המטאפיזיקה של אריסטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך חסר וכתוב בצורה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המטאפיזיקה של אריסטו
Τὰ μετὰ τὰ φυσικά
  • Book 1 of Metaphysics
  • Book 10 of Metaphysics
  • Book 11 of Metaphysics
  • Book 12 of Metaphysics
  • Book 13 of Metaphysics
  • Book 14 of Metaphysics
  • Book 2 of Metaphysics
  • Book 3 of Metaphysics
  • Book 4 of Metaphysics
  • Book 5 of Metaphysics
  • Book 6 of Metaphysics
  • Book 7 of Metaphysics
  • Book 8 of Metaphysics
  • Book 9 of Metaphysics עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת אריסטו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא מטאפיזיקה, Aristotelian metaphysics עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תלמידי אריסטו אחראים להמצאת המילה מטאפיזיקה (ביוונית - אחרי הפיזיקה). בספר הנקרא "פיזיקה" אריסטו מתאר את ההתנהלות של הטבע והספר עוסק בעיקר במה שאנו קוראים לו היום ביולוגיה. המטאפיזיקה הוא החיבור שבא בסדר הדברים אחרי הפיזיקה ומכאן מקור השם. המטאפיזיקה עוסקת במאפיינים המשותפים לכל מה שקיים בעולם ומנסה להגדיר אותם. מושגים עיקריים במטאפיזיקה של אריסטו:

אריסטו
  • תנועה: אולי המושג המרכזי ביותר במטאפיזיקה של אריסטו הוא השינוי, או התנועה. אריסטו דן בסוגים שונים של תנועה, אשר התנועה המקומית (תנועה ממקום למקום) היא רק אחת מהם. למעשה, עבור אריסטו, כל שינוי הוא תנועה, יציאה מן הכוח אל הפועל.
  • כוח ופועל (ביוונית, דינאמיס ואנרגיה; בלטינית, פוטנציה ואקטואליטס): כל תנועה היא למעשה מעבר ממצב למצב. אולם אין מדובר במעבר בין שני מצבים סתם. כך, למשל, תנועה איננה יכולה להיות מעבר מיובש לחמימות, אלא מקרירות לחמימות או מיובש ללחות. כלומר, התנועה חייבת להיות בין שני מצבים מנוגדים. כמו כן, לא כל דבר יכול לעבור כל תנועה: על התכונה שתבוא לידי ביטוי בעצם בסופה של התנועה, באופן אקטואלי, להיות קיימת בדבר באופן פוטנציאלי. כך, למשל, אפרוח אינו יכול להפוך להיות אדם, משום שאינו אדם בפוטנציה, אלא תרנגול.
  • חומר וצורה: (הכינוי הלועזי לתיאוריה זו: Hylomorphism) - כל דבר ניתן לאנליזה לשני מרכיבים אלו, אשר חיבורם יחד נותן לנו את הדבר עצמו. הצורה איננה המראה החיצוני של הדבר אלא היא מושג מופשט, המאפיין הכללי של הדבר, המגדיר את מהותו ואת הפונקציונליות שלו, בעוד החומר הוא המאפיין הפרטי שלו, המבדיל אותו מדברים אחרים בחלל ובזמן. כמובן, שלא ניתן למצוא בטבע חומר ללא צורה, או צורה ללא חומר. כך למשל שולחן יכול להיות מחומרים שונים: עץ, מתכת, פלסטיק אבל צורתו תהיה שולחן, מתקן מוגבה שמניחים עליו דברים לתועלתו של האדם. אף שמדובר בחומרים שונים לכולם יש את אותה צורה. כמו כן, מדובר במונחים יחסיים. כך, למשל, השולחן שעליו ניצב המחשב שלי עשוי מסה מסוימת של עץ, אשר לובשת צורת שולחן; על אותה מסת עץ מסוימת ניתן לומר שהיא מורכבת מיסודות מסוימים (נניח, פחמן וחמצן, או אוויר מים ועפר) הלובשים צורת עץ. היחסיות מתבטאת גם בכך, שהחומר אינו חייב להיות בהכרח חומר, אלא מדובר במצע לצורה. הוא יכול להיות בהקשר אחד צורה לחומר שמתחתיו ובהקשר אחר חומר לצורה מעליו. בהקשר של עיבור והריון אריסטו סבר כי האישה מספקת לוולד את החומר הגולמי, ואילו הגבר בזרע שלו מספק לו את הצורה האנושית, שהופכת אותו להיות מוגדר כאדם.
  • תכליתיות: אב הטיפוס של התנועה האריסטוטלית היא פעולתו של אומן, המוציא מן הכוח אל הפועל תכלית הנמצאת ברוחו. תהליכי היציאה מן הכוח אל הפועל הם בעלי אופי תכליתי. קיומו של העץ הבוגר מסביר את התהליכים השונים והשלבים השונים שהעץ עובר במשך צמיחתו. שוב, מדובר באנליזה יחסית, כך שייתכן ותכלית אחת תהא אמצעי בלבד בדרך להגשמת תכלית אחרת.

הסבר שלם, על פי המטאפיזיקה של אריסטו, יהיה מורכב מארבעה יסודות, או סיבות:

  • חומר - כך, למשל, הטריטוריה והעם הם חומר המדינה;
  • צורה - החוקה היא צורת המדינה;
  • סיבה פועלת - המחוקק, מייסד המדינה, הוא סיבתה הפועלת;
  • סיבה תכליתית - אפשרות החיים הטובים היא תכליתה של המדינה, על פי אריסטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא יוון העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.