המסדר הליבוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המסדר הליבוניגרמנית: Brüder der Ritterschaft Christi von Livland, בלטינית:Fratres miliciae Christi de Livonia ) היה ארגון של אבירים גרמנים שהתקיים בשטחים לאורך החוף הבלטי בשנים 1237 - 1561. פעל כשלוחה של המסדר הטבטוני.

אבירי המסדר
חותמת של המגיסטר הגדול

המסדר הוקם בשנת 1237 לאחר תבוסת המסדר של נושאי המגן בקרב סאולה. היות שבקרב זה נהרגו המגיסטר הגדול של המסדר וכשליש מאבירי המסדר, הוא כבר לא היה עצמאי ופעל כשלוחה של המסדר הטבטוני. חברי המסדר היו אחים-אבירים (לוחמים), אחים-כמרים (אנשי דת) ואחים-חברים (נושאי כלים ועובדי המלאכה). הלוחמים לבשו בגד לבן עם צלב אדום ומגן.

המסדר כבש שטחים בשטחי לטביה ואסטוניה של היום. ניסיונות להתרחב לכיוון שטחים שהיו בשליטת הרפובליקה הפאודלית של נובגורוד לא הצליחו, והמסדר נחל מספר תבוסות בקרבות.

מפת השטחים בשליטת המסדר

במהלך מלחמת ליבוניה המסדר ספג תבוסות קשות. המגיסטר של המסדר החליט על פיזורו. על חלק מהשטחים שהיו בשליטת המסדר הוא הקים את דוכסות קורלנד וסמיגליה. השטחים הצפוניים הועברו לשליטת שבדיה ודנמרק. יתר השטחים סופחו על ידי הדוכסות הגדולה של ליטא.

ציוני דרך בהיסטוריית המסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]