המונולית מכורח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבת כורח במוזיאון הבריטי

המונולית מכורח הוא מצבה הנושאת כתובת מלכותית של שלמנאסר השלישי מלך אשור המתארת את מלחמותיו בשש שנות מלכותו הראשונות, מתוך 35 שנות שלטונו, כשברקע הכתובת חרוטה דמותו של שלמנאסר. הקרב האחרון המתואר בכתובת הוא קרב קרקר, שבו נלחם המלך שלמנאסר בברית של שנים עשר מלכים מאזור דרום סוריה, לבנון וארץ ישראל.

גילוי המונולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונוליתי התגלה בשנת 1861 על ידי הארכאולוג הבריטי ג'ון ג'ורג 'טיילור (John George Taylor), שהיה קונסול הכללי הבריטי בכורדיסטן בתקופה העות'מאנית, הוא מצא את המונולית בחפירה ארכאולוגית בכפר הכורדי כורח (Kurkh) שבדרום מזרח טורקיה, קרוב לעיר דיארבקיר. כיום מוצג המונולית שגובהו 2.2 מטרים במוזיאון הבריטי.

תוכן הכתובת במצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט ממצבת כורח במוזיאון הבריטי

הכתובת על המצבה כוללת שישה פרקים עיקריים בסקירה שנתית, תוך כדי דילוג על השנה החמישית מסיבות לא ברורות. להלן עיקרי הדברים[1]:

  • שורות 1-12 בעומדה מס' 1: הלל לאלים והצגתו של שלמנאסר השלישי כבחירתם.
  • שורות 12-29 בעמודה מס' 1 (שנת ההכתרה - 859 לפנה"ס): בחלק זה מתוארים מסעות המלחמה הראשונים של שלמנאסר השלישי לצפון מסופוטמיה, אותן כבש, לטענתו, בסערה וקיבל את מנחת כניעתם של ערי האזור. מצפון הממלכה יצא מזרחה לצדי הרי הזגרוס לעיר חֻפְסְקָיָה, בירת ממלכת נָאִרִי. גם אותה כבש בסערה והחריב את 100 הערים הסמוכות לה. משם עלה צפונה לעיר שֻגֻנִי בממלכת אוררטו. כבש אותה ואת ערי הסביבה וחנה על ימת ואן. כשחזר לבירתו, נינוה, קיבל את מנחת של מלך גוזן.
  • שורה 29 בעמודה מס' 1 עד שורה 69 בעמודה מס' 2 (שנה ראשונה עד רביעית - 858-855 לפנה"ס): בכל השנים הללו ניהל שלמנאסר השלישי מסעות מלחמה במערב האימפריה באזור הממלכות הסורו-חתיות, אמוריות וארמיות (צפון סוריה ודרום טורקיה המודרניות), בעיקר נגד אָחֻנ̣י, מלך בית עדיני. בכל שנה הכתיר את ניצחונו וחזר לנינוה, אולם נאלץ לחזור לאזור שוב בשנה שאחריה ולהלחם שוב בכוחותיו של אחוני ובבני בריתו מהאזור - ממלכות שמאל, פתינה/חתינה, כרכמיש, בית זמני ואחרות. בשנת 856 הצליח לכבוש ולהחזיק בעיר ביתו של אחוני, תיל ברסיפ. הוא אף החליף את שמה לשם כור-שלמנאסר ואת שמן של ערים אחרות באזור ובנה לו ארמון שם. לאחר שכבר יצא מאזור זה צפנה לדרום אנטוליה ושם למרחב הארמני בסמוך לימת ואן, נאלץ לחזור שוב בשנת 855 לפנה"ס להילחם באחוני הארמי, עד לניצחון סופי - לטענתו.
  • מסיבות לא ברורות, הטקסט איננו מתייחס כלל לשנה החמישית לשלטונו (854 לפנה"ס).
  • שורות 78-102 בעמודה מס' 2 (שנה שישית - 853 לפנה"ס):לאחר מסע מלחמה על גדות בליח בצפון סוריה יצא שלמנאסר השלישי להלחם בקואליציית המרד המערבית בת 12 מלכים. הקרב המרכזי במסע מלחמה זה התנהל בעיר קרקר הארמית. אף ששוב טען שלמנאסר השלישי שהכניע את אויביו, העובדה שנאלץ להילחם בהם שוב בשנים העוקבות, מצביעה על תוצאה פחות חד משמעית.

