הנאום הסודי (ספר)
 | |
| עטיפת הספר בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
טום רוב סמית  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| תורגם לשפות | גרמנית, יפנית, צרפתית, עברית, ועוד |
| סוגה |
רומן ריגול, הארד בוילד |
| הוצאה | |
| הוצאה |
גרנד סנטרל פבלישינג |
| תאריך הוצאה |
2009 |
| מספר עמודים | 440 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | כתר |
| תאריך | 2011 |
| תרגום | הדסה הנדלר |
| סדרה | |
| ספר קודם | ילד 44 |
| הספר הבא | סוכן מספר 6 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-4-10-216933-9, 978-4-10-216934-6 |
| הספרייה הלאומית | 002907868 |
  | |
הנאום הסודי (באנגלית: The Secret Speech) הוא הספר השני בטרילוגיית לב דמידוב מאת הסופר הבריטי טום רוב סמית.
זהו המשך לספר ילד 44, ומבוסס על המהפכה שבאה בעקבות הנאום הסודי שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל ה-24 - 25 בפברואר 1956, נאום בו הוקיע את סטלין על הפשעים שביצע נגד עמו. שם הספר מתייחס לנאומו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב ב-1956, שהודה בפשעיו של סטלין. הספר ממשיך לפתח את הנושא שהחל בעבודתו הראשונה של סמית'. הלאומיות של לב מתפתחת כמיקרוקוסמוס של המהפכה החברתית במדינה. הספר משמש המחשה טובה לסכסוך הפנימי שחשו האזרחים בתקופת שלטונו של סטלין. במהלך שני הספרים, סמית מפתח את הבנתו של גיבורו את המשפחה. בספר מופיעות שוב בנותיהם של האיכרים ההרוגים מהספר הראשון. מתפתח סכסוך המסייע להמחיש בפני הקורא את הנושאים שהוצגו במהלך שחרור האסירים הפוליטיים לאחר מות סטלין.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלוש השנים שחלפו מאז אירועי ילד 44, הקים לב דמידוב את אגף הרצח בתוך הק.ג.ב., בו הוא משתמש כדי לחקור את מה שהוא מכנה "פשעים אמיתיים". במהלך חקירת הרצח לכאורה של סורן מוסקווין, קצין המשרד לביטחון המדינה, ניגש אל לב ניקולאי, קצין בכיר לשעבר במשרד ביטחון המדינה. ניקולאי טוען שהוא מוטרד על ידי מישהו ששולח לו תצלומים של אנשים שעצר. לב, לעומת זאת, מוסח מבעיות עם בתו המאומצת זויה - שאינה מקבלת אותו כאביה - וכותב את טענותיו של ניקולאי כתסבוכת של שיכור. כאשר מפיצים את נאומו של חרושצ'וב, על פולחן האישיות והשלכותיה, בו גוזל חרושצ'וב את הטקטיקות בהן סטלין קורא, ניקולאי טובע באשמתו והורג גם את עצמו וגם את משפחתו. כאשר לב מבין שמוסקווין התאבד גם לאחר שנשלחו לו צילומים של אנשים שעצר, הוא מסיק שמישהו מבקש תגמול נגד הממשלה וסוכניה בגין פשעיהם וכי הוא עצמו יעד.
האחראית היא אניסיה, אשתו של כומר אותו לב עצר לאחר שחדר לכנסייה שבע שנים קודם לכן. בתקופה שלאחר שנשלחה למחנה עבודה, עלתה אניסיה בשורות הפשיעה עד למצב שהיא מפקדת על חבורה שלמה של פושעים. כיום ידועה בשם פריירה, היא שומרת טינה מסוימת כלפי לב ומתכננת לגרום לו לסבול. היא חוטפת את זויה ומכריחה את לב לשחרר את בעלה, לזר. בעזרת פרול פנין, סוכן בכיר בק.ג.ב, נוסעים לב וחברו טימור נסטרוב לקולימה 58 - גולאג ידוע לשמצה במזרח הרחוק הרוסי - מתחזים לפושע ושומר עם תוכנית להבריח את לזר מהכלא וללוותו בחזרה למוסקבה. המסע מוכיח את עצמו כקשה ולב וטימור נפרדים; כאשר טימור נאלץ לחשוף את עצמו כסוכן של הממשלה, הוא נרצח, בעוד שלזר מזהה את לב מיד והוא נתון לעינויים על ידי האסירים האחרים בזמן שהוא מנסה לשכנע את לזר שאניסיה שלחה אותו לשחררו. לב משכנע את מפקד המחנה המטורף למחצה לקרוא את נאומו של חרושצ'וב בפני האסירים; המפקד גם מודה בכמה מפשעיו שלו. זה מעורר את האסירים להתקומם, להפיל את השומרים ולהשתלט על קולימה 58. האסירים מקיימים משפט נגד השומרים ומוציאים את המפקד להורג. ליאו גם נתון למשפט, אך ניצל על ידי לזר כאשר לזר מבין שהוא דובר אמת בקשר לאניסיה. ליאו ולזר בורחים מהגולאג בזמן שהאסירים מנסים לשאת ולתת עם כוחות הממשלה באזור.
