המועצה לגפן היין בישראל
| מדינה |
ישראל |
|---|---|
| משרד ראשי |
תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות |
1963–הווה (כ־63 שנים) |
|
wineboard | |
המועצה לגפן היין בישראל היא חברה לתועלת הציבור אשר הוקמה ב-1963 ומייצגת את הכורמים והיקבים בישראל. החברות במועצה היא התנדבותית, והיא מאגדת ומייצגת כ-85% מענף היין בישראל[1].

הנהלת המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יושבת ראש דירקטוריון המועצה לגפן היין בישראל היא עורכת הדין נטלי ברודנר מור[2], משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון המשמשת כנציגת שר החקלאות וביטחון המזון.
- מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל הוא צחי דותן[3].
יעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אתר המועצה, יעדיה הם:[1]
- קידום תקן יין חדש ומפת אזורי יין
- קידום ומיתוג לענף היין הישראלי בעולם
- פעילות בכנסת תקנות וחקיקה בנושאי רלוונטיים
- פעילות מול קרן נזקי טבע (התאמה למצב הענף) ובוררויות מול קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות
- הכנה לשנת שמיטה[4]
- עבודה מול הרגולטור בנושא עובדים זרים
- קידום ומימון מחקרים חקלאיים ואונולוגיים
- קידום תיירות יין בישראל
- הכרה וקידום ביקבים המשפחתיים
- שמירה על חומר ריבוי נקי לכרמים
- הגדלת מגוון הזנים והתאמתם למציאות המשתנה
- איסוף וניתוח נתונים ענפיים
- ריכוז וניהול פעילות בהתמודדות עם נגעי הסגר
- פעילות שוטפת מול משרדי החקלאות, תיירות, כלכלה, דתות, רשות המיסים והרשות למקרקעי ישראל
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למועצה ישנה מליאה המייצגת את בעלי המניות. במליאה חברים 36 איש: 18 כורמים, 9 יקבים ו-9 נציגי ציבור. המליאה מתכנסת אחת לשנה או במקרה הצורך. המליאה מטפלת בשינויי תקנות, מיזוג ואישור דוחות כספיים ודוחות דיריקטוריון.
בהנהלת המועצה יושבים 18 דירקטורים: 7 כורמים, 7 יקבים (יקב כרמל, יקב בנימינה, יקב קסטל, יקב טפרברג, יקבי רמת הגולן ויקב ברקן), שני נציגי מדינה ושני נציגי ארגונים חקלאיים (מהתאחדות האיכרים בישראל והתאחדות חקלאי ישראל). יושב ראש המועצה (הדירקטוריון) הוא נציג משרד החקלאות וביטחון המזון והמנהל הכללי של המועצה נבחר על ידי שר החקלאות וביטחון המזון. ההנהלה מתכנסת אחת לכמה חודשים על פי החלטת יושבת ראש הדירקטוריון.
ההנהלה מתווה ומעצבת קווי מדיניות לחברה, מפקחת על עבודת המנהל הכללי ויושב הראש.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד הייצוג מול המדינה, המועצה מקיימת גם ימי עיון, קורסים וכנסים. בנוסף על כך, המועצה תומכת במחקרים, ומעניקה תמיכות ומענקים[5]. בשנת 2013 המועצה הציגה קמפיין פרסום לעידוד תרבות שתייה ישראלית[6].
במסגרת פעילותה המועצה שומרת על האינטרסים של ענף גפן היין בישראל ופועלת לטיוב רגולציה ליקבים ולכורמים למול משרדי הממשלה הרלוונטיים (משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר ומשרד החקלאות וביטחון המזון).
במהלך שנת 2024, התנגדה המועצה לפתיחת יבוא יין בצוברים, דבר אשר היה צפוי לפגוע ביכולת התפתחות ענף היין המקומי-ישראלי[7].
במהלך שנת 2025 עם שינוי מדיניות המכס והיטלי הסחר למול ארה״ב, פועלת המועצה להגן על הענף המקומי ומגבשת מתווה מוצע לסיוע לענף.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המועצה לגפן היין בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 מועצת גפן יין – רקע ויעדים, באתר המועצה לגפן היין
- ↑ נטלי ברודנר מור, באתר משרד החקלאות וביטחון המזון, 9 במרץ 2025
- ↑ צחי דותן, באתר "איש הענבים", 28 ביולי 2016
- ↑
צחי דותן – שוק היין בשנת שמיטה ולאחריה, סרטון בערוץ "Mop Zafon", באתר יוטיוב (אורך: 10:58) - ↑ מידע מקצועי – המועצה לגפן היין
- ↑ יולה זובריצקי, איך לעודד ישראלי לשתות יין כמו אירופאי?, באתר מגפון ניוז, 17 באפריל 2013
- ↑ נורית קדוש, בעלי יקבים לשר הכלכלה: לא רוצים למהול את היין, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2024