטית. בשנת 1924 סיים דוקטורט באוניברסיטת ורשה. נושא התזה שלו: "על יישום תורת ההסתברות לניסויים בחקלאות". לאחר שסיים את הדוקטורט קיבל מלגה לשנתיים בהן ביצע מחקרים בסטטיסטיקה בלונדון ובפריז בהדרכת קרל פירסון ואמיל בורל.

לאחר שחזר לפולין ייסד את המעבדה הביומטרית במכון ננצקי לביולוגיה ניסויית בוורשה. ניימן פרסם מספר רב של ספרים על סטטיסטיקה וביצוע ניסויים מדעיים. הוא זה שהגדיר את האופן בו מתבצעות בדיקות רפואיות של ה-FDA עד היום. בשנת 1938 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. 39 סטודנטים עשו דוקטורט בהדרכתו. בשנת 1966 קיבל Guy Medal מטעם החברה הסטטיטיסטית המלכותית ושלוש שנים מאוחר יותר קיבל את המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

תרומות עיקריות שלו בסטטיטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמה של ניימן ואגון פירסון דחקה את מתודולגית בדיקת ההשערות של קרל פירסון (אביו של אגון פירסון), שהייתה מקובלת לפניה. בתחילת דרכו האקדמית ניימן עבד עם פירסון האב.

  • רווח סמך: שיטה לאמידת פרמטרים הנמצאים בתחום מסוים ברמת ביטחון מסוימת. שיטה זו עדיפה על השיטה של גבולות מהימנים שוצעה על ידי רונלד פישר, משום ששיטתו של ניימן מגובה על ידי הלמה של ניימן ופירסון.[3] פישר לא היה מוכן לקבל זאת וכעס על ניימן שלטענתו גנב ממנו את הרעיון.
  • דגימה רנדומלית לניסויים ובחירת מדגמים מייצגים: את שיטתו הציג ניימן במאמר שפרסם בשנת 1923 בהקשר של ניסויים בחקלאות.[4]
  • המאמר שלו: "On the Two Different Aspects of the Representative Method: The Method of Stratified Sampling and the Method of Purposive Selection", שהוצג בשנת 1934[5] בפני החברה הסטטיטיסטית המלכותית היה אירוע מכונן שממנו צמחה שיטת הדגימה המדעית המודרנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יז'י ניימן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי לוי, בין שתי טעויות, באתר "נסיכת המדעים"
  2. ^ צ'סלבוביץ פירושו הבן של צ'סלב. שמו של אביו היה: צ'סלב ספלאבה-ניימן
  3. ^ 3.0 3.1 יוסי לוי, 15 הסטטיסטיקאים הגדולים, באתר "נסיכת המדעים"
  4. ^ Neyman, J. (1990) [1923]. "On the Application of Probability Theory to Agricultural Experiments. Essay on Principles. Section 9". Statistical Science 5 (4): 465–472. , Tanslated by Dorota M. Dabrowska and Terence P. Speed
  5. ^ Neyman, J. (1934), ‏On the two different aspects of the representative method: The method of stratified sampling and the method of purposive selection, Journal of the Royal Statistical Society, 97 (4), pp. 557–625, in JSTOR