המטה הכללי האוסטרו-הונגרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנה המטה הכללי ברינגשטראסה, וינה

המטה הכללי הקיסרי והמלכותיגרמנית: k.u.k. Generalstab, בהונגרית: Cs. es K. Vezérkar) היה המטה הכללי של הצבא האוסטרו-הונגרי, שפעל בין 18671918.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, הפכה האימפריה האוסטרית לממלכה דואלית. פרנץ יוזף הראשון הפך במקביל לקיסר אוסטריה ולמלך הונגריה. במסגרת פשרה זו, הצבא האוסטרו-הונגרי היה מחולק לשלושה צבאות נפרדים: הצבא המשותף, שחייליו גויסו מכל רחבי האימפריה, הלנדווהר הקיסרי והמלכותי, שחייליו גויסו משטחי אוסטריה, וההונבד המלכותי, שגויס משטחי הונגריה. בעתות שלום, הקשר בין שלושת הצבאות היה קלוש, אולם בעתות מלחמה הם היו אמורים לפעול כגוף אחד.

הקיסר שימש כמפקד העליון של כל שלושת הצבאות. המטה הכללי נועד לרכז את פעילות כל שלושת הצבאות, והיה אחראי על הכנת תוכניות צבאיות וביצוען. באופן רשמי, ראש המטה הכללי היה כפוף למשרד המלחמה, שהיה אחד משלושת המשרדים היחידים שהיו משותפים לשתי הממלכות (יחד עם משרד האוצר ומשרד החוץ). עם זאת, ראש המטה הכללי הוגדר כיועצו הצבאי העליון של הקיסר, ולפיכך נהנה מגישה ישירה אליו. עובדה זו אפשרה לו לעקוף את הוראות שר המלחמה באמצעות הוראות מהקיסר עצמו.

עד 1896, התקיים במקביל למטה הכללי מטה נוסף בשם "מטה הארטילריה" אשר היה אחראי על תפקוד חיל התותחנים. מטה זה פעל בצורה עצמאית ולא היה כפוף למטה הכללי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ויתר הקיסר פרנץ יוזף על תפקידו כמפקד העליון, והעביר אותו לידי הארכידוכס פרידריך, דוכס טשן. כאשר הארכידוכס קרל עלה לשלטון, הוא נטל לעצמו מחדש את תפקיד המפקד העליון. עם סיום המלחמה הוא ויתר על התפקיד כדי שלא יאלץ לחתום על הסכם הכניעה שסיים את המלחמה. את מקומו בתפקיד מילא הרמן קבש.

שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטה הכללי שירתו קצינים זוטרים רבים בתפקידים שונים. השירות במטכ"ל נחשב למובחר מאוד, והקצינים המשרתים נדרשו להוכיח לפני כן שירות יעיל ואיכותי, כמו גם ציונים טובים בבתי הספר הצבאיים. קצינים המשרתים במטכ"ל לבשו מדים מיוחדים שהבדילו אותם משאר חיילי הצבא. בוגרי המטכ"ל שובצו לאחר מכן במגוון תפקידים בכירים.

ראשי המטה הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
פרנץ פון יון 1867 1869
יוזף פון גלינה 1869 1874
פרנץ פון יון 1874 1876
אנטון פון שנפלד 1876 1881
פרידריך פון בק-רז'יקובסקי 1881 1906
קונרד פון הצנדורף 1906 1911
בלזיוס פון שמואה 1911 1912
קונרד פון הצנדורף 1912 1917
ארתור ארץ פון שטראוסנבורג 1917 1918

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lackey, Scott W. The Rebirth of the Habsburg Army: Friedrich Beck and the Rise of the General Staff. Greenwood Press, 1995.
  • Rothenberg, Gunther E. The Army of Francis Joseph. Purdue University Press, 1998.
  • Sondhaus, Lawrence. Franz Conrad Von Hötzendorf: Architect of the Apocalypse. Humanities Press, 2000.