בינתיים, פריירה מתחילה להפוך את זויה נגד לב. לאחר שהבינה את חוסר אהבתה העזה לאביה המאמץ, פריירה מניעה אותה אל הגנבים בחוק, שם היא מתחילה להיקשר עם מאליש, כייס. כאשר לב ולזר חוזרים למוסקבה, זויה מביימת את מותה שלה בידי פריירה ונמלטת בעצבנות כאשר פריירה הורגת את לזר ברגע שהיא רואה אותו. מבולבל, לב מבין שתוכניתה של פריירה נתמכה על ידי פרול פנין ובכירים סובייטים בקרמלין הסבורים כי פולחן האישיות ותוצאותיה היא מבוכה בינלאומית ועידודו לדיון בפשעי סטלין בקרב האוכלוסייה החליש את סמכות הממשלה. פנין משתמש בתוכניות הנקמה של פריירה כדי לשכנע את הקרמלין לבטל חלקים מנאומו של חרושצ'וב ולהקים מחדש את שליטתם. עם זאת, הוא לא סומך עליה, ומודה בתוכנית בפני לב והוסיף כי זויה עדיין חיה וחיה עם הגנבים בחוק בבודפשט, שם הם מנסים לעורר התקוממות בקרב האוכלוסייה שתוכשל על ידי הכוחות הסובייטים הכובשים, עוד לגיטימציה לעמדת הקרמלין. פנין מתכנן לנצל את זעמו של לב ולהפוך אותו לרוצח, להרוג את פריירה ולקשור קצוות רופפים.
לב ואשתו ראיסה נוסעים לבודפשט ושם הם מוצאים את העיר בעיצומה של מהפכה שתוזמנה על ידי פריירה. פריירה לא עושה כל ניסיון להסתיר את לב, לפתות אותו ולהחזיקו בשבי בזמן שהיא מערערת את השלטון הסובייטי בהונגריה וממשיכה להפוך את זויה נגדו. עם זאת, זויה ומאליש התאהבו מתפיסת המהפכה ומתכננים לברוח יחד. פריירה מרשה להם ללכת, ומתוודה בפני לב שעכשיו יש לו משפחה שלעולם לא תאהב אותו. כאשר הם בורחים על הגגות, פריירה משתמשת במצלמה כדי לצלם את ההרס בעיר, ומבריחה את התצלומים מחוץ למדינה עם פליטים ומתנגדים כדי להראות לעולם את האופי האמיתי של השלטון הסובייטי. היא נהרגה בתקיפה אווירית לפני שניתן יהיה לחשוף את הראיות המאיימות ביותר.
כשהם מנסים להימלט מהעיר, מאליש נפרד מלב, ראיסה וזויה. לב מוכן להשאיר אותו מאחור לפני שהוא מבין שמאליש מתכנן להבטיח מעבר בטוח על ידי השמדת טנק. הוא מצליח, אך נפצע אנושות בתהליך. זויה מסרבת להשאיר אותו מאחוריו, ולב נושא את גופתו של מאליש מהלחימה כדי שתהיה לו קבורה ראויה. מעשה זה משכנע את זויה שאביה המאמץ אינו רע ומסוגל לגאול את עצמו. לא מספיק שהיא תתחיל לסמוך עליו, אבל היא מוכנה לחיות איתו. הסיפור מסתיים בכך שלב עוזב את הק.ג.ב כדי להפוך לאופה, ואילו זויה מתאחדת עם אחותה במוסקבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דביר צור, "הנאום הסודי" מאת טום רוב סמית, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
- הנאום הסודי // טום רוב סמית', באתר וואלה!, 7 בינואר 2011
- הנאום הסודי באתר כתר ספרים
- הנאום הסודי באתר טקסט
- הספר "הנאום הסודי", באתר "סימניה"