הנדלי פייג' הליפקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנדלי פייג' הליפקס
הליפקס
הליפקס
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ כבד
ארץ ייצור הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
יצרן הנדלי פייג'
תקופת שירות נובמבר 1940 –
צוות 7
יחידות שיוצרו 6,176
משתמש ראשי חיל האוויר המלכותי
Transports Aériens Intercontinentaux
חיל האוויר הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 21.82 מטר
גובה 6.32 מטר
מוטת כנפיים 31.75 מטר
משקל ריק 16,700 ק"ג
משקל המראה מרבי 24,675 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 454 קמ"ש
קצב נסיקה 229 מטר לדקה
טווח טיסה מרבי 3,000 ק"מ
סייג רום 7,315 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים 8 X ‏7.7 מ"מ בראונינג: 4 בצריח על גב המטוס, 4 בצריח הזנב
1 X ‏ 7.7 מ"מ ויקרס K בחרטום
פצצות תא פצצות עם פצצות במשקל 13,000 ליב' (5,897 ק"ג)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
4 x רדיאלי, בריסטול הרקולס סימן XVI‏, 1,615 כ"ס כל אחד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ההנדלי פייג' הליפקסאנגלית: Handley Page Halifax) היה מפציץ כבד ארבע-מנועי אשר תוכנן ויוצר עבור חיל האוויר המלכותי הבריטי אשר שירת במהלך מלחמת העולם השנייה. בן-זמנו של האוורו לנקסטר המפורסם, ההליפקס נשאר בשירות עד סוף המלחמה, וביצע מגוון משימות בנוסף להפצצה. ההליפקס היה גם בשירות חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, חיל האוויר המלכותי הקנדי, חיל האוויר המלכותי הניו זילנדי, וחיל האוויר הפולני.

כיום נותרו ברחבי העולם רק שני מפציצי הליפקס שלמים: אחד מוצב במוזיאון האווירי ביורקשייר, הממוקם במנחת אלווינגטון של חיל האוויר המלכותי הבריטי מתקופת מלחמת העולם השנייה. האחר, הליפקס NA337 שהיה בשירות חיל האוויר המלכותי הקנדי, נמשה מקרקעית אגם מגוסה בנורווגיה ב-1995 לשם הופל באפריל 1945. המפציץ הוחזר לקנדה ושיחזורו הושלם ב-2005. הוא מוצב במוזיאון ההנצחה של חיל האוויר המלכותי הקנדי בבסיס טרמטונין טנטרון, אונטריו, ליד קינגסטון, אונטריו.

פותחה גם גרסת תובלה של ההליפקס שנקראה האלטון.

ההליפקס בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בפברואר 1946 הושמדו על הקרקע 12 מטוסי הליפקס על ידי לוחמי האצ"ל במהלך התקפת שדות התעופה הבריטיים.

עקב פיצוץ מלון המלך דוד ביום 22 ביולי 1946 תוגברו כוחות המנדט הבריטי בארץ ישראל וטייסת 620 (No. 620 Squadron RAF) המצוידת בהליפקסים הגיעה לשדה התעופה "R.A.F Aqir" (היום תל נוף)[1]. מאוחר יותר ביום 1 בספטמבר 1946 כשהייתה בארץ שונה מספרה של טייסת זו למספר 113 והיא נשארה כאן מספר חודשים[2].

נתונים טכניים (Mk III)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 7
  • אורך: 71 רגל 7 אינץ' (21.82 מ')
  • מוטת כנפיים: 104 רגל 2 אינץ' (31.75 מ')
  • גובה: 20 רגל 9 אינץ' (6.32 מ')
  • שטח כנף: 1,190 רגל רבוע (מ"ר)
  • משקל טעון: 54,400 ליב' (24,675 ק"ג)
  • דחף: 4 x רדיאלי, בריסטול הרקולס סימן XVI‏, 1,615 כ"ס כל אחד

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 282 קשר בגובה 13,500 רגל (454 קמ"ש בגובה 4,115 מ')
  • טווח פעולה: 1,860 מייל (3,000 ק"מ)
  • סייג רום: 24,000 רגל (7,315 מ')
  • קצב טיפוס: 750 רגל/דקה (229 מטר/דקה)

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלעים
פצצות
  • 13,000 ליב' (5,897 ק"ג)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנדלי פייג' הליפקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

WFighter his.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי טיס צבאיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.