חשיבות המצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר ההיסטורי של המזרח הקרוב נודעה למצבה תרומה משמעותית בתיאור קרב קרקר, בדגש על אזכור השתתפותו של אחאב מלך ישראל במרד, החשיבות של ממלכת ישראל בהתבסס על סדר כוחותיהם בקרב והאזכור בפעם הראשונה של אישיות ערבית (גינדיבו הערבי) והמושג ערבי באופן כללי.


קרב קרקר במונולית מכורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בשנת האפונים דין-אשור, בי"ד באייר, יצאתי מנינוה ועברתי את החידקל. התקרבתי אל ערי גימ שעל נהר בלח. הם פחדו מאימת אדנותי ומזוהר כלי נשקי העזים ובנשקם הרגו את גימ אדונם. נכנסתי אל הערים סחלל ותל-ש-תרח. הכנסתי את צלמי אלוהי להיכליו וערכתי סעודת חג בהיכליו. פתחתי את אוצרו וראיתי את חפציו היקרים. את חפציו ורכושו שללתי והובלתים לאשור עירי.

יצאתי מסחלל והתקרבתי אל כר-שלמנאסר. עברתי בפעם השנייה את הפרת בגאותו על גבי סירות עשויות נאדות עור. קיבלתי את מנחתם של מלכי עבר הפרת בעיר אנ-אשור-אתר-אצבת שבעבר הפרת על נהר סגר אשר אנשי ארץ חת קוראים לה פתור, מאת סנגר מכרכמיש, כנדשפ מכמח, ארמ בן גש, לל ממלד, חינ בן גבר, כלפרד מפתנ, וכלפרד מגרגם, כסף, זהב, בדיל, ארד, קערות ארד. יצאתי מן הפרת והתקרבתי אל חלב. הם (אנשי חלב) פחדו מקרב ואחזו ברגלי. קיבלתי כסף וזהב כמנחתם והעליתי קורבנות לאל אדד של חלב.

יצאתי מחלב והתקרבתי לעריו של ארחלנ החמתי. כבשתי את אדנ, פרג וארגנ, ער (י) מלכותו והוצאתי את שללו, רכושו וחפצי היכליו. שילחתי אש בהיכליו. יצאתי מארגנ והתקרבתי לקרקר. את קרקר עיר מלכותו הרסתי, עקרתי ושרפתי באש. 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים, 20,000 רגלי של הדדעזר מארם-דמשק; 700 מרכבות, 700 פרשים, 10,000 רגלי של ארחלנ החמתי; 2,000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי; 500 חיילים מגבל; 1,000 חיילים ממצרים; 10 מרכבות, 10,000 חיילים מערקת; 200 חיילים של מתנבעל הארודי; 200 חיילים מאסנת; 30 מרכבות, 000[ ] חיילים של אדנבעל מסינ; 1,000 גמלים של גנדב הערבי; 00[] חיילים של בעשא בן רחוב מהר אמנה, את 12 המלכים האלה הביא לעזרתו. הם עלו נגדי לקרב ומלחמה.

נלחמתי אתם בעוצמה הנעלה שהעניק לי אשור אדוני ובנשק החזק שהעניק לי נרגל ההולך לפני. הנחלתי להם מפלה מקרקר עד גלזא. 14,000 מלוחמיו הכיתי בחרב. כמו אדד המטרתי עליהם מבול. פיזרתי את גוויותיהם ומילאתי את פני השדה בחייליהם הרבים. <הכיתים> בחרב והגרתי את דמם בנחלים (?) של X X. המישור היה קטן מהכיל את (כל) גוויותיהם והשדה הרחב לא הספיק לקבורתם. הגעתי אל נהר ארנת על גבי גוויותיהם כמו (על) סוללה. בתוך הקרב ההוא, לקחתי מהם את מרכבותיהם, פרשיהם, וסוסיהם הרתומים לעול."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המונולית מכורח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]