הלן מצגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלן מצגר
Hélène Metzger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוגוסט 1889
צ'אטו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1944 (בגיל 54)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ליון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסופית מדע והיסטוריונית של המדע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלן מצגרצרפתית: Hélène Metzger;‏ 26 באוגוסט 1889 - 7 במרץ 1944) הייתה פילוסופית מדע צרפתייה והיסטוריונית של המדע.[1] בכתביה התמקדה בעיקר בהיסטוריה של הכימיה. היא נרצחה בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצגר נולדה ב-26 באוגוסט 1889 בשם הלן ברול, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני גבוה בצ'אטו, צרפת. היא הייתה אחייניתו של לוסיאן לוי-בריהל, אנתרופולוג צרפתי רב השפעה. אביה התעקש שהיא ואחותה יפסיקו את לימודיהן, לאחר שלוש שנים בלבד באוניברסיטה.[2] רק בשנת 1912, היא סיימה את לימודיה בקריסטלוגרפיה. מצגר נישאה ב-1914, התאלמנה כמה חודשים לאחר מכן, ואז חזרה למחקר.[2]

מחקר וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1918, הגישה מצגר תזה על הופעתו של מדע הגבישים. במהלך שנות ה-20 וה-30, היא פרסמה שישה ספרים על תולדות הכימיה במאות ה-17 וה-18, תוך שהיא מפרנסת את עצמה בעזרת כסף הנדוניה שלה.[2]

ביביליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1912 - מחקר קריסטלוגרפי של ליתיום כלורט (Étude cristallographique du chlorate de lithium)
  • 1914 - תיאוריה של שבירה כפולה מאת בופון (Une théorie de la double réfraction chez Buffon)
  • 1918 - ראשיתו של מדע הקריסטל (La genèse de la science des cristaux)
  • 1923 - דוקטרינות כימיות בצרפת מתחילת המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-18 (Les doctrines chimiques en France du début du XVIIe à la fin du XVIIIe siècle).
  • 1926 - מושגים מדעיים (Les concepts scientifiques).
  • 1929- ניוטון והאבולוציה של התיאוריה הכימית (Newton et l'évolution de la théorie chimique)
  • 1930 - ניוטון, סטאל, בורהאבה ואח' דוקטרינה צ'ימיקה (Newton, Stahl, Boerhaave et la doctrine chimique)
  • 1930 - כימיה (La chimie)
  • 1931 - יוג'ין שברול: היסטוריון של הכימיה (Eugène Chevreul : historien de la chimie)
  • 1932 - מבוא לחקר תפקידו של לבויזיה בהיסטוריה של הכימיה (Introduction à l'étude du rôle de Lavoisier dans l'histoire de la chimie)
  • 1935 - הפילוסופיה של החומר בלבואזיה (La Philosophie de la matière chez Lavoisier)
  • 1938 - משיכה אוניברסלית ודת טבעית בקרב כמה פרשנים אנגלים על ניוטון, בהנחיית אלכסנדר קוירה (צר') (Attraction universelle et religion naturelle chez quelques commentateurs anglais de Newton, sous la direction d'Alexandre Koyré
  1. חלק ראשון: מבוא פילוסופי, בהנחיית פדריקו אנריקה (צר') (remière partie : Introduction philosophique, sous la direction de Federigo Enriques)
  2. חלק שני: ניוטון, בנטלי, וויסטון, טולנד, בהנחיית פדריגו אנריקה (Deuxième partie : Newton, Bentley, Whiston, Toland, sous la direction deFederigo Enriques)
  3. חלק שלישי: קלארק, צ'יין, דרהם, בקסטר, פריסטלי, בניהולו של פדריגו אנריקה (Troisième partie : Clarke, Cheyne9, Derham, Baxter, Priestley,sous la direction de Federigo Enriques)
  • 1954 - המדע, קריאת הדת והרצון האנושי (La Science, l’appel de la religion et la volonté humaine)
  • 1987 - השיטה הפילוסופית בתולדות המדע עורך גד פרוידנטל (La Méthode philosophique en histoire des sciences, dirigé par Gad Freudenthal )
  • "קטעים ממכתבים, 1921–1944", מאת גד פרוידנטל, מחקרים על הלנה מצגר (1990), עמ'. 247–269. (Extraits de lettres, 1921–1944, dans Gad Freudenthal, Études sur / Studies on Hélène Metzger (1990), p. 247–269)

מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר צרפת נכבשה על ידי הנאצים בשנות ה-40, נשארה מצגר בתחילה בפריז לפני שעברה לליון, שהייתה חלק ממה שנקרא "האזור החופשי", בסוף 1941.[2] היא סירבה להסתתר ונעצרה על ידי הגסטפו ב-8 בפברואר 1944. לאחר מכן היא גורשה מדראנסי למחנה הריכוז אושוויץ ב-7 במרץ 1944, ונרצחה במהלך הטרנספורט או עם ההגעה למחנה.[2]

עבודתה של מצגר לא תמיד זכתה להכרה במהלך חייה, והיא מעולם לא החזיקה בתפקיד אקדמי, אבל היא אחת ההיסטוריונים הצרפתיים הבודדים של המדע לפני המלחמה, שעבודותיהם נקראות רבות גם כיום.[2] בשל מותה המוקדם, יצירתה מוגבלת בגודלה, אך בכל זאת הייתה בעלת השפעה. היא פרסמה תשעה ספרים, שלושים ושישה מאמרים וביקורות רבות.[3] בני זמננו כמו גסטון באצ'לארד ואמיל מאיירסון התייחסו לא פעם ליצירותיה וגם תומאס קון, בהקדמת ספרו המבנה של מהפכות מדעיות (1962) התייחס אליה כאחת ההשראות העיקריות שלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה במסורת הצרפתית של הפילוסופיה של המדע: דוהם, מאיירסון, מצגר ובאצ'לארד,' עיונים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע, 36, 2005, עמ' 627–648.
  • הלן מצגר: תולדות המדע בין חקר המנטליות להיסטוריה כוללת,' עיונים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע, 32, 2001, עמ' 203–241.
  • כתיבת תולדות הנפש - פילוסופיה ומדע בצרפת, 1900 עד 1960, אלדרשוט, אשגייט, 2008.
  • צ'ימסו, כ. ופרוידנטל, ג. "מוח משלה. הלן מצגר לאמיל מאיירסון, 1933", איזיס, 94, 2003, עמ' 477–491.
  • פרוידנטל, ג' (עורך) מחקרים על הלנה מצגר, ליידן, בריל, 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלן מצגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Freudenthal, Gad (1 במרץ 2009). "Hélène Metzger 1889 – 1944". Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. Jewish Women's Archive. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Chimisso, Cristina; Freudenthal, Gad, A Mind of Her Own: Hélène Metzger to Émile Meyerson, 1933, Isis, ספטמבר 2003, עמ' 94 (3): 477–491, ISBN 0021-1753
  3. ^ Bowden, Mary Ellen (1990). "Gad Freudenthal, Études sur / Studies on Hélène Metzger (review)". The Beckman Center for the History of Chemistry News. 7 (2): 12.